קריאתו של ביידן ל"סדר" לא צפויה להקל על ההפגנות בעזה

ניקולס

קריאתו של ביידן ל"סדר" לא צפויה להקל על ההפגנות בעזה

הנשיא אמר ש"אף אחד" מהתסיסה בבתי ספר כמו קולומביה ו-UCLA "הוא מחאה שלווה", באמירות שעשויות רק לעורר את זעם התלמידים על מדיניותו בישראל.

בדבריו הפומביים המורחבים הראשונים על ההפגנות נגד המלחמה שפרצו בקמפוסים של מכללות ברחבי המדינה, הנשיא ג'ו ביידן אמר שהוא "תמיד יגן על חופש הביטוי", אך גינה את המחנות הפרו-פלסטינים כ"כאוס". "מחאה אלימה אינה מוגנת – מחאה שלווה היא", אמר ביידן בהערות קצרות מחדר רוזוולט של הבית הלבן ביום חמישי. "כל זה אינו מחאה שלווה", הוסיף, והתעקש כי "הסדר חייב לנצח".

דבריו של ביידן באים על רקע מתיחות מרקיעת שחקים בקמפוסים של בתי הספר על רקע מלחמתה של ישראל בעזה, שהותירה יותר מ-34,000 פלסטינים הרוגים בכמעט שמונה חודשים של פעולות איבה. ביידן מתח ביקורת פומבית כלפי בנימין נתניהוהטיפול של הסכסוך, והממשל שלו דחף להפסקת אש, עם מזכיר המדינה אנטוני בלינקן קורא לחמאס להסכים להצעת שביתת הנשק שהציעה ישראל בסוף השבוע שעבר. אבל ביידן לא שינה באופן מהותי את מדיניותו כלפי ישראל, אפילו כשנתניהו מתריס נגדו בגלוי.

הטיפול של הממשל במלחמה בעזה היה מקור לתסכול הולך וגובר בקרב הדמוקרטים בקונגרס במשך חודשים. אבל לאחרונה, התסכול הזה נשפך לאוניברסיטאות כמו קולומביה ו-UCLA, שבהן מחאות פרו-פלסטיניות מפלגות את הדמוקרטים וגוררות התקפות מצד רפובליקנים המבקשים לצבור נקודות פוליטיות קלות. "הביסו את הרדיקלים ותקחו בחזרה את הקמפוסים שלנו עבור כל הסטודנטים הרגילים", הנשיא לשעבר דונאלד טראמפ אמר בעצרת ביום רביעי, והציע כי ביידן אפשר לתסיסה לפרוח.

סצנות מכוערות יותר ויותר התרחשו כשמנהלי האוניברסיטה תקפו את ההפגנות – לאחרונה ב-UCLA, שם המשטרה ביצעה יותר מ-130 מעצרים בזמן שפינה בכוח מחנות נגד המלחמה בתחילת יום חמישי. דובר סיירת הכביש המהיר של קליפורניה אמר ל-CNN כי נעשה שימוש ברימוני הבזק כדי "לגרום לקהל לשים לב ולהבין שהגיע הזמן להתפזר", בעוד סרטון אחד הופיע בו נראה כוחות אכיפת החוק יורים כדורי גומי לעבר המפגינים. הפעולה המשטרתית הגיעה יומיים לאחר שהמון מפגיני נגד תקף ככל הנראה את המאהלים הפרו-פלסטינים, כולל עם מקבת וזיקוקים, מה שגרם לעימות בן שעות בין הקבוצות.

בדבריו ביום חמישי, ביידן שוב גינה את האנטישמיות. ולמרות שהוא לא התייחס לאלימות נגד מפגינים (וסטודנטים עיתונאים) ב-UCLA – או התייחס לביקורת שמנהלי האוניברסיטאות והמשטרה נתקלו בה על תגובותיהם לסערת הקמפוס – הוא אמר שמדינות צריכות להימנע מלהתקשר למשמר הלאומי לדכא את ההפגנות. (בתקרית ידועה לשמצה בשנת 1970, ארבעה סטודנטים נהרגו ותשעה נוספים נפצעו באוניברסיטת קנט סטייט, כאשר המשמר הלאומי של צבא אוהיו ירה על מחאה במלחמת וייטנאם.)

הערותיו של ביידן, שסביר להניח שלא יקלו על המתיחות הגבוהה ממילא בקמפוסים, מגיעות בדיוק כשהוא מתכונן לתת שתי כתובות התחלה בווסט פוינט ובמורהאוס קולג'. כמו כן, באופק עומדת הוועידה הלאומית הדמוקרטית בקיץ בשיקגו, שהדמוקרטים חוששים יותר ויותר שעשויה לראות מחאות רחבות היקף דומות לאלו ב-1968. "אני חושב שאם המצב לא ישתנה באופן דרמטי בעזה, כן, אני חושב שזה יכול להיות תהיה רע", כפי שאמר סנטור דמוקרטי להיל לאחרונה.

לא ברור אם כן – אבל בהתחשב בנחישותו לכאורה של ביידן לספק לישראל סיוע צבאי, זה בהחלט יכול. לאחר שהנשיא סיכם את נאומו הקצר ביום חמישי, כתב שאל אותו אם ההפגנות הביאו אותו "לשקול מחדש את כל המדיניות ביחס לאזור". תגובתו של ביידן במילה אחת: "לא".

ניקולס