לקראת טיילור סוויפטהאלבום האחרון של מחלקת המשוררים המעוניםששוחרר ביום שישי, הדימויים המעצבנים וקטעי המילים המטומטמים שפזורים ברחבי האינטרנט ("אני אוהב אותך, זה הורס לי את החיים", למשל) הבהירו למדי ג'ו אלווין, מערכת היחסים הציבורית הארוכה ביותר של סוויפט, לא תימלט מהפסגה המחלקתית ללא פגע. זה היה הפתעה לרבים, אם כן, כמה דיו נשפכה סוויפט לכאורה בהתייחס למערכת היחסים הקצרה שלה עם האיש הקדמי של 1975, מאטי הילי, באלבום הכפול.
ברצועת השם של האלבום, סוויפט שרה על מאהב שמשאיר מכונת כתיבה בדירתה: "אני חושבת שיש דברים שאני אף פעם לא אומרת, / כמו, 'מי משתמש במכונות כתיבה בכלל?'" כל אחד יכול להשיג מכונת כתיבה, אבל זה רק הראשון רמז שהשיר הוא על הילי. בראיון משנת 2018 עם GQ, הילי דיבר על הנטייה שלו למכונות כתיבה, ואמר, "העניין עם מכונות כתיבה וכתיבה, הוספת עט על נייר, יש סוג של אלמנט של מחויבות שמתלווה לטקס של זה." לדבריו, הוא העדיף את הכלים האנלוגיים לכתיבה שלו, אותם תיאר כ"חלומות להיות מאוהבים בכוכבי פופ אחרים".
בפזמון של אותו שיר, סוויפט שרה, "You're not Dylan Thomas, / I'm not פטי סמית', / זה לא מלון צ'לסי, / אנחנו אידיוטים מודרניים." דילן תומאס, במיוחד, היה משורר ולשי – הילי היא בריטית. סמית', כמו סוויפט, הוא אמריקאי. ואז היא נזכרת: "עישנת ואז אכלת שבע חפיסות שוקולד", ואז יש "גולדן רטריבר מקועקע" שנרדם. הילי, כמובן, מרופט באופן משמעותי, והשיר של להקתו "Chocolate" עוסק בעישון. להבין את העניין?
בעוד ש-"The Tortured Poets Department" סורק כמגלגל עיניים מכוון לאקס יומרני, הפניות אחרות באלבום שמצביעות לכאורה על הילי הן פחות עדינות, ולכן קצת מפתיע לראות מקור ללא שם שמספר לכאורה Us Weekly שהילי ומשפחתו חשים הקלה מהגילום שלו באלבום.
"מאטי עדיין חושב מאוד על טיילור, אבל כולנו היינו עצבניים לגבי מה שהיא אולי אמרה באלבום", אמר המקור, והוסיף שאנשים הקרובים להילי "לא יכלו להיות מרוצים יותר" מהתקליט.
"המשפחה של מאטי ידעה על הקשר", דיווח המקור. "והם היו מודאגים שטיילור עומדת לקרוע אותו לגזרים. מאטי נאבק בחיים בציבור, והוא מצליח מאוד, אבל הדבר האחרון שהוא צריך זה שכל סוויפטי בעולם יחשוב שהוא נבל".
אבל אז יש את "I Can Fix Him (No Really I Can)", שנראה כי מצביע על הילי עם התייחסויות לבדיחות "מקוממות וקולניות מדי", ודעת הקהל על חיי האהבה של סוויפט. "הם נענעו בראשם ואמרו, 'אלוהים יעזור לה' / כשאמרתי להם שהוא האיש שלי." היא חוזרת לנושא הזה ב"אבל אבא אני אוהבת אותו", שרה, "אני יודעת שהוא משוגע, אבל הוא זה שאני רוצה. / אני אגיד לך משהו מיד, אתה לא צריך להתפלל בשבילי. / אני והילד הפרוע שלי וכל השמחה הפרועה הזו. / הוא היה כאוס, הוא היה מהולל."
על "האיש הקטן ביותר שחי אי פעם", סוויפט מקוננת על בחור ב"חליפה של עד יהוה" שניסה לקנות כדורים "מחבר של חברים שלי" ו"שקע בשכחה סלעית" ברגע שהם היו לבד ביחד. הילי לובש לעתים קרובות חליפה בזמן שהוא מופיע, והוא היה גלוי לגבי ההיסטוריה שלו עם שימוש בסמים. סוויפט תוהה אז "אם להחליד את הקיץ הנוצץ שלי הייתה המטרה". היא שואלת, "האם נשלחת על ידי מישהו שרצה למות אותי?" והאם הוא "מרגל תא רדום". היא ממשיכה: "זה לא היה סקסי פעם זה לא היה אסור", אולי מסבירה את הסיום הפתאומי למערכת היחסים.
יש הרבה הנהנים מוזיקליים גם ל-1975 וגם להילי, כמו "אשם כחטא?" שורה המתייחסת ל-"The Downtown Lights" מאת The Blue Nile, שיר שלדברי הילי שימש השראה ל-"Love It If We Made It" מ-1975 ול"להקה האהובה בכל הזמנים" שלו. הריף הפותח התזזיתי של "imgonnagetyouback" של סוויפט הוא כמעט תאום של "Looking for Somebody (To Love)" מ-1975, והמוסכמה הזו בסוגריים של שמות, בחירה של הלהקה, משתקפת ב"I Can Fix" שהוזכר לעיל. אותו (לא באמת אני יכול)."
האם השיר "פיטר", שבו סוויפט מחטטת בחבורתה המתפוגגת של אהבת עבר ש"אבדה לפרק האבודים של חייך" הוא כמעט בוודאות התייחסות להילי, שכינה את עצמו בעבר כ"מעין אימו של פיטר פן, דמות של Pied Piper, שמבצע את השיר בשם "Lost Boys" עם הלהקה שלו? זה בהחלט לא כל סוג של מתיחה להאמין.
האם סוויפטיז רואים את הילי באור אחר בפוסט-משוררים העולם הוא בשבילם לומר, אבל גאות עולה מרים את כל הסירות: באותו יום שבו יצא אלבומה של סוויפט, הסינגל "Robbers" מ-1975 השיג אישור פלטינה על ידי ה-BRITs. בין אם ההתעניינות המוגברת הקשורה לסוויפט הייתה קשורה למכירות, הניסיון של הזמר עם הילי ללא ספק העלה את הלהקה שלו ברדאר של מאזינים חדשים רבים. נראה כי להיות "האיש הקטן ביותר שחי אי פעם" לכאורה מגיע עם תמורה גדולה במידה שווה.
נציגי סוויפט והילי לא הגיבו מיד לבקשות להגיב.
