חוקרים מאוניברסיטת איווה קשרו אזור מוחי המעורב בשליטה מוטורית עם ניהול קשב, וחושפים כיצד גירוי מוחי עמוק לפרקינסון יכול להפחית תסמינים מוטוריים אך לפגוע בתפקודים קוגניטיביים. המחקר מצביע על הצורך במחקר נוסף כדי לאזן בין יתרונות הטיפול לבין תופעות לוואי אפשריות. קרדיט: twoday.co.il.com
גילוי עשוי להפחית תופעות לוואי אפשריות בטיפול במחלת פרקינסון.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים מאוניברסיטת איווה זיהה אזור מוחי ספציפי הקשור ליכולת של בני אדם לשנות מחשבות ולהתמקד כאשר דעתו מוסחת. תגלית זו משמעותית שכן היא מספקת תובנות חשובות לגבי תופעות הלוואי הקוגניטיביות וההתנהגותיות של טכניקה המשמשת כיום לטיפול בחולי מחלת פרקינסון.
הגרעין התת-תלמי הוא אזור מוח בגודל אפונה המעורב במערכת הבקרה המוטורית, כלומר התנועות שלנו. אצל אנשים עם מחלת פרקינסון, התנועות הללו נפגעו: חוקרים מאמינים שהגרעין התת-תלמי, שבדרך כלל פועל כבלם לתנועה פתאומית, משפיע יותר מדי. בלם פעיל יתר הזה, חושבים החוקרים, הוא זה שתורם לרעידות ולחסרים מוטוריים אחרים הקשורים למחלה.
בשנים האחרונות, רופאים טיפלו בחולי פרקינסון בגירוי מוחי עמוק, אלקטרודה המושתלת בגרעין התת-תלמי שיוצרת אותות חשמליים באופן קצבי, הגורמת לאזור המוח לשחרר את הבלימה שלו, ולשחרר את התנועה. מערכת הגירוי המוחי העמוק היא כמו קוצב לב; לאחר ההשתלה, הוא פועל ברציפות.
יאן וסל, מאוניברסיטת איווה, הוביל צוות שזיהה אזור מוחי המעורב בהפניית תשומת הלב או המחשבה. בנוסף למשמעות הביולוגית שלו, הממצא יכול לעזור לאנשים עם מחלת פרקינסון הנאבקים עם מחשבות אימפולסיביות או קשב לא יציב. קרדיט: אוניברסיטת איווה
גירוי מוחי עמוק: יתרונות ואתגרים
"הטכניקה היא באמת מופלאה, בכנות", אומר יאן וסל, פרופסור חבר במחלקות למדעי הפסיכולוגיה והמוח והנוירולוגיה באיווה. "אנשים נכנסים עם פרקינסון, מנתחים מפעילים את האלקטרודה והרעד שלהם נעלם. פתאום הם יכולים להחזיק את ידיהם יציבות וללכת לשחק גולף. זה אחד מאותם טיפולים שוברי קופות שבהם, כשאתה רואה את זה בפעולה, זה באמת גורם לך להאמין במה שקהילת מדעי המוח עושה".
עם זאת, חלק מהמטופלים שטופלו בגירוי מוחי עמוק היו מושפעים מחוסר יכולת למקד תשומת לב ומחשבות אימפולסיביות, מה שמוביל לפעמים להתנהגויות מסוכנות כמו הימורים ושימוש בסמים. החוקרים החלו לתהות: האם תפקידו של הגרעין התת-תלמי בתנועה אומר שאותו אזור מוחי עשוי להתמודד עם מחשבות ושליטה בדחפים?
וסל החליט לברר. הצוות שלו תכנן ניסוי הממדוד את מוקד תשומת הלב של יותר מתריסר חולי פרקינסון כאשר הטיפול בגירוי מוחי עמוק היה מופעל או בטל. המשתתפים, מצוידים בכובע גולגולת כדי לעקוב אחר גלי המוח שלהם, קיבלו הוראה לכוון את תשומת לבם על מסך מחשב בזמן שגלי המוח בקליפת המוח שלהם מנוטרים. בערך אחת מכל חמש פעמים, בסדר אקראי, שמעו המשתתפים צליל ציוץ, שנועד להסיט את תשומת הלב החזותית שלהם מהמסך להסחת הדעת החדשה שהוצגה.
במחקר משנת 2021, הקבוצה של ווסל קבעה שגלי מוח בקליפת המוח החזותית של המשתתפים ירדו כששמעו ציוץ, כלומר תשומת הלב שלהם הוסטה על ידי הצליל. על ידי החלפת מקרים שבהם היה ציוץ או ללא צליל, החוקרים יכלו לראות מתי תשומת הלב הוסטה, ומתי נשמר מוקד הקשב החזותי.
הצוות הפנה את תשומת לבם לקבוצות פרקינסון לצורך מחקר זה. כאשר הגירוי המוחי העמוק היה סרק והציוץ נשמע, חולי הפרקינסון הסיטו את תשומת לבם מהמערכת החזותית למערכת השמיעה – בדיוק כפי שעשתה קבוצת הביקורת במחקר הקודם.
אבל כשהציוץ הוצג למשתתפי פרקינסון עם גירוי מוחי עמוק מופעל, המשתתפים האלה לא הסיטו את תשומת הלב החזותית שלהם.
"גילינו שהם כבר לא יכולים לשבור או לדכא את מיקוד תשומת הלב שלהם באותו אופן", אומר וסל, מחבר המחקר המקביל. "הצליל הבלתי צפוי קורה והם עדיין מטפלים במלואם במערכת הראייה שלהם. הם לא הסיטו את תשומת לבם מהוויזואלי".
תפקידו של הגרעין התת-תלמי
ההבחנה אישרה את תפקידו של הגרעין התת-תלמי באופן שבו המוח והגוף מתקשרים לא רק עם תנועה – כידוע קודם – אלא גם עם מחשבות ותשומת לב.
"עד עכשיו, זה היה מאוד לא ברור מדוע לאלו עם מחלת פרקינסון היו בעיות עם מחשבות, כמו מדוע הם הביצועים גרועים יותר בבדיקות קשב", אומר וסל. "המחקר שלנו מסביר מדוע: בעוד שהסרת ההשפעה המעכבת של הגרעין התת-תלמי על המערכת המוטורית מועילה בטיפול בפרקינסון, הסרת ההשפעה המעכבת שלו ממערכות לא מוטוריות (כגון מחשבות או קשב) יכולה להיות בעלת השפעות שליליות."
ווסל מאמין בתוקף שגירוי מוחי עמוק צריך להמשיך לשמש לחולי פרקינסון, תוך ציון היתרונות הברורים שלו בסיוע לתפקודי שליטה מוטורית.
"ייתכנו אזורים שונים בגרעין התת-תלמי שעוצרים את המערכת המוטורית וזה עוצר את מערכת הקשב", הוא אומר. "זו הסיבה שאנחנו עושים את המחקר הבסיסי, כדי לגלות איך אנחנו מכווננים אותו כדי לקבל את מלוא התועלת למערכת המוטורית מבלי לצבור תופעות לוואי אפשריות."
ה המכונים הלאומיים לבריאותוהקרן הלאומית למדע, באמצעות פרס CAREER לווסל, מימנו את המחקר.
