לקימיקו בוסי מפינארטה, הגניבה האחרונה ב- קרן מגני-רוקה יש משמעות רחבה יותר. "זו מכה קשה מאוד לא רק למוסד המעורב, אלא לעולם האמנות כולו", היא אומרת. "זה מייצג אפיזודה רצינית, הן עבור הערך הכלכלי של היצירות, ומעל לכל, עבור החשיבות התרבותית שלהן".
בוסי היא המנהלת הבכירה והמומחית לאמנות מודרנית ועכשווית בבית המכירות הפומביות הנודע, והערותיה מגיעות כשהעולם משלים עם אובדן יצירות משמעותיות של מאסטרים ידועים. ב-22 במרץ גנבו גנבים א רנוארא סזאן, וכן א מאטיס מהמוזיאון האגדי בכפר ממיאנו די טרברסטולו, ליד פארמה.
הגניבה מעלה שאלות רציניות לגבי מה קורה כאשר עבודה מתועדת היטב מגיעה לשוק השחור. יריד הבל איטליה דיברה עם בוסי על מערכת פשע האמנות שנכנסת לפעולה לאחר אירוע טרגי שכזה.
"אנחנו מדברים על יצירות מאוד מוכרות, שנגנבו בצורה שהיא עכשיו במוקד חקירות אכיפת החוק", היא אומרת. "אם הם היו מחזירים לשוק הם היו יורטים מיד. פרקים מהסוג הזה מזכירים לנו עד כמה צריך להמשיך ולהשקיע באבטחה ושימת לב לעקיבות העבודות".
twoday.co.il Italia: לאן מגיעים הציורים האלה?
קימיקו בוסי: לא ניתן למכור יצירות מפורסמות כאלה. אני חושש שגורלם הוא להיעלם לתוך הדממה, חבויים בצל במשך שנים – בממד פרטי של אי חוקיות, באיזו כספת מי יודע איפה. התקווה היא שהמיומנות הגדולה של רשויות אכיפת החוק שלנו תבטיח שניתן יהיה לשחזר אותן בהקדם האפשרי.
עד כמה קשה לבתי מכירות ליירט יצירות גנובות החוזרות לשוק? אם מגיעה עבודה גנובה, מה צריך לעשות בנידון? אילו פעולות יש לבצע?
כשגונבות יצירות ידועות כאלה, השוק המשפטי אינו אופציה. בית מכירות פומביות לעולם לא יעסוק ביצירות שמוצאן מפוקפק. לכן פרקים כאלה מאכילים מעגלים פליליים שאין להם שום קשר למגזר שלנו. להיפך, חברות כמו שלנו פועלות עם פרוטוקולים זהירים מאוד, כי היכולת לזהות יצירה גנובה היא חובה מקצועית, בהגנה על לקוחותינו.
עבור בית מכירות פומביות כמו Finarte, המאבק בסחר בלתי חוקי הוא בראש סדר העדיפויות: כל יצירה שנכנסת לקטלוגים שלנו נתונה לבדיקות קפדניות, המוצלבות עם מאגרי מידע לאומיים ובינלאומיים. יש לנו הסכם עם ה-Art Loss Register שבזכותו כל הסחורה שאנו עוסקים בה נבדקת מקדימה ומוודאת שאינה במאגרי המידע הבינלאומיים של יצירות שנגנבו או דווחו כנעדרות. ה-ALR הוא גוף בינלאומי הממלא תפקיד זה משנת 1990, ובאמצעות פעילותו ושיתוף הפעולה עם השחקנים היפים ביותר בשוק, הוא נלחם ביעילות בסחר ביצירות גנובות.
כיצד יכולים בעלים ומוסדות להגן על עצמם? האם יש כלים יעילים?
כלי הגנה קיימים ופועלים: ביטוח מיוחד, פרוטוקולי מוזיאון, בקרות מכס, רישומים בינלאומיים. עם זאת, מניעה תמיד נשארת החלק החשוב ביותר.
מה קורה לעולם האמנות כשיש גניבות כאלה?
כל גניבה או היעלמות מזכירים לנו עד כמה עולם האמנות שביר וכיצד הערך של מה שאנו מחזיקים הוא קודם כל תרבותי, זהות ואנושי. רק כך נוכל להגן באמת על המורשת שלנו.
סיפור מקורי ב- twoday.co.il Italia.
