הגבישים הצהובים הללו נחשפו לאחר שה-Curiosity של נאס"א נסעה במקרה על סלע ופצח אותו ב-30 במאי. באמצעות מכשיר על זרועו של הרובר, מדענים קבעו מאוחר יותר שהגבישים הללו הם גופרית יסודית – וזו הפעם הראשונה שסוג זה של גופרית נמצא נמצא על הכוכב האדום. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS
בין כמה ממצאים אחרונים, הרובר מצא סלעים עשויים גופרית טהורה – לראשונה על הכוכב האדום.
נאס"אהסקרנות של מַאְדִים רובר גילה לאחרונה גבישי גופרית צהובים בסלע על מאדים, וחשף גופרית טהורה באזור הידוע במלחי סולפט. ממצא בלתי צפוי זה התרחש בעת חקר ערוץ גדיז ואליס בהר שארפ, אשר נקשר לזרימות מים עתיקות ופוטנציאל חיים מיקרוביאלי. התגלית מעוררת שאלות חדשות לגבי ההיסטוריה הגיאולוגית של מאדים ותנאיו.
גילוי חסר תקדים על מאדים
מדענים היו המומים ב-30 במאי כאשר סלע שנסע עליו הרובר Curiosity Mars של נאס"א נסדק כדי לחשוף משהו שלא נראה כמותו על הכוכב האדום: גבישי גופרית צהובים.
מאז אוקטובר 2023, הרובר חוקר אזור מאדים עשיר בסולפטים, מעין מלח המכיל גופרית ונוצר כשהמים מתאדים. אבל במקום שבו גילויים בעבר היו של מינרלים מבוססי גופרית – במילים אחרות, תערובת של גופרית וחומרים אחרים – הסלע Curiosity שנבקע לאחרונה עשוי מגופרית יסודית, או טהורה. לא ברור איזה קשר, אם בכלל, יש לגופרית היסודית למינרלים אחרים המבוססים על גופרית באזור.
בעוד שאנשים מקשרים בין גופרית לריח של ביצים רקובות (תוצאה של גז מימן גופרתי), הגופרית היסודית היא חסרת ריח. זה נוצר רק בטווח צר של תנאים שמדענים לא קשרו עם ההיסטוריה של המיקום הזה. ו-Curiosity מצאה הרבה ממנו – שדה שלם של סלעים בהירים שנראו דומה לזה שהרובר מחץ.
Curiosity של נאס"א תפס את תמונת תקריב זו של סלע שזכה לכינוי "אגם השלג" ב-8 ביוני 2024, היום ה-4,209 של המאדים, או הסול, של המשימה. תשעה ימים קודם לכן, הרובר ריסק סלע בעל מראה דומה וחשף בתוכו טקסטורות גבישיות – וגופרית יסודית. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS
"למצוא שדה של אבנים עשוי גופרית טהורה זה כמו למצוא נווה מדבר במדבר", אמר מדען הפרויקט של קיוריוסיטי, אשווין ואסאוואדה ממעבדת ההנעה הסילון של נאס"א בדרום קליפורניה. "זה לא אמור להיות שם, אז עכשיו אנחנו צריכים להסביר את זה. גילוי דברים מוזרים ובלתי צפויים הוא מה שהופך את חקר הפלנטה למרגש כל כך."
זו אחת מכמה תגליות ש-Curiosity גילתה בזמן נסיעה בשטח בתוך ערוץ גדיז ואליס, חריץ המתפתל בחלק מההר שארפ בגובה 3 מייל (5 ק"מ) (ראה תמונה למטה), שבסיסו רובר עולה מאז 2014. כל שכבה של ההר מייצגת תקופה שונה בהיסטוריה של מאדים. המשימה של קיוריוסיטי היא לחקור היכן ומתי השטח העתיק של הפלנטה יכול היה לספק את החומרים המזינים הדרושים לחיים מיקרוביאליים, אם בכלל נוצרו על מאדים.
הר שארפ מתנשא כ-3.4 מייל (5.5 ק"מ) מעל רצפת מכתש גייל. מבט אלכסוני זה של הר שארפ, נגזר משילוב של נתוני גובה והדמיה משלושה מסלולי מאדים. הנוף פונה לכיוון דרום מזרח. קוטרו של מכתש גייל הוא 154 קילומטרים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech/ESA/DLR/FU Berlin/MSSS
שיטפונות ומפולות שלגים
ערוץ Gediz Vallis, שזוהה מהחלל שנים לפני השיגור של Curiosity, הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שצוות המדע רצה לבקר בחלק זה של מאדים. מדענים חושבים שהתעלה נחצבה על ידי זרימות של מים נוזליים ופסולת שהותירו רכס של סלעים ומשקעים המשתרעים 2 קילומטרים במורד צלע ההר מתחת לערוץ. המטרה הייתה לפתח הבנה טובה יותר של איך הנוף הזה השתנה לפני מיליארדי שנים, ולמרות שרמזים אחרונים עזרו, עדיין יש הרבה מה ללמוד מהנוף הדרמטי.
מאז הגעתה של קיוריוסיטי לערוץ מוקדם יותר השנה, מדענים חקרו האם מי שיטפונות עתיקים או מפולות אדמה הרכיבו את תלוליות הפסולת הגדולות העולות מרצפת הערוץ כאן. הרמזים האחרונים מ- Curiosity מצביעים על כך ששניהם מילאו תפקיד: כמה ערימות הושארו ככל הנראה על ידי זרימות אלימות של מים ופסולת, בעוד שאחרות נראות תוצאה של מפולות מקומיות יותר.
הסתובבו סביב הסרטון הזה ב-360 מעלות כדי לחקור את ערוץ Gediz Vallis, המקום שבו הרובר Curiosity Mars של נאס"א גילה גבישי גופרית וקדח את דגימת הסלע ה-41 שלו. התמונות המרכיבות את הפסיפס הזה צולמו על ידי MastCam של הרובר ביוני. קרדיט: נאס"א/JPL-Caltech/MSSS
מסקנות אלה מבוססות על סלעים שנמצאו בתלי הפסולת: בעוד שאבנים הנישאות על ידי זרימות מים הופכות מעוגלות כמו סלעי נהרות, חלק מתלי הפסולת זרועות סלעים זוויתיים יותר שייתכן שהושקעו על ידי מפולות שלגים יבשות.
לבסוף, מים נספגו בכל החומר שהשתקע כאן. תגובות כימיות שנגרמו על ידי המים הלבינו צורות "הילה" לבנות לתוך חלק מהסלעים. שחיקה מרוח וחול חשפה את צורות ההילה הללו לאורך זמן.
"זו לא הייתה תקופה שקטה על מאדים", אמרה בקי וויליאמס, מדענית מהמכון למדעי הפלנטרי בטוסון, אריזונה, וסגנית החוקרת הראשית של קיוריוסיטי'ס Mast Camera, או Mastcam. "הייתה כאן כמות מרגשת של פעילות. אנחנו בוחנים זרימות מרובות במורד הערוץ, כולל שיטפונות אנרגטיים וזרימות עשירות בסלעים".
ה-NASA/JPL-Caltech/MSSS רובר Curiosity Mars של נאס"א תפס את הנוף הזה של ערוץ גדיז ואליס ב-31 במרץ. אזור זה נוצר ככל הנראה משיטפונות גדולים של מים ופסולת שערמו ערבוביות של סלעים לתוך תלוליות בתוך הערוץ.
קרדיט: NASA/JPL-Caltech/MSSS
חור ב-41
כל העדויות האלה למים ממשיכות לספר סיפור מורכב יותר מהציפיות המוקדמות של הצוות, והם היו להוטים לקחת דגימת סלע מהערוץ כדי ללמוד יותר. ב-18 ביוני הם קיבלו את ההזדמנות שלהם.
בעוד שסלעי הגופרית היו קטנים ושבירים מכדי שניתן יהיה לדגום אותם עם המקדחה, סלע גדול שזכה לכינוי "אגמי ממות" זוהה בקרבת מקום. מהנדסי רובר נאלצו לחפש חלק מהסלע שיאפשר קידוח בטוח ולמצוא מקום חניה על המשטח המשופע והרופף.
לאחר שקיוריוסיטי שילמה את החור ה-41 שלה באמצעות המקדח העוצמתי בקצה הזרוע הרובוטית של הרובר באורך 7 רגל (2 מטר), המדען בעל ששת הגלגלים טפטף את הסלע האבקתי לתוך מכשירים בתוך בטנו לצורך ניתוח נוסף, כך שמדענים יוכלו לקבוע מה חומרים מהם עשוי הסלע.
הסקרנות נסעה מאז מאמות' לייקס ועכשיו יוצאת לראות אילו הפתעות אחרות מחכות להתגלות בערוץ.
על ה-Curiosity Rover של נאס"א
ה-Curiosity Rover של נאס"א, הידוע רשמית בשם Mars Science Laboratory (MSL), הוא חוקר רובוטי בגודל מכונית שנחת על מכתש גאל של מאדים ב-6 באוגוסט 2012. המשימה העיקרית שלו היא לחקור את האקלים והגיאולוגיה של מאדים, במיוחד כדי לקבוע אם לכוכב הלכת היו אי פעם תנאים מתאימים לחיים מיקרוביאליים. מצויד בחבילה של מכשירים מדעיים, Curiosity יכול ללכוד תמונות פנורמיות, לנתח קומפוזיציות מינרלים, לנטר את תנאי הסביבה ולקדוח בסלעי מאדים כדי לאסוף דגימות.
מאז נחיתתה, קיוריוסיטי גילתה תגליות משמעותיות, כולל עדויות לזרימות מים עתיקות המצביעות על כך שמאדים יכול היה לתמוך בחיים בעבר. המנוהל על ידי מעבדת הנעה סילון של נאס"א (JPL), הרובר מגלם טכנולוגיה מתקדמת שנגזרת ממשימות קודמות של מאדים, ומשפרת את יכולתו לנווט ולסבול את הסביבה הקשה של מאדים. סקרנות ממשיכה לשלוח נתונים יקרי ערך לכדור הארץ, ומרחיבה משמעותית את ההבנה שלנו על כוכב הלכת האדום.
