חוקרים גילו מעגל מוחי בעכברים המעכב אכילה בעת בחילה, ומציינים תאי עצב אמיגדלה ייחודיים הפועלים באופן שונה מאלו המופעלים בזמן שובע, מה שמדגיש את הוויסות המורכב של התיאבון.
מסלול עצבי מדכא תיאבון כאשר חווים בחילה.
תחושת שובע, בחילה או חרדה יכולה כולם לתרום לירידה בתיאבון. דחיית ארוחות עשויה להיות הדרך הטבעית של הגוף למנוע נזקים נוספים ולאפשר התאוששות. מדענים ממכון מקס פלנק לאינטליגנציה ביולוגית גילו מסלול מוחי ספציפי שעוצר עכברים לאכול כשהם חווים בחילה.
את התפקיד המכריע ממלאים תאי עצב מיוחדים באמיגדלה – אזור מוחי המעורב כאשר הרגשות מתגברים. התאים מופעלים בזמן בחילות ומעוררים אותות מדכאים תיאבון. הממצאים מדגישים את הוויסות המורכב של התנהגות אכילה, שכן אובדן התיאבון בזמן בחילות נשלט על ידי מעגלים שונים מאשר בזמן שובע.
לבחינה הקרובה, לשייט בים הפתוח או לחיידק הבא במעון יש דבר אחד משותף: הם יכולים להרגיז את הבטן שלנו. מתח, מחלת תנועה או זיהומים מסוימים יכולים לגרום לנו להרגיש חולים. נראה הגיוני שלא אוכלים בנסיבות אלו ומחכים שהמצב ישתפר. כתוצאה מכך, בחילות וירידה בתיאבון הולכים בדרך כלל יד ביד. או שהרגשת פעם חולה ובאמת רצית לאכול באותו הזמן?
תאי עצב מיוחדים באמיגדלה מופעלים בזמן בחילות ומעוררים אותות מדכאים תיאבון. קרדיט: MPI למודיעין ביולוגי/ ג'וליה קוהל
מה שנראה הגיוני הוא מנגנון הגנה בריא של הגוף שלנו – אבל יש להפעיל אותו תחילה. ברור שהמוח ממלא תפקיד מרכזי בכך: הוא מרכז הבקרה על מאזן האנרגיה של הגוף ומווסת את התנהגות האכילה.
אז איך המוח מונע מאיתנו לאכול כשאנחנו מרגישים חולים? חוקרים במחלקה של Rüdiger Klein השיגו תובנות חדשות בנושא זה בעכברים. הם התמקדו באמיגדלה, אזור מוחי שמווסת רגשות, גם כאלה הקשורים לאכילה. הוא מכיל נוירונים המעודדים אכילה וכאלה המעכבים תיאבון. לדוגמה, סוג תאים מעכב ידוע מופעל כאשר אנו שבעים, אך כיצד זה עובד במקרה של בחילה אינו מובן היטב.
בחילה מפעילה תאי עצב
Wenyu Ding, המחבר הראשון של המחקר החדש, גילה כעת קבוצת תאים נוספת באמיגדלה שיש לה השפעה שלילית על התיאבון. בניגוד לסוג התאים הידוע בעבר, תאים אלו אינם מופעלים על ידי שובע, אלא בעת תחושת בחילה.
כשהחוקרים הפעילו את התאים באופן מלאכותי, אפילו עכברים רעבים הפסיקו לאכול. לעומת זאת, כיבוי התאים הביא לכך שהעכברים אכלו, גם כשהם חשים בחילה.
הערת Sketchnote זו מסכמת את הממצאים החשובים ביותר של המאמר החדש. קרדיט: MPI למודיעין ביולוגי / כריסטינה בילמאייר
כדי להבין טוב יותר כיצד סוג תאים זה מפעיל את תפקידו מדכא התיאבון, החוקרים ניתחו את המעגל הבסיסי: מאיפה התאים מקבלים את המידע שלהם ולאילו תאים ואזורי מוח הם שולחים את הקרנות שלהם?
התמונה הבאה עלתה: כאשר עכבר מרגיש חולה, המידע הזה מגיע למוח ובסופו של דבר לאמיגדלה. שם, סוג התא החדש מופעל ושולח את האותות המעכבים שלו לאזורי מוח מרוחקים, כולל מה שנקרא גרעין parabrachial, אזור גזע מוח שמקבל מידע רב על המצב הפנימי של הגוף.
זה עומד בניגוד למעגל של סוג התאים הידוע בעבר, שמקיים בעיקר אינטראקציה עם תאים שכנים בתוך האמיגדלה. מתברר כי אובדן התיאבון בזמן השובע אינו זהה לאובדן התיאבון בזמן בחילות. במוח אחראים לכך תאים ומעגלים שונים – עניין מסובך ואולי נחמה קטנה בפעם הבאה שנרגיש חולה.
והכי חשוב, המחקר החדש מספק תובנות חשובות לגבי האופן שבו המוח והאמיגדלה בפרט מווסתים את התנהגות האכילה. זהו התנאי המקדים להבנה טובה יותר של המחלות הרבות הקשורות להתנהגות אכילה לא מווסתת בבני אדם.
