SciTechDaily

ניקולס

מדענים גילו את פיגמנטי הפוליאן הראשונים בעולם במאובנים

קונכיות חלזונות מאובנים צבעוניות (משמאל) וקונכיית חילזון מהעת החדשה (דגימה גדולה מימין). קרדיט: קלאוס וולקנשטיין

מדענים מציגים את העדויות הראשונות בעולם לפיגמנטים שלמים של פוליאן במאובנים.

קונכיות חלזונות הן לרוב צבעוניות ומעוצבות בצורה מדהימה. זאת בשל פיגמנטים המיוצרים בתאים מיוחדים של החילזון ומאוחסנים בקונכייה בריכוזים משתנים. קונכיות מאובנים, לעומת זאת, בדרך כלל חיוורות ולא בולטים לעין מכיוון שהפיגמנטים רגישים מאוד וכבר התפרקו. שאריות של דפוסי צבע עתיקים הם אפוא נדירים מאוד.

זה הופך את התגלית החדשה הזו של חוקרים מאוניברסיטת גטינגן והמוזיאון לתולדות הטבע של וינה (NHMW) להדהים עוד יותר: הם מצאו פיגמנטים בקונכיות מאובנות של חלזונות בני שנים עשר מיליון שנה. אלו הם הפיגמנטים הראשונים בעולם מהקבוצה הכימית של הפוליאנים שנשמרו כמעט ללא שינוי ונמצאו במאובנים. המחקר פורסם בכתב העת פָּלֵאוֹנטוֹלוֹגִיָה.

מעטפת מאובנים של Pithocerithium rubiginosum

קליפה מאובנים של Pithocerithium rubiginosum (גובה 1.5 ס"מ) ממשקעי המיוקן של נקסינג באוסטריה (משמאל) ופיגמנטים מבודדים של פוליאן אדמדם על דיסק סידן פלואוריד (קוטר הדיסק הוא 2 ס"מ) (מימין). קרדיט: קלאוס וולקנשטיין

גילוי וניתוח

פליאונטולוגים מה-NHMW מצאו קונכיות חלזונות של משפחת העל Cerithioidea בבורגנלנד, אוסטריה. החלזונות חיו שם לפני שנים עשר מיליון שנה על חופי ים טרופי. פרופסור מתיאס הרצהאוזר מ-NHMW, שהיה מעורב בתגלית, מסביר: "לא היה ברור אם הדפוסים של הצבע האדמדם היו מהקליפה המקורית או נוצרו על ידי תהליכים מאוחרים יותר במשקעים".

חוקרים במרכז הגיאוגרפי של אוניברסיטת גטינגן פתרו את התעלומה. הם ניתחו את הפיגמנטים באמצעות ספקטרוסקופיה של ראמאן. זה כולל הקרנת דגימות באור לייזר. האור המפוזר המוחזר מהדגימה יכול לשמש לזיהוי ברור של תרכובות כימיות. הם גילו פיגמנטים בקליפות המאובנות השייכות לקבוצת הכימיקלים הפוליאן. אלו הן תרכובות אורגניות הכוללות את ה"קרוטנואידים" הידועים, שאחראים לייצור הצבעים האדומים, הכתומים והצהובים התוססים הנראים בנוצות, בגזר ובחלמונים של ציפורים, למשל.

ד"ר קלאוס וולקנשטיין, שהוביל את המחקר וחוקר את הכימיה של פיגמנטים מאובנים באוניברסיטת גטינגן במשך שנים רבות, מסביר: "בדרך כלל, לאחר פרק זמן כה ארוך, הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לקוות לו הוא שיש עקבות של תוצרי פירוק של כימיקלים אלו. עם זאת, אם יתפרקו, תרכובות אלו יהיו חסרות צבע. אז זה היה ממש מפתיע לגלות את הפיגמנטים האלה, שנשמרו כמעט שלמים, במאובנים בני שנים עשר מיליון שנים."

ניקולס