ביקורו של המזכיר הכללי של וייטנאם לאם בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק מהווה הזדמנות מכרעת לחזק את יחסי ארה"ב-וייטנאם ולתקשר ישירות עם הנשיא ביידן. המסע עשוי להדגיש את המשמעות של הסכם השותפות האסטרטגית ההיסטורית של השנה שעברה ולחקור דרכים נוספות לשיתוף פעולה בין שתי המדינות.
הנשיא ג'ו ביידן שיבח את מערכת היחסים ההולכת וגוברת של ארה"ב-וייטנאם וגם שלח את ברכותיו לנשיא טו לאם על בחירתו למזכיר הכללי, והביע אופטימיות לגבי הפרק החדש בהנהגתה של וייטנאם. הוא הדגיש כי התפתחות זו תשמש להעמקה ולחיזוק נוסף של השותפות החזקה והדינמית בין ארצות הברית ווייטנאם. בדבריו הוא הדגיש את החשיבות הגוברת של שיתוף פעולה הדדי, במיוחד בהתמודדות עם אתגרים גלובליים משותפים וניצול הזדמנויות מתעוררות. שלב חדש זה של מנהיגות, ציין ביידן, מהווה הזדמנות חשובה לשתי המדינות לשפר את הקשרים האסטרטגיים שלהן ולשתף פעולה בנושאים מרכזיים כמו צמיחה כלכלית, ביטחון אזורי, סחר ושינויי אקלים.
עומק שיתוף הפעולה וההבנה ההדדית כולל כעת דיפלומטיה, מעבר אנרגיה נקייה, חינוך, ניקוי דיוקסינים מהמלחמה, MIA נותרה התאוששות, בריאות הציבור, בעיות מים בדלתא מקונג וביטחון ימי של ים סין הדרומי.
עם הבחירות הכלליות המתקרבות בארה"ב והמזכיר הכללי החדש של וייטנאם To Lam, הגיע הזמן להעריך מחדש את הגשרים המשותפים והאסטרטגיים בין שתי המדינות. סגנית הנשיא קמאלה האריס, מועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, מיהרה להכיר בתפקידה המכריע של וייטנאם באזור כשותפה אסטרטגית ובעלת ברית של ארה"ב. למרות ההבדלים בין המערכות הפוליטיות והאידיאולוגיות, ארצות הברית החלה במסע של בנייה על הרצון הטוב והאמון הקיימים בין האנוי לוושינגטון.
מערכת יחסים כלכלית זו התפתחה הן בזהירות והן באופן משמעותי לאחר הנורמליזציה של וייטנאם, כאשר וושינגטון הסירה את האמברגו הכלכלי שלה נגד וייטנאם ב-1994.
התקדמות בסחר בארה"ב-וייטנאם, המונעת על ידי בסיס של שלום, ראויה להכרה מלאה. מהסרת האמברגו ועד הצטרפותה של וייטנאם לארגון הסחר העולמי ב-2007, אבני דרך מרכזיות דרבנו השקעות אמריקאיות וחיזקו את יחסי הסחר עם וייטנאם. המאמצים להתמודד עם מורשת מלחמת וייטנאם, כמו נשק שלא התפוצץ וההשפעות המתמשכות של הסוכן אורנג', היו גם הם חיוניים. יוזמות אלו, הנתמכות במיוחד על ידי הסנאטור האמריקני פטריק ליהי, מילאו תפקיד משמעותי בטיפוח קשרים חזקים יותר בין ארה"ב לווייטנאם.
תחת סגן הנשיא האריס, לא סביר שמסלול היחסים בין ארה"ב לווייטנאם ישתנה משמעותית. לתוצאות הבחירות לנשיאות 2024 עשויה להיות השפעה גדולה על היחסים הבינלאומיים של אמריקה, במיוחד עם שותפים אסטרטגיים כמו וייטנאם, להשפיע על מכסים והסכמי סחר. בתקופת ממשלו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ארצות הברית פרשה מהשותפות הטרנס-פסיפיקית (TPP) ואימצה עמדה אנטי-גלובליסטית ואנטי-חופשית יותר.
הגלובליזציה מרחיבה את רפורמות השוק
כלכלת וייטנאם, ששוויה מוערך ב-453 מיליארד דולר, חוותה צמיחה מהירה מאז 2011, המונעת על ידי שיטת השוק הסוציאליסטית שלה. ייצור ועיבוד, המהווים 30% מהתפוקה שלו, מילאו תפקיד מפתח, כאשר השקעות זרות מעודדות את היצוא, החל מנעליים ועד לסמארטפונים.
הגלובליזציה משחקת תפקיד מרכזי בהשקעות זרות, כפי שניתן לראות במקרה של מפעלי הייצור של נייקי בווייטנאם, המעסיקים יותר מ-530,000 נשים צעירות. הזרם של השקעות זרות ישירות הביאה יתרונות משמעותיים למדינה, לרבות הפחתה חדה בעוני, עלייה ברמת החיים והגדלת תוחלת החיים. התמ"ג הנוכחי של וייטנאם לנפש עומד על 4,622 דולר, מה שמדגיש את ההשפעה הכלכלית החיובית של השקעה זו.
הייצור בארה"ב הוא גם מרוויח עצום ממנוע הצמיחה של וייטנאם. בשנה שעברה, במהלך ביקורו של הנשיא ביידן בהאנוי, חתמו חברות וייטנאמיות על חוזים של יותר מ-10 מיליארד דולר לרכישת 50 מטוסי 737 מקס מבואינג, כשהמסירה מתוכננת לשנים 2027-2030. העסקה הבולשת צפויה לתמוך ביותר מ-30,000 משרות בארצות הברית.
יתרה מכך, הדיאלוג הכלכלי השנתי ברמת סגני השרים, שנערך ביוני 2024, מילא תפקיד מרכזי בקידום יחסי ארה"ב-וייטנאם על ידי טיפוח שיתוף פעולה כלכלי עמוק יותר. הדיאלוג התמקד בתחומים מרכזיים כמו חוסן שרשרת האספקה ושיתוף פעולה טכנולוגי, תוך התייחסות לעדיפויות ואתגרים משותפים בין שתי המדינות. הדיונים נועדו ליישר מדיניות כלכלית ולבחון הזדמנויות חדשות לצמיחה דו-צדדית, והדגישו את חשיבותה של דיפלומטיה כלכלית בשותפות המתפתחת.
אתגרים בילטרליים ארה"ב-וייטנאם
היחסים בין ארה"ב לווייטנאם, על אף שהתחזקו בתחומים רבים, ממשיכים להתמודד עם אתגרים, במיוחד במגזרי כלכלה ומסחר. ארצות הברית הגבירה את חקירות האנטי-דמפינג ואנטי-סובסידיות לגבי יצוא וייטנאמי מסוים, ויצרה מתיחות בין שתי המדינות. בנוסף, וייטנאם נשארה ברשימת המעקב אחר מניפולציות המטבעות בארה"ב, מה שמשקף דאגות לגבי מדיניות שער החליפין שלה. ארה"ב עדיין לא הכירה בווייטנאם ככלכלת שוק, נקודת מחלוקת עבור האנוי. נושאים אלה מסבכים את המשא ומתן הסחר ואת הצמיחה הכלכלית הדו-צדדית.
יתרה מכך, דאגות זכויות האדם נמשכות כנושא רגיש ביחסי ארה"ב-וייטנאם. ארה"ב מעלה לעתים קרובות סוגיות של חופש ביטוי, זכויות עובדים והתנגדות פוליטית, בעוד וייטנאם רואה את אלה כעניינים פנימיים. פרספקטיבות שונות אלו יוצרות חיכוך, במיוחד בהקשר רחב יותר של העמקת הקשרים, כאשר שיתוף הפעולה הכלכלי והאסטרטגי משגשג, אך נושאים פוליטיים וזכויות אדם נותרו נקודות קושי שעלולות להשפיע על התקדמות דיפלומטית ארוכת טווח.
עם זאת, ארה"ב ממשיכה למלא תפקיד מכריע בתמיכה במאמציה של וייטנאם להילחם בנגיף הקורונה ולהגיב לאסונות טבע, כולל סופת הטייפון יאגי בשבוע שעבר. במהלך המגיפה, ארה"ב סיפקה לווייטנאם מיליוני מנות חיסון באמצעות יוזמת COVAX, יחד עם ציוד רפואי, ערכות בדיקה וסיוע כספי לחיזוק מערכת הבריאות שלה.
בתגובה לטייפון החמור ביותר מזה 30 שנה, ארה"ב עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם וייטנאם באמצעות תוכניות סיוע הומניטרי, סיפקה אספקת סיוע חירום, מומחיות טכנית ותמיכה במאמצי התאוששות. שיתוף הפעולה הזה מדגיש את השותפות החזקה בין שתי המדינות בטיפול במשברים בריאותיים ובחוסן אסונות.
יתר על כן, יותר מ-21,000 וייטנאמים צעירים הלומדים בארה"ב ו-600 וייטנאמים שנבחרו כחוקרי פולברייט מאשרים מחדש את הקשרים החינוכיים המוגברים בין אמריקה לוייטנאם. מופע ראווה לשיתוף הפעולה החינוכי בין שתי המדינות הוא הצלחתה של אוניברסיטת פולברייט ב-HCMC, אחד המוסדות הפרטיים הראשונים של וייטנאם ללא מטרות רווח להשכלה גבוהה.
שיתוף פעולה ביטחוני והגנה
לביקור האחרון של שר ההגנה של וייטנאם פאן ואן ג'יאנג בוושינגטון ב-9 בספטמבר 2024, יש חשיבות משמעותית לשותפות הביטחונית הגוברת של ארה"ב-וייטנאם. הביקור נועד להגביר את שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, תוך התמקדות בתחומים כמו ביטחון ימי, מודרניזציה של ההגנה ופעולות שמירת שלום. הוא גם הדגיש את החשיבות של שמירה על יציבות אזורית, במיוחד בים סין הדרומי, שבו שתי המדינות חולקות דאגות לגבי חופש הניווט והחוק הבינלאומי.
אפילו בהקשר של מדיניות ה"ארבע לא" המוצהרת של האנוי: ללא בריתות צבאיות, ללא בסיסים קדמיים, ללא יישור קו עם מדינה שנייה מול שלישית, וללא שימוש בכוח ביחסים בינלאומיים, וושינגטון העניקה עדיפות לסיוע ימי דו-צדדי על ידי מתן ארבעה חדשים. ספינות סיור של משמר החופים, מל"טים למעקב אווירי, מכ"ם חופים ושני חותכי מחלקה של משמר החופים האמריקני המילטון. כל זה מתיישב עם המדיניות הנוכחית של ממשל הבית הלבן לעזור לוייטנאם לטפח את היכולת הימית שלה.
לבסוף, בנייתה של שגרירות ארה"ב חדשה בהאנוי בסך 1.2 מיליארד דולר מסמנת צעד משמעותי בחיזוק היחסים הדיפלומטיים, הכלכליים והאסטרטגיים בין ארצות הברית ווייטנאם. השקעה גדולה זו מדגישה את חשיבותה הגוברת של וייטנאם במדיניות החוץ של ארה"ב, במיוחד במסגרת האסטרטגיה ההודו-פסיפיקית של וושינגטון.
ג'יימס בורטון הוא עמית בכיר שאינו תושב במכון למדיניות חוץ של ג'ונס הופקינס/SAIS ומחבר הספר "שליחות מהים הדרומי של סין: ניווט למקרקעין".
