במשך שבועות, בנה בן ה-9 של היילי קוצ'ר אחז בצעצוע של חתול תפוז קטן מסוג Beanie Baby, והתפלל בלב שמוֹצו החתול האמיתי, אוליבר, יחזור הביתה. מה שהילד לא ידע הוא שאוליבר היה כבר בדרך — חוצה כמעט 64 קילומטרים כדי להתאחד שוב עם משפחתו.
ההיעלמות הכואבת
משפחת קוצ'ר התכוננה למעבר מביתם הישן בברידג'פורט, וירג'יניה המערבית, למורגנאון, כאשר גילו שאוליבר נעלם. לאחר חיפושים מקיפים, הם נאלצו לקבל את ההחלטה הקשה לעזוב בלעדיו, תוך שהם מבטיחים לעצמם לחזור ולחפש אותו.
"ידענו שיש לנו זמן להמשיך לחזור לבית הישן ולחפש אותו, ולכן עדיין היינו מלאי תקווה," סיפרה היילי. בכל סוף שבוע, המשפחה חזרה לחפש אחר אוליבר, אך החתול לא נמצא.
"הבן שלי היה בוכה בלי הפסקה בכל פעם שעזבנו בלי למצוא אותו," אמרה היילי. "זה היה קורע לב."
רגע של ייאוש
לאחר שמכרו את הבית בברידג'פורט, התקווה החלה לדעוך. היילי ובעלה התכוננו לשיחה קשה עם בנם, בה יצטרכו להסביר לו שאוליבר ככל הנראה נעלם לתמיד. "לא חשבנו שנצטרך להתמודד עם אובדן של חיית מחמד בגיל כה צעיר," שיתפה היילי.
הנס הגדול
ואז, בוקר אחד, מתוך שום מקום, הופיעו זוג אוזניים מוכרות בחצר שלהם. למרבה ההפתעה, אוליבר מצא אותם. "הוא פשוט עמד שם והביט בנו," נזכרה היילי. "אספתי אותו מיד בזרועותיי… ברגע שנכנסנו פנימה, כרעתי ברך וחיבקתי אותו תוך שאני בוכה. הוא נשאר איתי בזמן שהשאר התאספו סביבו."
מאוחר יותר, בדיקה וטרינרית אישרה את מה שמשפחת קוצ'ר כבר ידעה בלבם — אוליבר הצליח, באורח פלאי, למצוא את דרכו לביתם החדש בכוחות עצמו.
הבית החדש, המנוחה והשלווה
למרות כל מה שעבר, אוליבר חזר להיות אותו חתול מוכר ואהוב. "הוא לא היה מפוחד או נסער," סיפרה היילי. "הוא פשוט נראה מרוצה ושמח להיות בבית, ועייף."
עכשיו, כשהוא בטוח בביתו החדש, אוליבר יכול סוף סוף להירגע אחרי המסע הארוך. אף אחד לא יודע בדיוק איך הצליח למצוא את הדרך, אבל המשפחה כל כך מאושרת שהוא עשה זאת.
