SciTechDaily

ניקולס

חשבו להיות בלעדי לבני אדם: מדענים חושפים כישורים קוגניטיביים יוצאי דופן של עטלפי פירות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר עם עטלפי פירות מצריים כדי לחקור יכולות קוגניטיביות כמו זיכרון אפיזודי ותכנון, שנחשבו בעבר ייחודיים לבני אדם. הם השתמשו במעקבי GPS כדי לנטר את תנועות העטלפים וגילו שעטלפים יכולים לעקוב אחר מיקומי עצי פרי וזמני פרי, תוך שהם מראים יכולות לזכור חוויות העבר ולתכנן לצרכים עתידיים.

מחקר על עטלפי פירות מצריים חשף את יכולתם לזיכרון ולתכנון, וקורא תיגר על התפיסה שהיכולות הקוגניטיביות הללו הן אנושיות באופן ייחודי.

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עקב אחר עטלפי פירות מצריים חופשיים כדי לחקור האם לבעלי חיים יש יכולות קוגניטיביות מורכבות, שיוחסו בעבר רק לבני אדם. המחקר שלהם, שפורסם לאחרונה ב ביולוגיה נוכחיתהתמקד בתכונות זיכרון אפיזודיות, מסע מנטאלי בזמן, תכנון קדימה ועיכוב סיפוקים, מה שמוביל לממצאים משכנעים ביותר.

הבנת זיכרון אפיזודי אצל עטלפים

"במשך שנים רבות היכולות הקוגניטיביות להיזכר בחוויות אישיות (זיכרון אפיזודי) ולתכנן קדימה נחשבו בלעדיות לבני אדם. אבל יותר ויותר מחקרים העלו שגם לבעלי חיים שונים יש יכולות כאלה, אבל כמעט כל המחקרים הללו נערכו בתנאי מעבדה, מכיוון שמחקרי שדה בנושאים אלו קשים לביצוע" אמר פרופסור יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר למדעי המוח סגול באוניברסיטת תל אביב, שהיה שותף להובלת המחקר.

"בניסיון לבחון את היכולות הללו בחיות בר, עיצבנו ניסוי ייחודי בהסתמך על המושבה של עטלפי פירות חופשיים המבוססת בגן I. Meier Segals של TAU למחקר זואולוגי."

עטלף פירות תלוי על עץ

עטלף פירות. קרדיט: יובל ברקאי

מעקב מרחבי וזמני בעטלפים

החוקרים הניחו שעטלפים התלויים בעצי פרי לצורך הישרדותם יצטרכו לפתח יכולת לעקוב אחר זמינות המזון הן מבחינה מרחבית (היכן עצי הפרי?) והן לאורך זמן (מתי כל עץ נותן פרי?). כשהם מנווטים בנופים עם עצי פרי וצוף רבים, הם יצטרכו לעקוב מנטלית אחר המשאבים כדי לבקר אותם מחדש בזמן המתאים.

כדי לבדוק השערה זו, רזולוציה גבוהה זעירה ג'י.פי. אס לכל עטלף הוצמד גשש המאפשר תיעוד של מסלולי טיסה ועצים שבהם ביקרו במשך חודשים ארוכים. הנתונים העצומים שנאספו בדרך זו נותחו ביסודיות, והניבו כמה תוצאות מדהימות.

עטלף פירות מצרי עף

עטלף פירות. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

תובנות על תפיסת זמן והתנהגות

שאלת המחקר הראשונה הייתה: האם עטלפים יוצרים במוחם מפת זמן? כדי לחקור את הנושא הזה, החוקרים מנעו מהעטלפים לעזוב את המושבה לפרקי זמן משתנים, מיום אחד עד שבוע.

"רצינו לראות אם העטלפים יכולים לדעת שחלף זמן ולהתנהג בהתאם. גילינו שאחרי יום אחד של שבי, העטלפים יחזרו לעצים שבהם ביקר בלילה הקודם. אולם, כאשר חלף שבוע שלם, העטלפים המבוגרים יותר, על סמך ניסיון העבר, נמנעו מעצים שהפסיקו להניב פרי במרווח. במילים אחרות: הם הצליחו להעריך כמה זמן עבר מאז ביקורם האחרון בכל עץ, וידעו אילו עצים נושאים פרי לזמן קצר וכבר לא כדאי לבקר בהם. עטלפים צעירים וחסרי ניסיון לא הצליחו לעשות זאת, מה שמעיד על כך שזו מיומנות נרכשת שיש ללמוד", אמר חוקר מוביל ד"ר לי הרטן מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר למדעי המוח סגול באוניברסיטת תל אביב.

יוסי יובל

פרופ' יוסי יובל. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

תכנון קדימה: עדות להתנהגות מכוונת עתיד

בעוד ששאלת המחקר הראשונה הסתכלה על חוויות העבר, השנייה עסקה בעתיד: האם העטלפים מפגינים התנהגויות מכוונות עתיד? האם הם מסוגלים לתכנן מראש? כדי לטפל בסוגיה זו, החוקרים צפו במסלול של כל עטלף לעץ הראשון של הערב, אולי מעיד על תוכניות שנעשו לפני עזיבתו את המושבה.

"גילינו שבדרך כלל העטלפים עפים ישירות לעץ ספציפי שהם מכירים, לפעמים במרחק של 20 או 30 דקות. בהיותם רעבים, הם עפים מהר יותר כשהעץ הזה רחוק יותר, מה שמרמז שהם מתכננים לאן הם הולכים. יתרה מכך, כשהם ממוקדים ביעד שבחרו, הם יעברו ליד עצים אחרים, אפילו מקורות טובים שבהם ביקרו רק אתמול – מה שמצביע על יכולת סיפוקים מאוחרים. מצאנו גם שהעטלפים הראשונים שעזבו את המושבה בוחרים בעצים הנושאים פירות עשירים בסוכר, בעוד העטלפים שעוזבים אחר כך מחפשים חלבונים", אמר צ'ן שינג, חוקר מבית הספר לזואולוגיה.

כל הממצאים הללו מצביעים על כך שהעטלפים מתכננים את חיפוש המזון שלהם לפני שהם עוזבים את המושבה, ויודעים בדיוק לאן הם עפים ואיזו סוג של מזון הם מחפשים.

גישור על הפער הקוגניטיבי בין בני אדם ובעלי חיים

"הפער הקוגניטיבי בין בני אדם ובעלי חיים הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר במדע. המחקר שלנו מדגים שעטלפי פירות מסוגלים לבצע תהליך קבלת החלטות מורכב למדי הכולל את שלוש השאלות המעידות על יכולות קוגניטיביות: היכן? (מיקום כל עץ); מתי? (כשהעץ מניב פרי); ומה? (ההזנה שהוא מספק – סוכר מול חלבונים). שוב אנו מגלים שהפער אינו חצוב, ושבני אדם אינם ייחודיים כפי שעשויים לחשוב. ככל הנראה, בני אדם ובעלי חיים נמצאים כולם על ספקטרום, כאשר כמעט כל יכולת אנושית נמצאת גם בבעלי חיים", אמר יובל.

ניקולס