ההתהפכות של הארווי ויינשטייןהרשעת האונס בניו יורק שלחה גלים של בחילה והתפטרות בתעשיית הבידור. מנהלת סרטים אחת שעבדה בעבר עם ויינשטיין נזכרת בצורה פנימית איך הרגישה ביום במרץ 2020 שבו איל הקולנוע המבויש נידון ל-23 שנות מאסר: "אני אישית הרגשתי הקלה רבה, בידיעה שהוא מאחורי סורג ובריח. פשוט הרגשתי בטוח יותר לעבור בעולם". לפני עליית MeToo#, מפיק סרטים האמין שאדם חזק כמו ויינשטיין הוא "בלתי ניתן לעצירה – הוא יכול לעשות הכל ולשבור כל חוקים". ההרשעה הוכיחה לה ש"סוף סוף היו השלכות".
שתי הנשים נחרדו השבוע כשהתעוררו לכותרות שהודיעו כי הרשעתו של איל המוח המושפל בניו יורק בוטלה בערעור. זה היה כמו שקרעים את התפרים על פצע מפלצתי. "היו הרבה תקווה ושינוי באוויר", אומר המפיק, "וזה קצת מרגיש כאילו אנחנו חוזרים לאחור… זה מרגיש לי עכשיו כאילו המטוטלת מתנדנדת אחורה לכיוון השני".
חשיפת ההתנהגות הדורסנית הגרוטסקית של ויינשטיין ב-2017 עזרה לעורר גירוש שדים המוני שהפך ל-MeToo#, ומשפטו בניו יורק היה אחד התיקים הפליליים הגדולים הראשונים שעלו מהחשבון. יותר מ-80 נשים האשימו בסופו של דבר את ויינשטיין בתקיפה או בהתנהגות בלתי הולמת, אבל המקרה של מנהטן התמקד רק בשניים: שחקן שואף לשעבר ג'סיקה מאן, שטען כי ויינשטיין אנס אותה ב-2013, ובעבר פרויקט מסלול עוזר הפקה מרים היילי, שטען כי ביצע בה סקס אוראלי בכוח בשנת 2006.
גם נשים אחרות העידו במהלך המשפט על ביסוס דפוס של התנהגות רעה מצידו של וינשטיין. הם כללו שחקן אנאבלה סקיורה, שהאשים את ויינשטיין בכך שאנס אותה בתחילת שנות ה-90 ולאחר מכן הטריד אותה במשך שנים לאחר מכן. (ויינשטיין הכחיש זה מכבר את כל ההאשמות שהנשים העלו נגדו.) עדות זו של נשים נוספות היא שתרמה להחלטה לבטל את פסק הדין, לפי בית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק. "אנו מסיקים שבית המשפט קמא הודה בטעות בעדות של מעשים מיניים קודמים ללא טעויות נגד אנשים שאינם המתלוננים על הפשעים הבסיסיים", הכריז בית המשפט העליון בניו יורק בפסיקה.
"חשבתי שהגישה שננקטה על ידי התובעים בתיק באמת נותנת קצת חיים ומשמעות לחוויות של קורבנות אלימות מינית", אומר אניטה היל, שעזר לחנך אמריקאים על הטרדה מינית בעבר וכיום הוא יו"ר ועדת הוליווד, שמטרתה לשים קץ להטרדות והתעללות בתעשיית הבידור. "תקיפה מינית היא פשע לא פשוט להוכחה, והיא בעלת ניואנסים מבחינת הדרכים השונות שבהן אנשים מגיבים לאלימות מינית. ולכן חשבתי (להביא נשים אחרות להעיד) היה מאוד מועיל – זה האנש את האנשים שהביאו את התביעה ועזר להסביר את התנהגותם ותגובתם לאלימות של החוויה". היל אומר שהעדויות של נשים אחרות עם חוויות דומות סיפקו הקשר חשוב במקרה הזה, כי ויינשטיין לא היה סתם עוד שרץ – הוא היה חזק מספיק כדי שיוכל להבטיח שהמאשימים והסובבים אותו ישתקו.
נפילתו של ויינשטיין הטרידה את הוליווד מספיק כדי להעלות את התודעה לגבי תקיפה מינית ולהקים מערכות חדשות להימנעות ודיווח על התעללות. מקורבים רבים מאמינים שדברים השתפרו מאז שחר MeToo#, אך סקר ועדת הוליווד בשנים 2022–2023 בקרב יותר מ-5,200 עובדי תעשיית הבידור מצא שעדיין היו שיעורים גבוהים של התנהגות בלתי הולמת וכי מדובר בדיווח נמוך מאוד, שכן רק 31% מהמשיבים האמינו כי "סביר להניח שמטריד רב עוצמה יישא באחריות". היל מאשר שללא קשר לדמוגרפיה של המשיבים, "מעולם לא הייתה קטגוריה שבה רוב האנשים האמינו שאדם חזק יישא באחריות".
אני חושב על משהו שמפיק סרטים ותיק אמר לי לפני יותר משנה בזמן שדיבר על מה שהשתנה בהוליווד מאז #MeToo. "גברים מפחדים להתנהג רע כי היו מספיק מצבים שבהם (הם) סובלים כעת מהשלכות", אמרה. "זה יהיה נחמד אם זה לא היה המניע היחיד להתנהגות להשתפר. אבל אני אקח את זה, אתה יודע?"
אז מה קורה כשמקרה ציון דרך כמו זה של ויינשטיין עולה בעשן? האם איום ההשלכות פוחת? לא שהאיל המושפל יפשוט את מדי הכלא שלו בקרוב. משרד התובע המחוזי של מנהטן נשבע לעשות כל שביכולתו כדי לנסות מחדש את התיק, ולווינשטיין יש עדיין עונש של 16 שנות מאסר לרצות בגין אישומים דומים בלוס אנג'לס – למרות שהוא הגיש הודעת ערעור בקליפורניה. האם ויינשטיין, דמותם של אנשי התקשורת המחורבנים ש-MeToo# נשבע לרסן, יכול בסופו של דבר לצאת לחופשי?
המנהלת לשעבר של חברת ויינשטיין שאיתה דיברתי מטוגנת רגשית מהתפנית הזו, אבל היא מוטרדת בעיקר מהרעיון של קורבנות להעיד שוב: "לעבור את כל הנשים האלה שוב זה כל כך טראומטי עבורן. …. אני גם יכול לדבר מניסיון שברגע ש(ויינשטיין) יצא מהחיים שלך, אתה רוצה לסגור את הדלת הזו לנצח".
אני שואל את היל אם היא חושבת שההתהפכות של המקרה המהווה הזה יגרום לקורבנות פחות להופיע בעתיד. "בכל פעם שיש נסיגה, אנחנו שומעים את אותו הדבר: שאנשים לא יבואו עכשיו", היא אומרת. "ובכל פעם שהם עושים זאת." היל מאמין שהזעם יכול לעזור: "הידיעה שיש ציבור בחוץ שבאמת מאמין בצדק לקורבנות של אלימות מינית – זה מועיל. (אני) באמת הלוואי שלא נצטרך לקבל את הזעקה בזה מיוחד דרך, אבל זה יכול להשפיע לטובה… המאמץ הזה לסיים את האלימות המינית הוא משהו שנמשך, (ו) אנחנו לא יכולים לבטל את הדברים שראינו".
