הסודות האבודים של חצור: חוקרים חוקרים את המגה סיטי הנשכחת של ישראל

פרויקט מחקר חדש חוקר את היסטוריית היישוב מחדש של העיר חצור בישראל מתקופת הברזל

יוזמת מחקר חדשה באוניברסיטת אולדנבורג בגרמניה מתמקדת במוצאם הקדום של בני ישראל. תחת הנהגתו של פרופ' ד"ר בנדיקט הנסל, חוקר תנ"ך וארכיאולוג עברי, הצוות יקדיש שלוש שנים לחקור את הנטישה והיישוב מחדש של אחת ה"מגאיות" הגדולות של תקופת הברונזה במזרח הים התיכון – וכיצד הנרטיבים אודות אירועים אלו השפיעו על עיצוב הזהויות הישראליות הקדומות.

קרן גרדה הנקל מספקת כ-400,000 אירו במימון לפרויקט, שכותרתו "יישוב מחדש של הריסות וזיכרונות בהתהוות – מקרה מבחן על חצור ועיצוב זהויות ישראליות מוקדמות בתקופת הברזל", כחלק מ"אבודים" שלה. תוכנית ערים. צוות החוקרים הבינלאומי שבסיסו באולדנבורג יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם אקדמאים מהאוניברסיטה העברית בירושלים בישראל ומאוניברסיטת רגנסבורג.

חורבות העיר העתיקה חצור נמצאות בצפון הארץ, מצפון לכנרת. על סמך הממצאים הארכיאולוגיים האתר יושב לראשונה לפני כ-5,000 שנה, בתקופת הברונזה הקדומה. עד תקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת גדלה אוכלוסייתה של חצור בין 10,000 ל-15,000 איש הודות למיקומה האסטרטגי בצומת דרכים של מספר נתיבי מסחר, מה שהפך אותה לעיר הגדולה ביותר באזור כולו. מקורות שונים מתקופה זו, ובהם מכתבים ולוחות חרס מערים בסוריה ובמצרים שעמם ניהלו שליטי חצור סחר, מעידים על התפקיד המרכזי שמילא חצור כמרכז מסחר וככור היתוך תרבותי לכל אזור המזרח הקרוב.

בסוף תקופת הברונזה, בסביבות שנת 1300 לפני הספירה, נהרסה חצור וננטשה זמנית מסיבות לא ידועות. בתקופת הברזל שלאחר מכן אוכלס האתר מחדש, אם כי בקנה מידה קטן בהרבה. "לאיזו תרבות השתייכו תושבי חצור זה משהו שאנחנו לא יודעים בוודאות", אומר הנסל. בנוסף לממצאים הארכיאולוגיים, טקסטים מקראיים שימשו גם מקור מידע מרכזי על חצור. ספר יהושע מהברית הישנה, ​​למשל, מתאר כיצד בני ישראל כבשו את חצור, שהיה מיושב בכנענים באותה תקופה. עם זאת, ההיסטוריות של קטעים אלה שנויה במחלוקת בין החוקרים, משום שהטקסטים הם מתקופה מאוחרת בהרבה. "הם כנראה לא קשורים ישירות ליישוב מחדש של חצור", אומר הנסל, שהתמחותו היא ארכיאולוגיה מקראית.

צוות המחקר הבינתחומי בוחן כעת את תקופת היישוב מחדש ביתר פירוט. חוקרים מתחומי הארכיאולוגיה, ההיסטוריה החברתית והתרבותית, האנתרופולוגיה ולימודי המקרא העברית מתכננים להשתמש בתוצאות כדי ליצור סקירה מקיפה של התמורות התרבותיות והאתניות שחלו באזור שבין הפרת לחצי האי סיני הידוע בשם לבנט בתקופת המעבר מתקופת הברונזה לתקופת הברזל – וכיצד התפתחה זהותם של בני ישראל הראשונים במהלך תהפוכות אלו.

מדוע נמנעו המתיישבים החדשים ממקומות מסוימים בעיר הנטושה?

אחת ממטרות המפתח של הפרויקט היא לחקור את יישובם מחדש של חורבות מתקופת הברונזה בתקופת הברזל. החוקרים שואפים ללמוד יותר על האופן שבו המתיישבים החדשים ראו וטיפלו בשרידי המבנים ההרוסים באתר ולקבל תובנות לגבי זהותם התרבותית והאתנית. "נראה שהמתיישבים החדשים נמנעו בכוונה ממקומות מסוימים בעיר, כמו רובע המקדשים לשעבר בעיר העליונה, שלמעשה היה מקום אידיאלי להתיישב בו", מסביר הנסל. הצוות מתכנן לבצע חפירות נוספות כדי לאתר אתרים נוספים בעלי היסטוריה דומה בתוך מתחם העיר.

מטרה שנייה של הפרויקט היא שחזור ספרותי-היסטורי ותרבותי-היסטורי של חשבונות חצור והכנענים בתוך המסורת המקראית, ובחינה כיצד נרטיבים אלו קשורים לדמיונה המקראי של ישראל כתרבות שבטית מוקדמת. "בסיפורי המקרא, חצור מצטיירת כבירת הכנענים. התמונה הזו היא ברובה מלאכותית, אבל במהלך מאות השנים שבהן נערכו הטקסטים התנ"כיים היא החזיקה מעמד – גם הרבה אחרי שהיישוב ננטש", מסביר הנסל. "חצור משמשת דימוי נגד לבני ישראל, ומעצבת את זהותה של ישראל המקראית באמצעים ספרותיים", הוא מציין. צוות הפרויקט חוקר את נקודות העיגון ההיסטוריות הפוטנציאליות של תהליכי בניית זהות אלה.

בחצור נערכו חפירות ארכאולוגיות נרחבות מאז שנות ה-90. הם מנוהלים על ידי פרופסור הנסל ועל ידי ד"ר איגור קרימרמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, המעורב אף הוא בפרויקט הנוכחי. גם תלמידי אולדנבורג השתתפו בשנה שעברה לראשונה בפרויקט חפירות חצור. כספי הפרויקט יאפשרו למתנדבים מאולדנבורג להמשיך ולהשתתף בעבודה הארכיאולוגית.