לכידת חאלב המהירה על ידי כוחות המורדים, בראשות חיית תחריר א-שאם (HTS), מסמנת נקודת מפנה מרכזית במלחמת האזרחים בסוריה. התפתחות זו לא רק מדגישה את שבריריותו של משטרו של בשאר אל-אסד אלא גם מדגישה כיצד הדינמיקה הבינלאומית האזורית והרחבה יותר מעצבת מחדש את הסכסוך. העיר, שסימלה את תחייתו של משטר אסד לאחר כיבושו מחדש ב-2016, נמצאת שוב במרכז שדה הקרב המשתנה של סוריה.
התקדמות הברקים של המורדים משקפת זרמים גיאופוליטיים עמוקים יותר. מלחמת אוקראינה גבתה מחיר מרוסיה, בעלת בריתו החזקה ביותר של אסד, בעוד איראן וחיזבאללה מתמודדות עם הנשורת מהמערכות הצבאיות של ישראל. בינתיים, טורקיה מינפה את המצב כדי להרחיב את השפעתה בצפון סוריה על ידי שימוש ב-HTS ככוח פרוקסי. הדינמיקה החופפת הזו הולידה סביבה הפכפכה, והפכה את הנפילה של חלב לנקודת מפנה קריטית.
HTS: מקבוצת המורדים לשחקן הראשי
חיאת תחריר א-שאם (HTS) התפתחה משמעותית מאז תחילתה כשלוחה של אל-קאעידה בסוריה. לאחר התפצלות מארגון האם וביססה את הכוח באידליב, HTS ביססה את עצמה ככוח הדומיננטי באזורים שבצפון-מערב סוריה שבשליטת המורדים. הקבוצה, הפועלת תחת חסות טורקיה, הפכה את אידליב למדינה אסלאמית דה פקטו, עם מבני ממשל מתפקדים, משמעת צבאית ואוטונומיה אסטרטגית.
השינוי הזה הפך את HTS לשחקן חזק בשדה הקרב של סוריה. הנהגתה ביקשה להתרחק מהשורשים הג'יהאדיסטים של הקבוצה, תוך שהיא מקרינה דימוי של פרגמטיות ומתינות, לפחות בהשוואה לפלגים איסלאמיסטיים אחרים. אסטרטגיה זו סייעה ל-HTS לבסס את הכוח ולמשוך תמיכה טורקית, גם כשהיא עדיין מסווגת כארגון טרור על ידי ארצות הברית.
המתקפה של חאלב מציגה את הצמיחה של HTS לכוח צבאי מגובש ובעל יכולת. לוחמי הקבוצה הפגינו תיאום יעיל, תוך ניצול טקטיקות ונשק מודרניים, כולל לוחמת מל"טים – סימן היכר של סכסוכים עכשוויים, החל ממלחמת אוקראינה. הקצב המהיר של ההתקדמות, שחתך את כוחותיו של אסד תוך ימים ספורים, מדגיש את היכולת והתכנון האסטרטגי המוגבר של HTS.
החישובים האסטרטגיים של טורקיה
תפקידה של טורקיה במתקפת חאלב מורכב ורב פנים. בעוד אנקרה לא טענה במפורש למעורבות, אין לטעות בהשפעתה. מיליציות סוניות הנתמכות על ידי טורקיה לחמו לצד HTS במתקפה, ועיתוי התקיפה – על רקע הסחות דעת אזוריות – מצביע על תיאום עם המטרות האסטרטגיות של טורקיה.
האינטרסים של טורקיה בצפון סוריה כפולים. ראשית, אנקרה מבקשת להקים אזור בטוח לאורך גבולה כדי לנהל את משבר הפליטים המתמשך. הזרם של מיליוני סורים לטורקיה לאורך השנים הלחיץ את כלכלתה והזינה את המתיחות הפוליטית הפנימית. על ידי אבטחת אזורים כמו חאלב באמצעות שלוחים כגון HTS, טורקיה יכולה ליצור תנאים לחזרה של חלק מהפליטים.
שנית, טורקיה שואפת להחליש את אחיזתו של אסד בצפון סוריה, להרחיב את תחום השפעתה תוך ערעור האוטונומיה הכורדית בצפון מזרח. מתן אפשרות ל-HTS לשלוט באזורים שנכבשו מציע לטורקיה אמצעי להרחיב את השליטה מבלי לנהל ישירות את השטח, מהלך שמפחית עלויות ומונע עימות ישיר עם מעצמות גלובליות.
עם זאת, התמיכה של טורקיה ב-HTS אינה נטולת סיכונים. בעוד אנקרה נהנית מהצלחתה הצבאית של הקבוצה, הקשר שלה עם HTS מסבך את יחסי טורקיה עם בעלות ברית מערביות ועלול להגביר את המתיחות עם ישראל בשל התפיסה של תמיכה בקבוצה בעלת נטיות קיצוניות ואנטי-ישראליות.
משטר החלשת אסד
עבור אסד, נפילת חאלב היא מכה הרסנית שחושפת את השבריריות ההולכת ומעמיקה של משטרו. בעבר הוכרז כמנהיג שניצח את סערת מלחמת האזרחים, אסד עומד כעת בפני אתגרים הולכים וגדלים, בעיקר קריסה כלכלית; פיצול של כוח המדינה, כאשר הסמכות מופעלת כעת באמצעות צדדים שלישיים כמו מיליציות וברוקרי כוח מקומיים; והיחלשות של בעלות ברית חיצוניות כמו רוסיה, איראן וחיזבאללה.
חוסר היכולת של אסד להגן על חאלב מדגיש עד כמה משטרו נותר תלוי בתמיכה חיצונית. ללא הכוח האווירי של רוסיה או הכוחות הקרקעיים של חיזבאללה, צבאו אינו מסוגל במידה רבה להחזיק מרכזים עירוניים גדולים, שלא לדבר על הפעלת מתקפות נגד. אובדן חאלב גם משבש את האסטרטגיה הרחבה יותר של אסד של הקרנת יציבות כדי למשוך הכרה בינלאומית והקלות כלכליות.
טווח היריעה ההולך ופוחת של רוסיה
התערבותה של רוסיה ב-2015 סימנה נקודת מפנה במלחמת האזרחים בסוריה, ואיפשרה למשטר אסד לכבוש מחדש שטחים מרכזיים ולגבש את הכוח בהדרגה. עם זאת, המיקוד של מוסקבה השתנה באופן דרמטי מאז פלישתה לאוקראינה בשנת 2022. הסכסוך המתמשך שם ייבש את משאביה של רוסיה, כולל חיל האוויר שלה, שהיה מכריע בקמפיינים קודמים בסוריה. העומס על היכולות הצבאיות של רוסיה, יחד עם אבדות כבדות באוקראינה, הותירו את מוסקבה לא מסוגלת לספק את אותה רמת תמיכה לאסד.
במתקפה של חאלב, התקיפות האוויריות של רוסיה היו מוגבלות ולא יעילות, מה ששיקף את הקיבולת המופחתת של מוסקבה. עם רוסיה מתעדפת את האינטרסים שלה באוקראינה ושומרת על בסיסי הים התיכון שלה בסוריה, אסד נותר יותר ויותר להסתדר לבד.
ציר איראן-חיזבאללה בלחץ
גם איראן וחיזבאללה, פעם בעלות בריתו האמינות ביותר של אסד, מתמודדות עם אתגרים משמעותיים:
איראן עומדת בפני מערכה אווירית ישראלית בלתי פוסקת המכוונת לנציגיה בסוריה ובלבנון. השביתות הללו החלישו את יכולתה של טהראן להקרין כוח ולתמוך באסד ביעילות.
חיזבאללה, שהיה שותף לקרב על חלב ב-2016, נרתע מהעימות שלו עם ישראל. המיליציה ספגה אבדות כבדות, כולל אובדן מנהיגה, חסן נסראללה, וחסרה את היכולת לפרוס מחדש כוחות משמעותיים לסוריה.
כשהן איראן והן חיזבאללה עסוקים ונחלשים, ההסתמכות של אסד על הברית הזו הופכת לבלתי נסבלת יותר ויותר.
הנפילה (השנייה) של חאלב: מחליף משחק גיאופוליטי?
לניצחון המוחלט של המורדים בחאלב יש השלכות מרחיקות לכת. ראשית, זה מגביר את ההשפעה האזורית של טורקיה. על ידי גיבוי של HTS והרחבת טווח הגעה לצפון סוריה, אנקרה מגבשת את מעמדה כמתווך כוח מרכזי. התפתחות זו עלולה לעצב מחדש את יחסי הכוחות בסוריה ולסבך את המאמצים למשא ומתן על שלום בר קיימא.
זה גם מהווה הזדמנות אסטרטגית לישראל. קריסת ציר אסד-איראן-חיזבאללה בחאלב עלולה להסיט משאבים ותשומת לב מישראל, ולאפשר לה לעמוד בלחץ על עזה וחזיתות אחרות לפי הצורך.
מובן מאליו שנפילת חאלב היא אסון עבור משטר אסד, העומד בפני סיכוי לאבד שטחים נוספים ואף להתכווץ למדינה של דמשק וסביבותיה, דבר המגבש עוד יותר את פיצול סוריה.
נפילת חאלב היא לא רק נסיגה צבאית עבור אסד; זה מסמן את תחילתו של שלב חדש במלחמת האזרחים בסוריה. קריסת קווי החזית של המשטר שאובטחו בקפידה על ידי רוסיה ואיראן חושפת את נקודות התורפה של ממשלת אסד ומעוררת שאלות לגבי עתיד הסכסוך.
בעוד HTS מגבשת את הישגיה ותמרוני טורקיה לשליטה רבה יותר, החודשים הקרובים יקבעו אם אסד יוכל להתארגן מחדש או אם משטרו ימשיך להתפרק. מה שברור הוא שמלחמת האזרחים בסוריה, רחוקה מלהיות קפואה, שוב משתנה בדרכים שעלולות להיות לה השלכות עמוקות על האזור.
