כימיקלים PFAS נפוצים במוצרים יומיומיים רבים ובסביבה, ומעוררים דאגות בריאותיות וסביבתיות בשל טבעם המתמשך והקשר עם מספר סיכונים בריאותיים. מחקר עדכני מגלה כי מי מקור עולמי מכיל לרוב רמות PFAS מעל תקני שתייה בטוחה, מה שמדגיש את הצורך בניטור ורגולציה מחמירים יותר.
מחקר חדש בראשות אוניברסיטת ניו סאות' ויילס (UNSW) סידני מצביע על כך שניתן לזלזל בהשפעה הסביבתית העתידית של PFAS.
חומרים פר-ופולי-פלואורואלקיל – הידועים בדרך כלל כ-PFAS – הם אוסף של יותר מ-14,000 כימיקלים סינתטיים. מאז שנות ה-50, כימיקלים אלו זכו להערכה בזכות יכולתם המדהימה לדחות חום, מים, שומן וכתמים. הם נמצאים לעתים קרובות בפריטים יומיומיים כגון כלי בישול שאינם נדבקים, ביגוד, מוצרי יופי, חומרי הדברה ומכלי מזון, בנוסף ליישומים תעשייתיים מיוחדים, כולל קצף כיבוי אש.
אבל למרות מערך הכישורים הרחב שלהם, לכימיקלים יש צד אפל: הם ידועים בתור 'כימיקלים לנצח' מכיוון שברגע שהם נמצאים בסביבה – או בגופנו – הם לא מתכלים יותר. PFAS נקשרו לנושאים סביבתיים ובריאותיים, כולל כמה סוגי סרטן, אבל הרבה לא ידוע על קנה המידה האמיתי וההשפעות הפוטנציאליות של הבעיה – כולל כמה יש באספקת המים שלנו.
מחקר בינלאומי חדש בהובלת UNSW, שפורסם היום ב מדעי הגיאוגרפיה של הטבע, העריך את רמות זיהום PFAS במי פני השטח ובמי התהום ברחבי העולם. הוא מצא שחלק גדול ממי המקור העולמי שלנו חורגים ממגבלות השתייה הבטוחות ב-PFAS.
"רבים ממי המקור שלנו נמצאים מעל למגבלות הרגולטוריות של PFAS", אומר מחבר בכיר של המחקר, פרופסור להנדסה של UNSW דניס אוקרול.
"כבר ידענו ש-PFAS נפוץ בסביבה, אבל הופתעתי לגלות את החלק הגדול של מי המקור שנמצאים מעל להמלצות המייעצות למי שתייה", הוא אומר. "אנחנו מדברים על מעל 5 אחוזים, ובמקרים מסוימים זה עולה על 50 אחוז".
צוות המחקר ריכז מדידות PFAS ממקורות ברחבי העולם, כולל דוחות ממשלתיים, מאגרי מידע וספרות שנבדקה עמיתים. בסך הכל, הם אספו יותר מ-45,000 נקודות נתונים, שמתפרשות על פני כ-20 שנה. זהו המחקר הראשון לכמת את הנטל הסביבתי של PFAS בקנה מידה עולמי.
המחקר מצא גם ריכוזים גבוהים של PFAS באוסטרליה, עם מקומות רבים מעל רמות מי השתייה המומלצות. זה נוטה להיות באזורים שבהם נעשה שימוש בעבר בקצף כיבוי, כמו מוסדות צבאיים ומתקני אימון אש. פרופ' או'קרול מדגיש כי עקבות PFAS אלו נמצאים ב מָקוֹר מים, כמו סכרים, ולא מי השתייה עצמם – מי השתייה עוברים דרך מכוני טיהור, שחלקם נועדו להפחית את כמות הכימיקלים כמו PFAS במים שלנו לפני שהם יוצאים מהברז.
אבל ספקי מים מסוימים – למשל סידני מים – אינם מודדים באופן שגרתי את הטווח הרחב של PFAS הפוטנציאלי במי השתייה שלנו, אומר פרופ' או'קרול.
"שתיית מים בטוחה במידה רבה, ואני לא מהסס לשתות אותם", הוא אומר. "אני גם לא מציע שעדיף מים בבקבוקים, כי זה לא אומר שהם עשו משהו שונה ממה שיוצא מהברז. אבל אני בהחלט חושב שהניטור של רמות ה-PFAS והפיכת הנתונים לזמינים בקלות הוא כדאי."
ויכוח שנוי במחלוקת: כמה PFAS זה יותר מדי?
רוב האנשים באוסטרליה – ובמקומות רבים ברחבי העולם – צפויים לסבול מרמות נמוכות של PFAS בגופם.
אבל הסיכונים הבריאותיים הפוטנציאליים של כימיקלים PFAS אינם מובנים היטב ולא הוסכם עליהם באופן אוניברסלי.
לפי פאנל בריאות מומחים של ממשלת אוסטרליה, אין הוכחות לכך ש-PFAS מהווה נזק קליני משמעותי לבריאות האדם – אם כי רחוק יותר, גופי שיא בארה"ב ואירופה מצביעים על כך ש-PFAS קשור לתוצאות בריאותיות שליליות, כמו לידה נמוכה יותר. משקל אצל תינוקות, רמות גבוהות יותר של כולסטרול, תפקוד כליות מופחת, מחלות בלוטת התריס, שינויים ברמות הורמוני המין, ירידה בתגובת החיסון וסרטן כבד, כליות ואשכים.
בשנת 2023, ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על PFOA, סוג של PFAS, כסרטן אנושי בקטגוריה אחת.
בעוד ש-PFAS נקשר לרבים מהתוצאות הבריאותיות הללו, הם לא בהכרח הוכחו גורם אותם – אך בהתחשב בסיכונים הפוטנציאליים ובטבעם ה"לנצח" של הכימיקלים הללו, גופים רגולטוריים רבים החמירו את השימוש ב-PFAS והציגו מגבלות של מי שתייה בטוחים כאמצעי זהירות.
"שתי צורות של PFAS הועלו בהתחלה לחששות לפני כ-20 שנה: PFOS ו-PFOA", אומר פרופ' או'קרול. "כימיקלים אלה מוסדרים בהיקפים שונים ברחבי העולם. בארה"ב, מגבלות מי השתייה המוצעות עבור PFOS ו-PFOA הן ארבעה ננוגרם לליטר".
PFAS שלישי מוסדר גם באוסטרליה, הנקרא PFHxS. כאן, הסכום של PFOS ו-PFHxS מוגבל ל-70 ננוגרם לליטר – הרבה מעל מגבלת ארבעת הננוגרם לליטר המשולבת של PFOS ו-PFOA בארה"ב. אבל הרמות המקובלות שלנו עבור PFOA במי שתייה גבוהות עוד יותר.
"PFOA, לעומת זאת, מוסדר באוסטרליה ב-560 ננוגרם לליטר, שזה שני סדרי גודל גבוה יותר מאשר בארה"ב", אומר פרופ' או'קרול.
בעוד שהמגבלות של אוסטרליה נראות רגועות בהשוואה לארה"ב, הנחיות מי השתייה המומלצות של שתי המדינות מחווירות בהשוואה לאלו של קנדה: כאן, במקום להגביל רק שתיים או שלוש צורות של PFAS במי שתייה, קנדה מציינת את הסכום של כל 14,000 ה-PFAS והמגבלות. המספר הכולל ל-30 ננוגרם לליטר.
המחקר מצא כי 69 אחוזים מדגימות מי התהום העולמיות ללא מקור זיהום ידוע חרגו מהקריטריונים של מי השתייה הבטוחים של Health Canada, בעוד ש-32 אחוז מאותן דגימות חרגו ממדד סכנת מי השתייה המוצע של ארה"ב.
"יש ויכוח לאיזו רמה PFAS צריך להיות מוסדר", אומר פרופ' או'קרול. "לאוסטרליה יש גבולות הרבה יותר גבוהים מארה"ב, אבל השאלה היא למה. לשני גופי הבריאות יהיו נימוקים שונים לכך, ואין כאן קונצנזוס ממש חזק".
סיכון לא מוערך
מהמחקר עולה כי זיהום PFAS בפועל במשאבי המים העולמיים עשוי להיות גבוה מהחשד.
זה, בין השאר, בגלל שאנחנו מנטרים ומווסתים רק מספר מצומצם מתוך 14,000 PFAS הקיימים, וגם בגלל שרמות ה-PFAS במוצרי צריכה גבוהות מהצפוי.
"יש כמות ממש לא ידועה של PFAS שאנחנו לא מודדים בסביבה", אומר פרופ' או'קרול. "במוצרים מסחריים כמו בגדים ואריזות מזון יש הרבה יותר PFAS ממה שאנחנו מבינים. זה אומר שאנחנו כנראה מזלזלים בנטל הסביבתי שמציב PFAS."
פרופ' או'קרול וצוותו מנסים כעת לפתח את המחקר שלהם על ידי כימות רמות אלו של PFAS ממוצרים מסחריים בסביבה.
הם גם פועלים לפיתוח טכנולוגיות שיכולות לדרדר PFAS במערכות מי שתייה, ובוחנים פיתוח מודלים חזויים שקובעים לאן PFAS יגיע בסביבה.
"חלק מזה הוא להבין כיצד PFAS יתחבר לחלקים שונים בסביבה ובגופנו – חלבונים, למשל", אומר פרופ' או'קרול.
מחקרים אלה יתבצעו במהלך השנתיים הקרובות ומטרתם להסתיים עד 2026.
בינתיים, פרופ' או'קרול אומר שיצרנים וצרכנים כאחד צריכים להיות זהירים ולעשות את בדיקת הנאותות שלנו בעת שימוש במוצרים המכילים PFAS.
"אנחנו מייצרים ומפיצים הרבה כימיקלים מבלי שיש לנו הערכה מלאה של ההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות שלהם", הוא אומר. "צריך לעשות שימוש מושכל בחלק מהכימיקלים האלה. זה שהם זמינים, לא אומר שאנחנו צריכים להשתמש בהם".
המחקר מומן על ידי מלגת ההכשרה למחקר של ממשלת אוסטרליה (RTP).
