מאז הופעתו בזירת האמנות בשנות ה-80, בנקסי נשאר אנונימי, שומר על זהותו מוסתרת גם כשהפך לאחד מאמני הרחוב המפורסמים בעולם. אבל חדש רויטרס חקירה של סיימון גרדנר, ג'יימס פירסון ובלייק מוריסון טוענת שחשפו את האיש מאחורי יצירות כמו "נערה עם בלון" ו"נפלם".
על פי הדיווח, בנקסי הוא רובין גנינגהם, אמן גרפיטי יליד בריסטול ב-1973, שלימים שינה את שמו לדיוויד ג'ונס. זה אותו אדם שנקרא בדו"ח מ-2008 הדואר ביום ראשון, שכתב אז שזה "הגיע הכי קרוב שמישהו יכול לחשוף" מי זה בנקסי.
נקודת מפנה בחקירה הגיעה מגרפיטי שעשה האמן בכפר האוקראיני הורנקה, ליד קייב, בין מבנים שנהרסו בהפגזה. לפי עדים ששוחחו עם רויטרס, העבודות נוצרו לכאורה תוך דקות על ידי שני גברים עם פנים מכוסות באמצעות פחי ריסוס ושבלונות. חוקרי רויטרס קישרו את גנינגהם, שעד אז נסע כדיוויד ג'ונס, כדי לנסוע לאזור זה – בשיתוף פעולה, לפי הרשת, עם סולן להקת Massive Attack, רוברט דל נג'ה, אדם נוסף שכמה שיערו הוא בנקסי.
דל נג'ה אינו בנקסי, מדווחת רויטרס, אך ככל הנראה שיתף עמו בפרויקטים לאורך השנים, כולל העבודה באוקראינה. "ה דואר ביום ראשון צדק ב-2008 בטענה שגנינגהם הוא בנקסי", כותבת רויטרס. אבל על ידי שינוי שמו לאחד הכינויים הפופולריים ביותר בבריטניה, האמן סיכל מאמצים מאוחרים יותר לאשר את דוֹאַרהטענות של.
בהצהרה, עורך הדין הוותיק של בנקסי, מארק סטפנס, אמר לרויטרס כי האמן "אינו מקבל שרבים מהפרטים הכלולים בחקירתך נכונים". הוא גם הטיל ספק בערכה של החקירה, ואמר כי מכיוון שבנקסי "היה נתון להתנהגות מקובעת, מאיימת וקיצונית", וכי לשמור על עצמיותו האמיתית תחת כיסוי היא הכרח.
"(עבודה) בעילום שם או תחת שם בדוי משרתת אינטרסים חברתיים חיוניים", המשיך סטפנס. "זה מגן על חופש הביטוי בכך שהוא מאפשר ליוצרים לדבר אמת לשלטון ללא חשש מנקמה, צנזורה או רדיפה – במיוחד כאשר מתייחסים לנושאים רגישים כמו פוליטיקה, דת או צדק חברתי".
פורסם במקור ב- twoday.co.il איטליה
