באצטדיון המפקדים כוכב מייסד ההגנה הישראלי אביב שפירא. ברגע שנכנסים ממתינים שני עובדי מפקדים. אריק ליבוביץ, סגן נשיא הנבחרת לפיתוח שותפויות, מתחיל לספר לשפירא על קרוביו הישראלים, לפני שהוא מזמין אותנו לראות את השחקנים מתחממים על המגרש. בחוץ בגשם הערפילי, מצביע ליבוביץ על הסרטים האלקטרוניים המצפים את האצטדיון. "יש לנו הרבה שותפים להגנה כי יש לנו כאן קהל מאוד ממוקד – הרבה מקבלי החלטות מה-DOW", הוא אומר, ומדגיש ששר ההגנה פיט הגסת מגיע לפעמים למשחקים.
הגברים מובילים אותנו במעלה המעלית אל "סוויטת השותפים", חדר עם בר חופשי ומזנון. הם נעלמים מעבר לווילון וחוזרים עם זרועות סחורה. אחת מציעה לשפירא חולצה ורודה למודעות לסרטן השד, אותה הוא מקבל, לפני שצוחק ומחזיר אותה, שלא אחשוב שהוא ילבש ורוד. אחת האפשרויות החינמיות היא מגבת קטנה עם הכיתוב "I Fight For" עם קופסה ריקה מתחתיה. "זה נראה כאילו כתוב 'אני נלחם בשביל כלום'," אני אומר.
"כן", צוחק העובד. "זה כן."
הסוויטה מלאה בנובוריש הטכנולוגי. יש את BigBear.ai, חברת בינה מלאכותית הגנה שהתיזה כל כך הרבה על המפקדים עד ששמה מוטבע על שערי כניסה אקראיים, ושלושה עובדי OpenAI מסתובבים מאחורינו. ואז יש את שפירא, קפיצי בן 45 עם עיניים כחולות קרח, שמאמין שהרבה על חברת הרחפנים שלו, Xtend, לא הובנה. אני מניח שהתחושה הזו התחזקה בחודש האחרון מאז שהחברה נלקחה לציבור באמצעות מיזוג בעזרת מימון מ-American Ventures, המחשיבה את אריק טראמפ כמשקיע. אריק גם השקיע באופן אישי במיזוג. או אולי זו תגובה לביקורת שספגה Xtend על סיפוק, לדברי שפירא, 10,000 מל"טים לקרן ההגנה הישראלית מאז תחילת המלחמה בעזה.
אבל באמת, הוא מתכוון ש-Xtend היא לא למעשה חברה ביטחונית. "אנחנו חברת בינה מלאכותית פיזית", הוא מבהיר. כן, הם זכו זה עתה בחוזה של 40 מיליון דולר ממשרד ההגנה, אבל השאיפות שלו גדולות יותר, להפוך לשכבת בסיס של תוכנה עבור רובוטיקה שונה. התוכנה שמטיסה את המל"טים, למשל, יכולה להתחבר לדברים כמו רובו-דוג של Boston Dynamics, Spot או לרחפנים של חברות אחרות. היום הוא רוצה לאמוד את העניין של המפקדים במקרה שימוש אחר: שימוש במל"טים שלו כדי לירות רשתות לעבר מל"טים אזרחיים שמנסים לטוס מעל האצטדיון.
חוץ מזה, הוא אומר, הוא מעולם לא התכוון להיות מייסד הגנה. בניכוי שלוש שנות ניסויי הטילים שלו בצה"ל, הוא הגיע מעולם המשחקים והבידור, והקים ב-2011 סטארט-אפ וידאו תלת מימד בשם Replay עם אחיו, מתאו שפירא. החברה זכתה בשני פרסי אמי על הצילום שלה במשחקי ספורט ונרכשה על ידי אינטל תמורת 200 מיליון דולר. "הטכנולוגיה הייתה אמורה לשנות את העולם", הוא אומר במבטא הישראלי העבה שלו, בעודו מראה לי צילומים מימי ה-Replay שלו, מצביע על כך שהמצלמה יכולה להתקרב ממש ליד ראשו של טום בריידי, לטאטא ממש מאחורי הכדור כשהוא מסתחרר אל אזור הסיום. "אבל אינטל הרגה את זה."
לאחר שבילה שלוש שנים בקבוצת אינטל ספורט, שפירא התחבר לגבות עם אחיו, מתאו, המהנדס אדיר טובי ורוכב הרחפנים רובי ליאני ב-2018 כדי לייסד את Xtend. הרעיון היה להפוך את המל"טים לפשוטים יותר להטסה. במקום לגשש עם שני ג'ויסטיקים, משתמש Xtend מרכיב משקפי מציאות מדומה, המספקים פרספקטיבה בגוף ראשון מהרחפן, ואז מכוון גאדג'ט קטן לאן שהם רוצים שהוא יעוף. כעת ניתן להטיס את המל"טים פשוט על ידי מתן פקודות קוליות.
המפקדים בטח כבשו או משהו, כי האצטדיון מעודד. שפירא מראה לי סרטון בטלפון שלו של מישהו שמפעיל מזל"ט Xtend שנראה בצורה מדאיגה Call of Duty.
הוא חלם, למעשה, ש-Xtend תהיה חברת משחקים. הוא רצה להשתמש בקניונים ריקים כדי לאפשר לאנשים להתחרות עם המל"טים שלהם בשביל הכיף. אבל אז, ב-2019, הצוות שמע על חמאס מרחף בלוני תבערה מעל הגבול. אז הם תפסו מטריה וכמה כיסאות ולגמו משקאות ליד גבול עזה, מחכים שנקודה שחורה תגיח בשמים הצלולים. הם כיוונו את המל"ט שלהם ישר לתוך הבלון. "יירטנו את זה תוך 10 שניות", אומר שפירא ומתאר את התרועות הקבוצה. "הפצצה נפלה על הצד שלהם והתרגשנו".
מנקודה זו ואילך, כ-50% מעסקיו היו הגנה; לאחר פיגועי ה-7 באוקטובר, זה עלה ל-80. כאשר צה"ל פרסם את צילומי המל"ט השומטים לסתות של רגעיו האחרונים של מנהיג חמאס יחיא סינוואר – המצלמה מתקרבת דרך הקיר השבור של בניין רעוע, מזהה את סינוואר מתמוטט בהריסות ומתעדת אותו כשהוא זורק בקלילות מקל עם מקל של סרט X-end. (שפירא אומר שהוא לא יכול לאשר באופן רשמי, אבל "אנחנו חברת הרחפנים הגדולה בישראל".)
המלחמה הגדילה באופן אקספוננציאלי את עסקיו של שפירא, בדיוק כשהמשקיעים האמריקאים חזרו להתאהב בצבא. בספטמבר, אמריקן ונצ'רס, שבה אריק טראמפ הוא משקיע, סייעה להביא את החברה לציבור במיזוג הפוך, שגרם ל-Xtend להתקפל לחברת בנייה קטנה שכבר הייתה ציבורית. Xtend הוא חלק מגל גדול יותר של בני טראמפ המשקיעים בטכנולוגיה ביטחונית: ההשקעות של שני האחים הניבו לפחות 3.2 מיליארד דולר בעסקים ממשלתיים, לפי וושינגטון פוסט אָנָלִיזָה.
שפירא פגש את אריק רק פעם אחת, במהלך תהליך בדיקת הנאותות במשרד American Ventures Palm Beach. הוא ביקש מאריק לנסות להפעיל את המל"טים מרחוק, ולהכניס מאה מל"טים בטמפה לשמיים.
כשאני שואל על מעורבותו של אריק, שפירא מחזיר לי את השאלה: "זה מפריע לך באיזשהו אופן?"
לא, אני אומר. זה פשוט מעניין — הבנים בוודאי ידעו את הבדיקה שההשקעה בטכנולוגיה ביטחונית תביא, את השאלות של ניגודי עניינים. למה שהם יעשו את זה?
שפירא מהנהן. "מעניין מה יש להם בראש."
האם הוא מודאג לגבי דיונים אפשריים בקונגרס?
"למה אתה חושב שזה מדאיג?" הוא שואל. חוזה הגנה הוא "מאוד מתודי", הוא אומר, ולאריק אין "כלום" לעשות עם זה.
אנחנו עושים הפסקה לאכול. שפירא ממלא צלחת בעוגת סרטנים, שתי מנות עוף וסלט, מקונן על השומניות של האוכל האמריקאי. אנחנו מתיישבים בשולחן עגול עם סי.ג'יי פירסון, משפיען בולט של MAGA, ששפירא הזמין לעזור בהתקשרויות.
בזמן שאנחנו אוכלים, שפירא מספר לי איך המטרה הסופית של Xtend המשחק של אנדר. יש לו פוסטרים לעיבוד הקולנועי של ספר המדע הבדיוני המפורסם משנות ה-80 בכל משרדם, שואפים לעולם שבו חיילים יכולים להיות כמו הדמות הראשית של הספר ולשלוט ברחפנים רבים בו-זמנית. בספר, הדמות הראשית מאמינה שהוא משחק סימולציה כל הזמן, רק כדי לגלות מאוחר מדי שספירות ההרג שלו היו אמיתיות. בראיון המתאר את השותפות של החברה עם צה"ל, אמר אחיו של שפירא, "בנינו בעצם משחק מחשב איך להביס את הרעים מבלי לסכן את עצמנו".
האם יש תחושה ש-Xtend וחברות רחפנים דומות גרמו למלחמה להרגיש יותר מדי מגוונת? כפי שסיפר חייל צה"ל לפרסום במזרח התיכון +972, המל"טים "הפכו את ההרג להרבה יותר סטרילי", אפילו גרמו לתהליך להרגיש "די מגניב".
"זו לא גימיפיקציה, זה יותר מודרניזציה", אמר שפירא. "משחקי וידאו הם באמת משחקי מלחמה."
שפירא מצייר תמונה של מלחמה חביבה ועדינה יותר, שבה הטכנולוגיה מרחיקה חיילים מהשוחות ומהטנקים, לכיסא מאחורי מסך. "יש היום הרבה פחות נפגעים אזרחיים במלחמה ממה שהיה פעם רק בגלל בינה מלאכותית וטכנולוגיה", הוא אומר. הוא מתאר את ה"כאוס" בראשית ימי המלחמה בעזה, שם עובדיו היו לוקחים מל"טים מהמשרד לשדה הקרב כדי בתקווה להרחיק את עצמם מהקווים הקדמיים.
"הייתה לנו הכוח והפריבילגיה להציל חיים", הוא אומר. "זה משהו שאתה לא לוקח כמובן מאליו."
אני מציין את מניין ההרוגים הנוכחי בעזה: למעלה מ-70,000. יותר מ-80% ממקרי המוות הללו היו אזרחים פלסטינים. לפחות 30% היו ילדים.
"לא בגלל רחפנים", הוא אומר. "בגלל פצצות שהגיעו מהשמיים."
הפצצות, אני מוסיף, שפוגעות במטרות שזוהו על ידי בינה מלאכותית, נבדקות על ידי מל"טים. הוא מצביע על העובדה שזהו אדם – תמיד בן אדם – שעושה את השיחה האחרונה.
הנתיחה שלאחר המוות של המלחמה בעזה החלה, ואני תוהה אם משחק הכדורגל הזה הוא הצצה לאיך זה יתנהל: הטכנולוגים מאשימים את בני האדם, כפי שבני האדם מאשימים את הטכנולוגיה.
ובקרוב הגיע הזמן ללכת. לשפירא יש פגישה עם גנרל בעיר.
כשאנחנו עוזבים, עובדי OpenAI מתיישבים, עמוק בשיחה על היתרונות של ספינות צבאיות אוטונומיות.
