ראיתי את עתידה של המפלגה הדמוקרטית ושמה הוא Mallory McMorrow. מיליוני אנשים אחרים ראו גם את מקמורו, כמובן. לפני שלוש שנים היא זינקה מהטשטוש כסנאטור של מדינת מישיגן ראשונה והפכה לכוכבת ויראלית וכבלים חדשים על ידי מתן נאום צורב, מכל הלב בקפיטול המדינה. במהלך ההערות הללו, מקמורוו קרע ניסיון רפובליקני מופרך למתג אותה פדופיל וקרא לקמפיין הימני הרחב יותר להדמוניזציה של אנשים שוליים.
עכשיו בת 38 ואמה של בת בת ארבע, מקמרוור נמצא על סף הולך שוב לאומי-ב דוּ דרכים. הראשון מגיע בשבוע הבא כספר, שכותרתו שנאה לא תנצח, ספר זיכרונות חלק, חלק מדריך כיצד לבצע דמוקרטים נואשים. הדחיפה השנייה היא בעבודות: ריצה של 2026 ככל הנראה למושב הסנאט האמריקני הפנוי בקרוב של מישיגן.
מקמורוו, בין אם מדפסים או בשיחה, הוא מצחיק, חד, עקרוני, קשוח וניתן להתייחסות – בדיוק סוג הקול הצעיר שלה זקוק למסיבה אם הוא הולך להקפיץ. המממ, איזה דמוקרט צעיר אחר מהמערב התיכון העליון עם שם ייחודי ומתנה לתקשורת עלתה במהירות מהסנאטור הממלכתי לסנאטור האמריקני לבית הלבן? מקמרוור עשויה לחלוק או לא לשתף את המסלול העתידי הזה, אך בינתיים היא להוטה לדבר על כל דבר, מהניסיון ההומוריסטי האפל שלה עם הטרדה מינית לכאורה ("זה היה מגונה וצחוק") ועד רעיונותיה כיצד לקחת על עצמה הנשיא דונלד טראמפ. "עלינו להיות כנים עם אנשים שזה רע כרגע", אומר מקמורו בראיון עם twoday.co.il, שנערך באורך ובהירות. "אבל הייתי מזהיר את הדמוקרטים: האם אתה מוסיף לכאוס הזה או שאתה חותך את זה באופן מועיל?"
יריד יהירות: כותרת הספר שלך היא שנאה לא תנצח. אני מבין שבחרת בזה לפני נובמבר, אבל בהתחשב בתוצאות הבחירות, האם אתה רוצה לעשות?
Mallory McMorrow: לא. הרגע הזה הוא ללא ספק צעד אחורה, אבל אני עדיין מאמין ביסודו – והיה לי בית עירייה (לאחרונה) עם נציג מדינה שהיה ביכולת הצפה, אנשים עמדו במסדרון – וזה בעיניי מעיד שאנשים באמת אכפת להם והם לא נבדקו. וכל עוד כולנו משתתפים, אז אני חושב שהכותרת עדיין עומדת.
מה היה מצב הרוח של בית העירייה?
אנשים שמים לב והם מאורסים, אבל הם גם מבועתים.
כיצד מתנהלת הנהגת המפלגה הלאומית הדמוקרטית בתגובה לנשיא דונלד טראמפ?
אני חושב שיש ואקום אמיתי וחוסר מנהיגות אמיתי. עלינו לחפור את עצמנו מתוך חור מכיוון שאנשים לא סומכים על הדמוקרטים כרגע. ואז לראות את הדמוקרטים ברמה הפדרלית ומחפשים פנימי, מהלכים פרוצדורליים להאט את הדברים – זה פשוט לא מספיק. זה לא מספיק לעמוד מאחורי פודיום מול הקפיטול ולדבר על איך הבחירות של הקבינט של טראמפ אינן מוסמכות. מה אתה עושה ולמה אתה לא בקהילה שלך? למה אתה לא נפגש עם אנשים? מדוע אינך מנהל את המפגשים המקומיים האלה שבהם אנשים נמצאים בפועל? מה ששמעתי יותר מכל דבר אחר זה שאנשים לא סתם רוצים (נבחר) הדמוקרטים לעשות משהו –אֲנָשִׁים רוצה לעשות את זה גם. היו לי מספר אנשים אמש אמרו לי, "מה אני יכול לעשות כדי לעזור?"
זה מה שאני מנסה לעשות בפינת העולם שלי, אבל הלוואי שהדמוקרטים הפדרליים עשו עבודה טובה יותר. זה לא יכול להיות פשוט "שבב בחמישה דולר." התייחס לאנשים בכבוד וכמו שהם בעצם חלק מזה איתך ותן להם דברים מוחשיים לעשות שזה יעזור. אנשים רוצים לדעת איך הם יכולים להילחם בחזרה. אנשים כל כך חולים ועייפים מפוליטיקה ופוליטיקאים ועסקים כרגיל לכך שהדבר הפשוט עם דונלד טראמפ – וזה לא נכון לכל מי שהצביע עבורו – אבל אני חושב שיש מספיק אנשים שרק רוצים לפוצץ את המערכת, והוא האיש שיעשה את זה. וזה מה שאנחנו רואים כרגע. אבל אני חושב שלדמוקרטים יש הרבה מה ללמוד על איך אנחנו מדברים עם אנשים.
נושא אחד של הספר הוא שאתה מבין כיצד לתקשר בדרכים שמגיעות לבוחרים.
כאשר אנו רואים את התקציב שעבר מהקונגרס, שוב זה הפחתת המס עבור האמריקאים העשירים ביותר. אבל זה לא רק הפחתת מס –אנו משלמים על זה. זה דולרי המס שלנו שמופנים מחדש לתת אלון מאסק וכן מארק צוקרברג יותר כסף. זה דבר מאוד קרבי. אנחנו לא יכולים לדבר על זה בתקצירים. זה רובין הוד ההפוך ועלינו לקרוא לזה. זה גונב מהעניים לתת לעשירים. ואני לא חושב שזה מה שהרבה אנשים הצביעו עבורם, אפילו אנשים שהצביעו בעד דונלד טראמפ.
אתה כותב על קבוצות סנגור מתקדמות המקדמות את השימוש במונחים כמו "החזה". האם אתה חושב ששפה "ערה" היא בעיה ממשית עבור הדמוקרטים, או שהרפובליקנים גורמים שזה נראה כאילו הדמוקרטים מתעוררים מדי?
כלומר, אני חושב שזה שניהם. אני חושב שהרפובליקנים מיומנים להפליא בקביעת המלכודות לדמוקרטים, ולעתים קרובות גם הדמוקרטים לא שמים לב, והם נופלים למלכודת. אז, כל המחזור האחרון הזה, "האם הדמוקרטים מתעוררים מדי?" אני חושב שהיא השאלה הלא נכונה. אך האם הדמוקרטים נפלו למלכודות שהרפובליקנים קבעו? המיליונים על מיליוני דולרים שדונלד טראמפ ואלון הוציאו על מודעות נגד טרנס היו מלכודת.
עלינו לחשוב איך נראה הזכייה. ניצחון הוא משחק מספרים, וזה קשור להביא יותר אנשים בצד שלך לתמיכה בגיליון שלך. וכדי לעשות זאת, אתה צריך לדבר בשפת האנשים שאתה צריך להמיר לצדך.
ראינו את זה במישיגן אחרי DOBBזה נפל, למרבה המזל היה שינוי שפה. מכיוון שהיה כל כך הרבה לחץ לדבר במה שחלק מהקבוצות המתקדמות שאמרו היה שפה כוללת, דברים כמו "חזה חזה" ו"אנשים מלידים ", שהכירו, ואני חושב בצדק, שאנשים טרנסים עשויים להזדקק ויעשו גישה לטיפול ברבייה. אבל אם אנו יודעים שבמדינה כמו מישיגן, שהיא מדינה סגולה מחולקת למדי, עלינו לגרום לרפובליקנים בצד שלנו כדי לקודד הפלות בחוקה הממלכתית שלנו, עלינו לדבר בשפה שלהם. ואם מעולם לא פגשת אדם טרנס, זה לא יהיה הגיוני לך.
אני מרגיש שיכולתי להישען לזה כי גידלתי קתולי ואני מבין חינוך קתולי. הייתי נכנס לאזורים כמו מחוז מקומב או הנהר במורד הצווארון הכחול יותר, שנרחקים מהדמוקרטים. ואני אוכל לדבר עם אנשים דתיים עמוקים. כולם מכירים אישה שאיבדה הריון, הפילה, עבר הריון חוץ רחמי, עבר לידה מתה. זו חוויה כה נרחבת שלדעתי במשך עשרות שנים נאמר לנשים רק לא לדבר על זה. הדרך היחידה שהצלחנו להצליח בבניית תמיכה בתפקיד 3, שקידדה גישה להפלה וזכויות רבייה, הייתה לדבר באותה שפה, בשפה שאנשים מבינים.
בשנת 2022 שלח סנאטור של מדינת רפובליקנים במישיגן, לאנה תאיס, דוא"ל לגיוס כספים שטען שאתה רוצה "לטפח ולסן את הגנים." הנאום שנשאת בתגובה למחרת הפך אותך למפורסם לאומי. הספר מתאר את מה שקרה בין לבין: שיחה מרכזית שניהלת עם קבוצה של תלמידי תיכון, שם אחד מהם שאל על גל הצעות החוק המכוונות לאנשים להט"בים.
על אותה בחורה אחת שתשאל אותי, "אני מוזר, למה המדינה שלי שונאת אותי?" זה היה אגרוף כזה במעיים. זה די חיבר כמה נורא הרגשתי ליום אחד – מכיוון שעשיתי, הרגשתי נורא – והבנתי שזה מה שהיא מרגישה כל יום, בכל פעם שהיא רואה אחת מהכותרות האלה, בכל פעם שהיא רואה כריסטופר רופו מתחבר דרך זום לדיון בחקיקה במישיגן כדי לאסור על ילדים טרנסיות לשחק בקבוצות ספורט. היא מרגישה ככה כל הזמן. הבנתי, אני בסדר. מעולם לא הרגשתי גרוע יותר בחיי, אבל הרגשתי רק כך ליום אחד.
הרבה אנשים אמרו לי (על האשמת החתן), 'אה, זה כיעור, זה בריונות, אל תעשה שום דבר בעניין.' אבל זה לא יעשה דבר כדי לעצור את זה. ואז החלטתי, אני צריך להגיב. ואני צריך להגיב באופן שעומד לחתוך.
הסנטור תאיס היא אישה שיש לה "נוצרי" בביו הטוויטר שלה ותמיד מעניקה ללבוש שרשרת צולבת. כשהם צופים בעלייתם של קבוצות כמו אמהות לחירות, הן תמיד הובלו על ידי נשים נוצריות לבנות שהשתמשו ונשק את עמדתן ואת הנצרות שלהן כדי לפגוע בילדים. רציתי לקום ולהגיד, תסלח לשפה שלי, אבל זה שטויות. אני אמא סטרייטית, לבנה ונוצרית נשואה שנמאס לך שפוגע בילדים. עשיתי את זה בדרך לסמן בתקווה לנשים אחרות שנראות כמוני ויש להן את אותה הפריבילגיה שאני עושה שאנחנו לא צריכים לעשות את זה. יש הרבה סיבות להיות מתוסכלות כאמא עובדת במישיגן ובמדינה הזו, אבל אנחנו לא צריכים לפגוע בילדים כדי לקבל את ההגנות שאנחנו רוצים.
אני חושב שאחת הסיבות לכך שהנאום שלי הדהד את הדרך שהיא עשתה הייתה מכיוון שיצרתי את הקשר הישיר לאנשים. בסופו של דבר, אני אומר שאנשים שונים אינם הסיבה לכך שעלויות שירותי הבריאות גבוהות מדי, או מדוע מורים עוזבים את המקצוע, או מדוע הכבישים מתפוררים. ואני חושב שעלינו לפטיש ללא הרף את המסר הזה הביתה.
הקדמה אחת לנאום ההוא הייתה מחלוקת מקומית יותר, אירוע שנראה קומי אם הוא לא היה כל כך פוגע: זמן קצר לאחר שנבחרו, בישיבת אוריינטציה למחוקקים חדשים, אתה אומר שהטרדת מינית על ידי סנאטור עמית בהפסקה בהכשרה נגד ההסקה. (הסנאטור לשעבר כעת, פיטר לוסידו, הכחיש את האשמתו של מקמורו; חקירת הסנאט הפנימית הגיע למסקנה כי עסק ב"התנהגות בלתי הולמת במקום העבודה. ")
זה מרגיש כמו משהו שייכתב בפרק של Veep, לא משהו שקורה בחיים האמיתיים. בדיוק עבדתי את התחת שלי במשך שנה וחצי כדי להגיע לכאן, וזו החוויה הראשונה שלי, שהייתי מטריד מינית במהלך אימוני הטרדה מינית? אתה צריך לצחוק עלי.
יש קו דק בין לעשות את הכל על עצמך. ואני חושב שאנשים מתוסכלים מאוד מפוליטיקאים שרוצים להיות הדמות הראשית, אני שונא את זה. מה שאני מנסה לעשות זה לשתף את החוויה החיה שלי באופן שמאפשר לאנשים לשתף את שלהם ולכנס למרחב שלי. וכאן זיהיתי שיש לי הרבה כוח. אנשים רוצים לראות את עצמם במנהיגים הנבחרים שלנו. אני חושב שזה רגע בזמן בו הרמה הפדרלית אינה מצליחה בפראות עם מרבית האמריקנים, מכיוון שרוב האמריקנים אינם בני 70 ומעלה ועשירים באופן עצמאי. הם הורים צעירים שמנסים לגרום לזה לעבוד ולנסות לשלם חשבונות ולנסות לקנות בית. אנו זקוקים ליותר מזה, ואני שמח לעשות זאת אם זה נותן לאנשים את המרחב להשתתף מכיוון שהם רואים מישהו כמוהם.
האם אתה מתכוון לנסות להצטרף לרמה הפדרלית על ידי ריצה לסנאט האמריקני בשנה הבאה?
אני חוקר ברצינות רבה. עדיין לא פרסמתי הודעה רשמית.
האם הייתם מפעילים גם אם פיט באטיגיג פועל גם הוא?
כן, אני חושב שכן. אני מכיר את פיט. לא הייתי אומר שאנחנו חברים, אבל אני מכיר אותו די טוב. יש לי הרבה כבוד לפיט. אבל ראיתי המון בשני הקדנציות שלי עכשיו בסנאט המדינה ובמה שהצלחנו לעשות – ההצלחות שהיו לנו, הכישלונות שהיו לנו – באופן שאני לא יודע שהוא עושה. יש כוח לעלות מהרמה המקומית. (זמן קצר לאחר שיחתנו, בויטיגייג הודיע שהוא לא יתמודד על מושב הסנאט האמריקני במישיגן.)
הניצחון של טראמפ 2016 עורר אתכם לרוץ לתפקיד לראשונה. לפני כן עשית הרבה דברים שונים, כולל עבודה כמעצבת במטל. לאיזו מכונית גלגלים חמים היית אחראי?
הייתי מעצבת בכירה על רישוי מיתוג גלובלי, אז עיצבתי הכל מלבד המכוניות. יש לי פטנט! המצאתי צעצוע לרכיבה בשם המגרסה האורבנית. זה היה תלת-גלגלי, עם משאיות סקייטבורד מקדימה וגלגל מופעל מאחור. רכבת עליו קודם, סוג של שלד אולימפי. אתה יכול להוציא את הקצה האחורי והיו צלחות ניצוץ, כך שזה יורה ניצוצות. שהיה כיף סופר. בנינו אב-טיפוס בגודל מבוגר שהלך 45 מיילים לשעה, אותו הייתי רוכב ברחבי הקמפוס דרך החניון. זה היה מסוכן מאוד.
יכולת פשוט לתלות את זה ממש שם. מה עוד נותר להשיג?
זו שאלה טובה. בהחלט קיבלתי הרבה פחות איומי מוות ממני עכשיו.
