בשנים האחרונות, הרעיון של שבוע עבודה בן ארבעה ימים עורר לא מעט ספקות, כולל חששות לגבי ירידה בפרודוקטיביות, עלויות עסקיות גבוהות יותר ואתגרים תפעוליים. עם זאת, איסלנד הצליחה להפתיע את כולם, והוכיחה שצמצום שעות העבודה לא חייב לבוא על חשבון היעילות. לאחר תוכנית פיילוט מוצלחת, המדינה אימצה רשמית את שבוע העבודה בן 36 שעות ב-2019, והיום כמעט 90% מהעובדים נהנים משעות עבודה קצרות יותר – בלי קיצוץ בשכר.
מהניסוי למדיניות ארצית
הדרך של איסלנד לשבוע עבודה קצר יותר החלה ב-2015, עם תוכנית פיילוט שנתמכה על ידי הממשלה, שכללה 2,500 עובדים – כ-1% מכוח העבודה במדינה. התוצאות היו חיוביות במיוחד, כאשר 86% מהמשתתפים תמכו ביוזמה. העובדים דיווחו על שיפור במצבם הנפשי, איזון טוב יותר בין עבודה לחיים האישיים, והפחתת מתח, כל זאת תוך שמירה על פרודוקטיביות גבוהה או אפילו שיפור בכמה תחומים.
ב-2019, הממשלה האיסלנדית הפכה את המדיניות לרשמית, מה שהפך אותה לאחת הרפורמות הגדולות ביותר בשוק העבודה במדינה. כיום, רוב העובדים באיסלנד נהנים משבוע עבודה של 36 שעות במקום 40, והם מקדימים את שאר המדינות שמתכננות רפורמות דומות.
למה לא הייתה ירידה בפרודוקטיביות
אחת מהפחדים הגדולים ביותר שקשורים לשבוע עבודה של ארבעה ימים היא ירידה בפרודוקטיביות. אולם, הניסיון של איסלנד מצביע על סיפור שונה. מקומות העבודה התאימו את עצמם ביעילות, והפחיתו פגישות מיותרות, שיפרו את זרימת העבודה, ועודדו את העובדים לעבוד בצורה חכמה יותר ולא יותר זמן.
מחקרים שבדקו את השפעת הרפורמה הראו שפרודוקטיביות נשארה יציבה או אף השתפרה בכמה תחומים. הגורם המרכזי? רווחת העובדים. עם פחות מתח ועובדים שמרגישים יותר רעננים, היעילות גדלה באופן טבעי. הדור הצעיר, במיוחד, העדיף את השינוי, כשהם שמים דגש על גמישות ובריאות הנפש על פני המבנים הקשיחים של לוח הזמנים המסורתי.
צעד לעבר שוויון מגדרי
מעבר ליתרונות הכלכליים והפרודוקטיביים, שבוע העבודה הקצר תרם גם לשוויון מגדרי. על ידי שחרור זמן שהיה מבוזבז בדרך כלל בעבודה, זה עזר להפיץ באופן שווה יותר את האחריות על מטלות הבית והטיפול בילדים. כיום, גברים באיסלנד מקבלים יותר הזדמנויות לחלוק את המטלות הביתיות, שינוי שיכול להיות לו השפעות חיוביות ארוכות טווח על הדינמיקה המשפחתית וההכלה במקום העבודה.
בניגוד למדינות מסוימות כמו בלגיה, שם שבוע עבודה בן ארבעה ימים דורש שעות ארוכות יותר ביום כדי לפצות על הזמן שאבד, המודל האיסלנדי שומר על שכר מלא ותנאי עבודה רגילים, בלי להכריח את העובדים לעבוד שעות נוספות ארוכות.
איך הטכנולוגיה אפשרה את זה
אחת הסיבות להצלחת איסלנד הייתה התשתית הדיגיטלית שלה. הממשלה השקיעה רבות באינטרנט מהיר ובמעבר לדיגיטל, מה שאפשר לעסקים לשמור על היעילות למרות השעות הקצרות יותר במשרד. היכולת לעבוד מרחוק ושירותים מקוונים יעילים שיחקו תפקיד משמעותי בשמירה על רמות הפרודוקטיביות.
שינוי זה היה במיוחד חלק לדורות הצעירים, שגדלו בסביבה טכנולוגית. דיגיטליים-מולדים התרגלו במהרה לזרימת העבודה החדשה, והראו כי טכנולוגיה וגמישות בעבודה יכולים להשתלב בצורה מצוינת.
מודל עולמי לעתיד?
ההשפעה של שבוע העבודה בן ארבעה ימים באיסלנד לא מוגבלת רק לחיים במשרד. העובדים מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר בעבודה, יותר זמן למשפחה, תחביבים, ורווחה אישית, ושיפור כללי באיכות החיים.
מריה הילמטיסדוטיר, מורה ואקטיביסטית מאיסלנד, מתארת את השינוי כמהפכני:
"עם שבוע העבודה הקצר, החיים של המשפחה שלי השתנו לחלוטין. עבור 90% מהאיסלנדים, זה אומר פחות מתח, יותר שביעות רצון בעבודה, ויותר זמן להנות מהחיים."
ההצלחה של איסלנד לא נעלמה מעיני המדינות האחרות. מספר מדינות, כולל גרמניה, פורטוגל, ספרד ובריטניה, השיקו תוכניות פיילוט כדי לבדוק מודלים דומים. בלגיה כבר העבירה חקיקה המאפשרת שבוע עבודה בן ארבעה ימים, אם כי במבנה שונה.
בעוד שדיונים על מדיניות עבודה נמשכים ברחבי העולם, איסלנד הוכיחה שצמצום שעות העבודה לא רק אפשרי – הוא גם מועיל. על ידי עדיפות לרווחת העובדים, שוויון מגדרי ויעילות טכנולוגית, המדינה יצרה מודל שעשוי להוות השראה למדינות אחרות לשקול מחדש את המודל של חמישה ימי עבודה בשבוע.
