כַּאֲשֵׁר דניאלה ויסברג וכן קרלי זקין הושק לראשונה Theskimm, דוא"ל לעיכול יומי-חדשותי שמכוון לנשים צעירות עסוקות, עוד בשנת 2012, מבקרי התקשורת דחו את הטון השיחה, שילוב של תוכן נמוך וגבוה ושימוש במאמרים. בשנת 2017, צִפחָה כינה את זה " איוונקה טראמפ על ידי עלוני ", ש"תייחס לקוראים שלה כאילו מעולם לא קראו מאמר, התבוננו במפה או ראו בטעות קטע CNN בחדרי ההמתנה של רופאי השיניים שלהם." כיצד השתנו הזמנים: עם יותר מחמישה מיליון מנויים פעילים במוצרי הדוא"ל שלה, על פי Axios, Theskimm זכה למוניטין שלה כמשאב תקשורתי מכריע עבור קוראות הנשים המעוניינות בעולם. וכן Theskimm עצמו עושה דברים חשובים למען אותו עולם.
מתי בסוף היום הראשון של דונלד טראמפהקדנציה השנייה, אתר המנוהל על ידי הממשלה עם מידע על בריאות רבייה, רתרנים. גוב, נעלם בפתאומיות, Theskimm ספג את התוכן ופרסם אותו מחדש. הסקים מתכנן לארח את הדף שקם לתחייה בתמיד. המהלך לא היה נוגע לפרטיזנות עבור ויסברג וזאקין, אשר בראיון נרחב עם Twoday.co.il, נניח שאין להם שום תוכניות לאשר מועמדים בעתיד. האדם שהצוות שלו הוא נמצא לא השתנה מאז שהשיקו את העסק מהספה המשותפת שלהם: זה "היא", הקצרה של המילה אחת שלהם על קהל הקוראים שלהם.
"מה שהקהל שלנו הבין, כנראה עוד לפני שהבנו, האם אין אביר בשריון נוצץ מהממשלה – לא משנה מה הממשלה בשלטון – זה בא להציל אותה," אמר זקין. "כשאני אומר 'להציל אותה', אני מתכוון לתת לה את התמיכה שהיא זקוקה לה ואת המדיניות הכלכלית שהיא צריכה להמשיך להיות תורמת למשק, כדי להיות מסוגל להקים משפחה כדי שלא יהיה לנו סיכום אוכלוסייה מתדלדל. אני חושב שזה מבהיר מאוד לקהל שלנו, מיליונים ממנה בכל רחבי המדינה הזו, שכולן מייצגות את הזרועות הפוליטיות האלה, שאף אחד לא יגיע לו.
Theskimm עדיין סביר להעניק לחיוב העליון של קרדשיאן שנאניגנים בעלון כמו לזרוק את האחרון בשיחות הפסקת האש. אולם כעת, במקום לרענן באופן הזיות את החוטים עצמם כל הלילה לפני שליחת הבוקר, ויסברג וצ'אקין פונים לפעולה המורכבת מיותר מ -75 עובדים במשרה מלאה, על פי אקסיוס. ענקית המדיה הדיגיטלית זף דייוויס, שבבעלותה למה לצפות, מחית, BabyCenter, ועוד, קנה לאחרונה את החברה בסכום שלא פורסם. (ויסברג וזאקין סירבו לדון בפרטי העסקה.)
לשיחה זו, ישבנו בקפה קלוני שבמערב הכפר המערבי של ניו יורק, ממש מעבר לפינה מהטיול בהן נהגו לשתף כששיקו Theskimm.
"זה בעצם איך השגנו את אוהדי הסלבריטאים הקדומים ביותר," אמר זקין על המסעדה ששימשה בעבר כמשרד דה -פקטו שלהם, שחבר שלח סקיצה של מתנה שחוגגת את הרכישה. "ג'וליאן מור היה שם כל הזמן. "
השותפים לחדר הפכו את מייסדי המפקחים עדיין קרובים: הם עדיין מזמינים צ'יפס (ויסברג בודקת שזאקין מקבל צ'יפס כצד לפני שהיא בוחרת לירוקים כמו שלה, ואז השניים מתיישרים על בחירות הטבילה שלהם) ומדחפים זה את זה כמסעדים מרובים נכנסים אליהם, והם – לא מתבדחים – משפטים זה את זה כמה פעמים לאורך השיחה.
המשך לקרוא כדי לגלות אילו פוליטיקאים קוראים Theskimm, מה האלגוריתם נכלא לוויסברג וזקין, וכיצד המייסדים מתכננים לעזור לנשים להיות גיבורים משלהן.
ראיון זה נערך ומעובה לצורך בהירות.
יריד יהירות: הקול של Theskimm השתנה הרבה במהלך השנים. האם אתה יכול לדבר על מציאת האיזון לטון שיחה בנושאים רציניים?
קרלי זקין: בחזרה כשהתחלנו קראנו לזה חדשות, אבל זה היה זייגייסט.
דניאלה ויסברג: זה היה כולל את החדשות, אבל גם מה שקרה בדורנו ודיבר עליו.
זקין: האתוס שלנו היה כמו, לא משנה מי אתה, מה העבודה שלך, אם אתה נמצא בעניין רשת עבודה, או חתונה, או כל דבר אחר, ומישהו מדבר על משהו שקורה בעולם, אתה צריך לדעת על מה הם מדברים. מעולם לא רצינו שמישהו יהיה רגע של צבי ראש.
נראה שהאלגוריתם נמצא בכל מקום בימינו. אתה מבלה הרבה זמן ביחד ויש לך הרבה מאותם תחומי עניין – האם שניכם באותו אינטרנט?
זקין: דניאלה ואני נמצאים באותו אינטרנט.
ויסברג: כֵּן.
זקין: בני הזוג שלנו אינם.
ויסברג: לֹא וָלֹא.
איך היית מתאר את האינטרנט שלך?
ויסברג: היינו בדרך לכאן ביחד ישבנו אחד ליד השני באובר. והודחתי לאחותי שעובדת באמנות, משהו מה- דיילי מייל על גלריה, ושניות אחר כך קרלי שלחה את אחותי ואותי בדיוק אותו דבר. ואחותי הייתה כמו, "אתה לא חבר'ה אחד ליד השני?"
איך היית מאפיין את קהל הקוראים שלך והאם זה השתנה עם השנים?
ויסברג: אנחנו מדברים על "אותה" או "היא" – זה מי שיש לנו אובססיבי. היא כל כך משכילה. נאמר לה להתבגר שהיא יכולה לעשות הכל. ואז הציפייה הייתה, "אתה יכול לקבל את הכל." אבל האם אתה מַחְסוֹר הכל? מה המשמעות של זה ואיך אתה באמת שומר על זה בלי לאבד את עצמך או את דעתך? ראינו באמת, במיוחד במגפה, לא היה אף אחד להציל אותה.
אין פיתרון סודי לכל זה. מה שחווינו, ואני חושב שמה שהקהל שלנו הראה לנו גם הוא שהיא עוזרת לעצמה. בין אם זה באמצעות יצירת תחושת קהילה, בין אם זה דרך חיפוש דרכים מעשיות להקל על חייך או טובים יותר. חלק מזה הוא מידע לקבלת החלטות אלה. זה תמיד מה שחשבנו עליו עם מי היא, מה היא עושה, על מה היא הולכת לסמוך וכמה זמן היא הולכת לתת לנו.
זקין: כשאני מסתכל אחורה למה היה המסע הזה, יש את ואחרי 2020 לפני ואחריו, וראינו את העסק דרך כל כך הרבה אתגרים גלובליים שונים ואתגרים בתעשייה, וזה חלק מהסיבה שאנחנו גאים מאוד כיצד יצאנו, וממשיכים לפגוש את הקהל שלנו היכן היא.
החברה שלך אומרת במפורש שזה עֲבוּר נָשִׁים. איך אתה שומר על המיקוד הזה מבלי להתייצב בגימיק?
ויסברג: זה התפתח עם הזמן, כמו שצריך וכפי שהיה לקהל שלנו, וכולנו התבגרנו. אני תמיד חושב על חלק מהביקורת המוקדמת ביותר שקיבלנו, שהייתה, "איך זה בסדר לכתוב על דברים שהם רציניים בצורה קטועה? איך זה בסדר לתת משקל לשני המתרחש עם הקרדשיאן ומה קורה במצרים באותה כמות קצרה של חלל?" אנשים היו רציניים מאוד בביקורת זו. וזה בעידן של BuzzFeed ורשימות רשימות וזה תמיד הרגיש לי כמו סימן היכר כזה של חשיבות עצמית זו שלדעתי ניתן למצוא בתקשורת החוף. זה בכלל לא מעיד על איך אנשים מדברים או איך הם חיים את חייהם, וזה לא בממגורות: "זה כשאני הולך לחשוב על פוליטיקה; זה כשאני הולך לחשוב על דברים שאני מעוניין בהם." זה כל הדברים האלה כנראה באותו זמן ובאותה שיחה, כשאתה צריך לדעת את זה. וכנראה שיש לך רק זמן מסוים לצרוך מידע בפועל. לנצח, סימן ההיכר מספר אחד או אבן המגע שלנו עם הקול שלנו היו, "זה צריך להיות אותנטי למי שהיא ולמה על דעתה. מהם גורמי הלחץ?" ושני הדברים האלה, בעוד שדפוסי דיבור וקולוקוויאליזם השתנו ועליהם להמשיך להשתנות עם הזמן, שני הדברים האלה תמיד היו החשובים ביותר.
הקורא צומח איתך? האם היא כוללת גם ילדה בת 21? החברה של אמא שלך?
ויסברג: הדרך הטובה ביותר שאני מתאר את מי שהיא, היא שהיא מישהו שזה בּוֹו "בזה" יכול להיות מישהו שצופה או חווה, או בקרוב יהיה בדרך לדאוג לילדיך ולהוריך באותה שלב חיים. ההכרה בכך שדור הכריך מגיע בשבילך או להיות חלק ממנו זה משהו שמשנה לחלוטין את הדרך בה אתה ניגש לכל כך הרבה דברים. אבל מישהו שנמצא בזה יכול להיות גם מישהו שרק סיים את לימודיו בקולג 'וחושב איך הם יתמכו בעצמם ואיך זה נראה בעתיד. זה מישהו שרק מנסה לקבל החלטות ממש טובות בעיצומה של תקופה סוערת באמת.
אני רוצה לדבר על דף זכויות הרבייה שפרשת מחדש לאחר שהוצא מאתרי ממשלה. אני יודע את זה Theskimm הוא לא מפלגתי בחלקה. מה היה תהליך המחשבה שמאחורי המהלך הזה?
ויסברג: פשוט על ידי עשיית משהו סביב זכויות רבייה, אתה מתויג כפרטיזן בדרך כלשהי. ואיך שהסתכלנו על זה, בריאות הנשים אינה פוליטית. זה היה פוליטיזציהו הגישה למידע סביבו צריכה להיות מימין בסיסית, בקלות.
זקין: אני חושב גם, זה כל כך מצחיק, אני חוזר, "אוקיי, כשהתחלנו מה הייתה הסביבה?" והיינו כמו, "זה היה תקופת השיא של חדשות הכבלים. זה היה הזוהר של טוויטר." וזה עדיין נקרא טוויטר. הכל הרגיש כל כך פרטיזני (אז) וזה חמוד שחשבנו את זה. אני חושב היכן הדברים נמצאים היום ולא חסרים במציאת דעותיהם של אנשים ואפילו להתלבט מהי עובדה, מה לא עובדה. מה שתמיד התכוונו היה לא היה לבנות מותג שמבוסס על ניו יורק וקהלים כאחד. אנחנו גרים בניו יורק, והתחלנו את זה בניו יורק, ולעולם לא יכולנו לבנות את מה שבנינו לֹא להיות בניו יורק, בכנות, אבל הקהל שלנו תמיד התפשט ברחבי הארץ. הקהל שלנו הוא גם, כולם לא נראים באותה צורה. כשמסתכלים על האופן שבו הבחירות האחרונות האלה עברו, באופן גורף, במיוחד אם מסתכלים על נשים לבנות, מעל 60% תמכו בטראמפ. הטעות שראינו כל כך הרבה כלי תקשורת עושים היא לחשוב שהם יודעים איך קהל מרגיש.
האם הגעת לדחיפה או שמעת מהממשל הנוכחי על משהו?
ויסברג: לא. אבל אני גם אומר שהיו לעתים קרובות בממשלות קודמות בהן יש לנו גם דחיפה.
זקין: בְּהֶחלֵט.
ויסברג: ישיר מאוד.
אתה יכול לומר יותר על זה?
ויסברג: לֹא.
זקין: אני אגיד שמנהיגות משני צידי המעבר הם רחפנים מושבעים.
האם אתה יכול לספר לי על סוגיות כלשהן או מתמקד במוחך?
זקין: אנו אובססיביים לעובדה שהדור הזה פונה, לא משנה מי היא או איפה היא בחיים, עם תלויים בשני הצדדים. ובמיוחד כשאתה חושב לטפל בהורים – ואפילו אפילו לא לטפל בהם, אבל בעצם לנהל איתם את השיחות הקשות ולדעת הכל מאיפה הרשומות הרפואיות שלהם האם הכסף שלהם נחסך כדי לגרום להם לטפל? מה הביטוח שלהם? כל זה.
שניכם הייתם יחד זה 13 שנים והם עדיין עדיין כל כך קרובים. האם הגודל של המסע ההוא פשוט פגע בך?
ויסברג: חגיגת הדברים הייתה חלק גדול מהמסע שלנו. הסיפור יכול היה ללכת בכל כך הרבה דרכים שונות. אני חושב על זה כסיפור של מישהו אחר, במבט לאחור. זה פראי שעשינו את זה ועשינו את זה ביחד והיו לנו כמה זמנים ממש מוזרים.
