קייט מידלטון דיברה על אבחנת הסרטן ועל מסע הטיפול הארוך שלה בראיון ארוך עבור חיים כפריים מגזין, בניצוחו של הסופר רוברט מקפרלן, סופר הידוע בספריו על נופים ועולם הטבע. גיליון מיוחד זה מציג את הנסיך וויליאם כעורך אורח, בעקבות חברי משפחת המלוכה הבריטית אשר שימשו בעבר כעורכים אורחים עבור חיים כפריים, כולל המלך צ'ארלס, המלכה קמילה והנסיכה אן.
"אמרו לי בבית החולים שההחלמה שלי לא תהיה לינארית. יהיו ימים טובים וימים רעים, שזה ייקח זמן", אמרה הנסיכה מוויילס. ככזו, אהבתה לטבע מילאה תפקיד חיוני במהלך הטיפול בה. "זה מראה לנו שתקופות של מנוחה, הרהור והתחדשות חשובות באותה מידה כמו רגעי צמיחה", אמרה קייט. פרספקטיבה זו מציעה ראייה שונה של החלמה: לא כשלב שיש להתגבר עליו במהירות האפשרית, אלא כזמן שבו הפסקה, הקשבה לעצמו ומילוי האנרגיה הופכים לחלק בלתי נפרד מתהליך הריפוי.
תפקידו של הטבע בהחלמתה של הנסיכה קייט
בראיון היא סיפרה גם על הערך הטיפולי של הסביבה הטבעית, אליה גילתה מאז ומתמיד זיקה מסוימת. "בין אם זה החוף לריפוי והחלמה, האזור הכפרי לשלווה ופרספקטיבה, או ההרים כדי למצוא בדידות, אנשים חיפשו מזמן נחמה בעולם הטבע. זו סביבה כל כך משקמת, ושילוב הטבע במסלול ההחלמה של מישהו הוא חיוני", אמרה.
לאחר שחוותה מחלה ממקור ראשון, הנסיכה התעניינה במיוחד בגישה הוליסטית לטיפול וריפוי. "מה שאני באמת מתלהב ממנו, לאחר שהתנסיתי ממקור ראשון, הוא התקרבות למחלה ולהחלמה באמצעות גישה של אדם שלם. כן, מחלה קשה יוצרת הרבה אתגרים פיזיים, אבל יש גם חלק עמוק יותר לכולנו. הטבע אפשר לי למצוא חיבור עמוק יותר לנפש, לגוף ולרוח שלי", אמרה.
קייט הסבירה אז מה היא מצאה בסביבה הטבעית ומדוע היא מחשיבה את זה כל כך יקר: "זה לא מבקש מאיתנו שום דבר. זה לא שופט אותנו או מצפה מאיתנו להופיע. זה פשוט מאפשר לנו להיות." היא המשיכה, "זה באמת היה המקלט שלי ומקום שבאופן אינסטינקטיבי רציתי ללכת אליו."
ילדותה החיצונית של הנסיכה קייט ותחושת החופש שמצאה בטבע
הנסיכה מוויילס הרהרה בילדותה, וסיפרה כיצד בילתה הרבה זמן בחוץ מגיל צעיר מאוד. "אני זוכר מגיל צעיר מאוד שביליתי הרבה זמן בטבע, משחק בנחלים, הליכה בכפר, קטיף אוכמניות או פשוט זמן לבד בעולם שלי, נהנה מהפשטות של דברים רגילים."
בין הזיכרונות שחלקה הוא אחד שמעורר השראה במיוחד: כשהיא נהגה לחפור מתחת לשיחים, משוכנעת שתמצא אוצר. משחק פשוט, שנולד מדמיונה של ילדה קטנה, שהפך פינה בגן למקום מלא באפשרויות. "תמיד הייתה תחושת חופש שהרגשתי בטבע, משהו בחוץ שקשה למצוא במקומות אחרים", הסבירה. "כשאנחנו קטנים, נראה שאנחנו שמים לב לדברים יותר. כמו האור המשתנה מבעד לעצים, קול המים, השמחה של חריקת עלים או מציאת נוצה. הרגעים האלה יכולים להיראות רגילים, אבל, לעתים קרובות, הם הדברים שאנחנו זוכרים הכי הרבה. לצערי, זה משהו שאני חושב שאנחנו מאבדים איתו קשר כמבוגרים".
לדברי הנסיכה, ככל שאנו מתבגרים, אנו מסתכנים באובדן היכולת הזו להתבונן ולהעריך את הפרטים הקטנים. החיים הופכים קדחתניים יותר, המחויבויות מתרבות, ובסופו של דבר שוכחים כמה חשוב לעצור, להאט ולשים לב לדברים הקטנים.
"למרות האתגרים שהחיים עלולים להטיל עלינו, אנחנו לא לבד"
בשלב מסוים, מקפרלן שאלה את הנסיכה מוויילס שאלה עמוקה במיוחד: איפה היא מוצאת תקווה? הסופר ציין שלדעתו ייאוש הוא כמעט מותרות שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. קייט הגיבה וחזרה לנושא שעובר בשיחה: הלקחים של עולם הטבע. "אני מוצאת תקווה בשיעורים שהטבע מלמד אותנו: שלמרות האתגרים שהחיים עשויים להטיל עלינו, אנחנו לא לבד ושאנחנו קשורים זה בזה למשהו גדול מאיתנו", אמרה. "אולי לא נוכל להיות בטוחים או לשלוט בכל תוצאה, אבל אנחנו יכולים לעשות את הדברים הקטנים, והדברים הקטנים האלה מסתכמים ועושים את ההבדל, אם נטפח את מה שסביבנו ויש לנו אמונה".
קייט פרסמה את אבחנה הסרטן שלה במרץ 2024, לאחר שעברה ניתוח בטן בינואר של אותה שנה. החדשות זעזעו את העולם כולו. בספטמבר 2024 היא הודיעה שסיימה את קורס הכימותרפיה שלה. עם זאת, באותה תקופה היא כבר הבהירה שסיום הטיפול לא יגרום אוטומטית להחלמה מלאה: "למרות שסיימתי כימותרפיה, הדרך שלי לריפוי והחלמה מלאה היא ארוכה ואני חייבת להמשיך לקחת כל יום כשהוא מגיע. עם זאת, אני מצפה לחזור לעבודה ולבצע עוד כמה התקשרויות ציבוריות בחודשים הקרובים כשאוכל".
איך קייט מגדלת את ג'ורג', שרלוט ולואי: "אני רוצה לתת להם את החופש לחקור"
קייט גם דיברה בראיון על גישתה לאמהות, והדגישה את רצונה להעניק לילדיה – הנסיך ג'ורג', הנסיכה שרלוט והנסיך לואיס – את החופש לחקור את העולם בקצב שלהם ובהתאם לסקרנותם. "זה משהו שאני מזכירה לעצמי לעשות עם הילדים שלי; לתת להם חופש לחקור, במקום להגיד להם כל הזמן מה לראות או מה לחשוב", אמרה.
הנסיכה הביעה אז דאגה ספציפית: החרדה הגואה בקרב אלה בדורות הצעירים, המבלים חלק משמעותי יותר ויותר מחייהם באינטרנט ומוקפים בטכנולוגיה. "מה שמדאיג אותי הוא החרדה הגוברת בקרב ילדים וצעירים. זה דור שהוא יותר מקוון ומחובר לטכנולוגיה מאי פעם," היא הצהירה. "בעולם הדיגיטלי הזה יותר ויותר, אני מאמין שחשוב יותר מאי פעם שילדים יגדלו עם תחושת שייכות חזקה, חיבור וביטחון רגשי. הטבע הוא סביבה טבעית שבה ניתן לבנות את המיומנויות הללו".
אינטראקציה עם הסביבה, היא הסבירה, מציעה לילדים הזדמנויות לתרגל מיומנויות חשובות באמצעות התנסויות מעשית. "הטבע גם מעודד סקרנות, דמיון ויצירתיות", אמרה. "בין אם זה איסוף עלים, בניית משהו ממקלות, טיפוס על עץ או פשוט התבוננות בעולם הסובב אותם, ילדים לומדים ומגלים כל הזמן, על עצמם, על אנשים אחרים ועל העולם הסובב אותם. זה חיוני לרווחתנו".
מדוע הטבע עוזר לבנות מערכות יחסים
מקפרלן קישר אז את התצפיות הללו לעבודתה של הנסיכה על הילדות המוקדמת. הוא ציין שקייט הדגישה שוב ושוב את חשיבותן של חמש השנים הראשונות לחיים ושאלה אותה כיצד הטבע יכול לתרום להנחת היסודות להתפתחות. הנסיכה הדגישה עד כמה מערכות יחסים מרכזיות במהלך הילדות המוקדמת: "כל כך הרבה מהילדות המוקדמת עוסקת בבניית סביבות מטפחות המאפשרות למערכות יחסים חזקות לצמוח."
הנסיכה הסבירה שילד מפתח בהדרגה מערכות יחסים שונות: עם עצמו, עם הוריו או המטפלים, עם ילדים אחרים ועם העולם הסובב אותם. "העולם הטבעי נותן לילדים סביבה יוצאת דופן לפתח בה את מערכות היחסים הללו", אמרה. בהקשר זה, היא נזכרה בביקורה ברג'יו אמיליה, איטליה – חוויה שהיא תיארה כמשמעותית במיוחד משום שהיא אפשרה לה לגלות מחדש רבים מהעקרונות המנחים את עבודת המרכז שלה לגיל הרך.
בין אלה חשיבותם של מערכות יחסים, סביבה, חוויות, ובעיקר היכולת להקשיב לילדים באמת. "הטבע לא היה עוד שיעור; הוא הציע מרחב אינטגרלי שמעודד שאלות, שעורר דמיון, סקרנות ושיתוף פעולה", הסבירה.
באותו יום שבו פורסם הראיון, קייט ביקרה בבית החולים Chase Community בבורדון, המפשייר, כדי ללמוד ממקור ראשון על הרחבת פרויקט שנתמך על ידי המרכז המלכותי לגיל הרך. היוזמה נועדה לסייע בזיהוי תינוקות נוספים אשר יחד עם משפחותיהם עשויים להזדקק לתמיכה נוספת במהלך החודשים והשנים הראשונים לחייהם. במהלך הביקור, הנסיכה נפגשה עם עובדי שירותי בריאות, אנשי מקצוע ומשפחות המעורבות בשימוש בסולם תינוקות למצוקת אזעקה, הידוע בראשי התיבות ADBB. כלי תצפית זה, שעליו למדה במהלך ביקורה בקופנהגן, מאפשר לספקי שירותי בריאות לזהות סימנים מוקדמים של נסיגה חברתית ויחסית אצל ילדים.
פורסם במקור ב יריד הבל איטליה.
