הנסיך וויליאם וקייט מידלטון היו באור הזרקורים לאירוע המצופה ביותר של כנסיית אנגליה השנה: התקנת ארכיבישוף חדש מקנטרברי. ביום רביעי סוער במיוחד, הנסיך והנסיכה מוויילס ייצגו את המלך צ'ארלס השלישי בטקס התקנת הארכיבישוף שרה מוללי בקתדרלת קנטרברי בפני כ-2,000 איש, כולל ראש הממשלה קייר סטארמר.
בחירת התאריך לא הייתה מקרית: 25 במרץ חופף לבשורת האדון, הרגע שבו מרי קיבלה גורל לא ידוע. זוהי הקבלה שמולי הוסיפה במפורש במהלך דבריה שלה, ומספרת את סיפור ההתנצרות שלה בגיל 16. "כשאני מסתכלת אחורה על חיי – על שרה המתבגרת, ששמה את אמונתה באלוהים והתחייבה ללכת בעקבות ישוע – לעולם לא יכולתי לדמיין את העתיד הצפוי", אמרה.
זוהי אבן דרך היסטורית: מוללי היא האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד הארכיבישוף מקנטרברי בהיסטוריה של כמעט 1,400 שנה. היא נוטלת על עצמה את ההנהגה הרוחנית של הכנסייה של אנגליה ושל הקהילה האנגליקנית העולמית בזמן של תשומת לב לאומית ובינלאומית רבה. כיום, לכנסייה של אנגליה יש כ-1.02 מיליון חברים פעילים בבריטניה, וכ-85 מיליון אנשים שייכים לקהילה האנגליקנית ביותר מ-165 מדינות.
המינוי של מוללי מייצג גם סימן של פתיחות והתחדשות עבור הכנסייה בעולם, שהפך למשמעותי עוד יותר בזכות נוכחותם של הנסיך והנסיכה מוויילס, המוכנים לתמוך ולחדש את שיתוף הפעולה בין המלוכה למוסד הדתי.
מוללי רצה להביא ממד אנושי עמוק לאירוע החשוב הזה. "אני חושבת שאני רק שרה", אמרה ל-BBC. ואכן, למולי יש פרופיל לא טיפוסי בהשוואה לקודמותיה, שהגיעו ממסלולים מסורתיים ואקדמיים יותר: היא הייתה ראשת האחיות לשעבר בשירות הבריאות הלאומי של בריטניה והבישוף לשעבר של לונדון. היא אמרה שחוויית בית החולים שלה עיצבה את האופן שבו היא מתייחסת לאחרים: הקשבה, זמינות ודיבור בשפה מובנת הם עמודי התווך של השירות שלה.
בתקופה שבה מוסדות דת מבקשים לבנות מחדש אמון, הארכיבישוף החדש מכוון למנהיגות שהיא פחות מרוחקת ומושרשת יותר בחיי היומיום של אנשים. במובנים רבים, זה תואם את דרכי הפעולה של הנסיך מוויילס.
בפברואר, שרה נתמכה במהלך טקס ההצגה בבית הלורדים על ידי הארכיבישוף של יורק, סטיבן קוטרל, והבישוף של פיטרבורו, דבי סללין. לאחר הטקס הזה, אמר מוללי, "אני מתחייב להביא קול חומל לתפקידי כדוגל לשוויון, צדק ותקווה". היא הוסיפה שהיא רוצה להסתמך על הניסיון הפסטורלי והבריאותי שלה כדי לעבוד על חקיקה שמשפרת את חייהם של כולם, מאמינים ולא מאמינים כאחד.
טקס שחגג את תרומת הנשים בכנסייה
במהלך הטקס, מוללי עקב אחר מסורות בנות מאות שנים. היא הגיעה לדלת המערבית של קתדרלת קנטרברי ודפקה שלוש פעמים עם הכורסה שלה, וביקשה באופן סמלי רשות להיכנס. קיבלו את פניה כמה תלמידים, אליהם פנתה במילים פשוטות אך מסמלות: שהיא "נשלחה לשרת", להכריז על אהבה נוצרית ולחלוק אמונה עם הקהילה.
בפנים, הטקס המשיך עם שבועה שנשאה מוללי כשהיא מניחה את ידה על התנ"ך של סנט ג'ון, כתב יד מואר יקר ערך ששימש לראשונה בהזדמנות זו. לאחר מכן היא ישבה על הכיסא האפיסקופלי ההיסטורי ומאוחר יותר על הכיסא מהמאה ה-13 של אוגוסטינוס הקדוש.
הטקס קיבל מימד בינלאומי חזק. נעשה שימוש בשישה ניבים שונים, עם קריאות ושירים המסוגלים לחצות יבשות ותרבויות: מאורדו לספרדית ועד לבמבה, שפה זמבית. הדגש המובהק על נוכחות נשית לא נעלם מעיניהם, מהמוזיקה, הכוללת יצירות של מלחינות עכשוויות, דרך השתתפותן של דמויות מפתח בכנסייה ועד לתהלוכה שכללה כמה מהבישופים האפריקאים הראשונים, שלעיתים מכונות "ששת אפריקה". מסר ברור: הכנסייה האנגליקנית מסתכלת אל העתיד באמצעות ייצוג רחב ומכיל יותר.
אבל מעל לכל, הדרשה הראשונה של מוללי היא שנתנה את הטון לכהונתה. בנאום ישיר היא דיברה לא רק על מתחים בינלאומיים, וקראה לשלום בעולם מצולק מסכסוך, אלא גם על הפצעים הפנימיים בתוך הכנסייה. היא גם דיברה בגלוי על כאבם של נפגעי התעללות, והכירה באחריות המוסד: "מעשים, מחדלים וכישלונות" שאי אפשר להתעלם מהם.
לטקס ההשבעה קדם מסע סמלי נוסף: העלייה לרגל בת ששת הימים של מוללי מלונדון לקנטרברי, לאורך נתיבים רוחניים אנגליים עתיקים. בדרשתה היא נזכרה בחוויה ההיא כמסע לא רק פיזי אלא גם פנימי, משותף עם הקהילה ומושרש עמוק במסורת.
פרק חדש לכנסייה ולמלוכה: "האמונה השקטה" של וויליאם
מקור המקורב לארכיבישוף מסר ל- סאנדיי טיימס ששרה מוללי "ממש שמחה" מנוכחותם של הנסיך והנסיכה מוויילס, והדגישה את הערך הסמלי של דיאלוג ישיר בין הכנסייה למונרכיה. "גם הנסיך וגם הארכיבישוף משוכנעים שהכנסייה לא צריכה להיות מועדון פרטי למעטים, אלא מוסד נגיש ורלוונטי לכולם", הוסיף המקור.
על פי מקורות פנימיים, הנסיך וויליאם רוצה לבסס מערכת יחסים משמעותית עם מוללי, בידיעה שהארכיבישוף ינהל גם את ההכתרה העתידית שלו ולמעשה יהיה הממונה עליו בכנסייה.
לפני מספר ימים, המלך לעתיד דיבר בגלוי על יחסיו עם הדת, אישר את מה שהוא מכנה "אמונה שקטה" והדגיש את רצונו ליצור קשר חזק ומשמעותי עם הכנסייה והנהגתה. מקור המקורב לוויליאם אמר פִּי שהטקס היווה הזדמנות מרכזית עבור הנסיך להבהיר את מחויבותו האישית לכנסייה האנגלית. המקור אמר, "התחושה שלו היא, 'אולי אני לא אהיה בכנסייה כל יום, אבל אני מאמין בזה, אני רוצה לתמוך בזה וזה היבט חשוב בתפקיד שלי ובתפקיד הבא ואני אקח את זה מאוד ברצינות, בדרכי שלי'".
"אלה שמכירים אותו היטב מכירים בכך שהקשר שלו לכנסייה ולתחושת החובה הכרוכה בה, עמוק ומבוסס על משהו אישי וכנה", הוסיף העוזר. "אמונה, שירות ואחריות הם נושאים שעיצבו זה מכבר את התפקיד שיירש יום אחד, והם דברים שהוא ניגש אליו בדרכו המתחשבת".
הנסיך וויליאם מבין שהכנסייה היא לא רק מוסד היסטורי, אלא "ביטוי חי של אמונה", המושרשת בתפילה, בחמלה ובמושג החסד והגאולה. גישתו שואפת לכבד את המסורת מבלי להתעלם מהצרכים של קהל מודרני, מה שהופך את המוסדות לקרובים יותר לחיי היומיום של אנשים. גם קתרין שותפה לגישה זו: למרות שהיא נוכחת לעתים רחוקות בפעילויות דתיות רגילות, הנסיכה הראתה בשנים האחרונות התקרבות לאמונה ברגעים אישיים משמעותיים, במיוחד במהלך מאבקה במחלת הסרטן. היא אמרה שהיא מצאה נחמה והשתקפות באמצעות תפילה ורוחניות. בני הזוג שואפים גם לבנות קשרים אקומניים ובין-דתיים, תוך עבודה עם קהילות שונות כדי לקדם הרמוניה והבנה בין אמונות שונות.
נטליה אוגיאס, הכתבת הלונדונית של הרשת האיטלקית Tg1, אמרה את אותו הדבר במהלך ראיון עם ווניטי פייר איטליה בסתיו האחרון. "וויליאם אינו אדם דתי במיוחד, אבל חזון האמונה שלו מודרני, קשור יותר למעורבות חברתית מאשר לטקס", אמר אוגיאס. "הכנסייה האנגליקנית היום השתנתה הרבה: רק תחשבו על הארכיבישוף החדש מקנטרברי, שרה מוללי, דמות מתקדמת שמדברת על זכויות אזרח, שוויון, סולידריות. זו כנסייה שפועלת בקהילה, בקרב צעירים, בין עניים".
בכך, הנסיך וויליאם שונה לחלוטין מאביו צ'ארלס השלישי, שאמונתו תמיד הייתה קבועה ומוחשית. השליט משתתף בקביעות בשירותים, מדבר בגלוי על אמונה והשתקפות מוסרית, ומקיים קשרים שורשיים עם מסורות אנגליקניות. בדרך זו, הוא הולך בעקבות המלכה המנוחה אליזבת השנייה. הרוחניות שלו מחלחלת הן לבחירותיו הציבוריות והן לחייו הפרטיים, והופכת אותו לדמות סמלית של התייחסות דתית לאומה.
וויליאם וקייט נפגשו עם הארכיבישוף שרה מוללי ב-5 בפברואר
לנסיך והנסיכה מוויילס כבר הייתה הזדמנות לברך את מוללי על מינויה ההיסטורי כשנפגשו ב-5 בפברואר בלונדון. הזוג המלכותי, באותה הזדמנות, התקבל על ידי דאם שרה מוללי על מדרגות ארמון למבת', מעונו של הארכיבישוף במשך יותר מ-800 שנה, ולאחר מכן הצטלמו לכמה צילומים בחדר העבודה של הארכיבישוף לפני שיחה לא רשמית שבה דנו בתפקיד הכנסייה והמעורבות של הקרן המלכותית בקהילה. עוזר מלכותי אמר מאוחר יותר כי וויליאם "להוט לבנות קשר חזק ומשמעותי עם הכנסייה והנהגתה".
הביקור בא בעקבות שבועת הנאמנות של מוללי למלך צ'ארלס השלישי, השליט העליון של הכנסייה של אנגליה, בארמון בקינגהאם, מסורת המתוארכת עוד לתקופת שלטונה של המלכה אליזבת הראשונה.
במהלך המפגש האווירה הייתה נינוחה ובלתי פורמלית. וויליאם התבדח על הקושי לנווט במרחבים העצומים של ארמון למבת', בעוד קייט דיברה על הגנים, והדגישה את תפקידם כמרחבי השתקפות ושלווה עבור אנשי דת ומבקרים. חשבון האינסטגרם הרשמי של וויליאם וקייט תיאר את זה כיום של פגישות "עם מנהיגים רוחניים בלונדון", כי מאוחר יותר הם נפגשו עם אגא חאן החמישי, מנהיג רוחני של המוסלמים האיסמעיליים הניזאריים.
משבר הכנסייה בבריטניה מפולג בנושאים מכריעים כמו תפקידן של נשים
עם שרה מולי בראשה, הכנסייה האנגלית נכנסת לשלב של התחדשות, במטרה להחזיר את האמינות והאחדות לאחר שנים של שערוריות וחלוקות פנימיות. הנסיך והנסיכה מוויילס יהיו בעלי ברית מרכזיים במסע המעבר הזה, שמגיע בזמן של משבר עמוק עבור המוסד הדתי הבריטי. ואכן, המורשת שהשאיר קודמו של מוללי, ג'סטין וולבי, היא מורשת מסובכת. מחלוקות על הטיפול בתיקי התעללות ערערו את אמון המאמינים והציבור.
הבעיות של הכנסייה האנגליקנית לא נעצרות בשערוריות. המוסד היה מפולג זה מכבר על נושאים כה מכריעים כמו תפקידן של נשים וזכויות להט"ק+. לא כל הקהילות מכירות בהסמכת נשים, והדבר עלול להתבטא גם בהתנגדות לארכיבישוף החדש.
המתיחות התגברה לאחרונה כאשר הסינוד הכללי לא הצליח להסכים על רפורמות הקשורות לאיגודים חד-מיניים, והותיר את אחד הוויכוחים העדינים ביותר לעתיד המוסד ללא פתרון. האתגר האמיתי של מוללי יהיה לבנות מחדש את האמון והלכידות, ובמובן זה, הצלחתה עשויה להגיע פשוט מהחזרת היציבות לאחר שנים של סערה.
פורסם במקור ב- Twoday.co.il איטליה.
