פרופסור חבר כריסטופר קלמנסן מאוניברסיטת קופנהגן פיתח סוג חדש של תרופה להורדה במשקל המשתמשת בהורמון GLP-1 כדי להעביר מולקולות מווסתות נוירופלסטיות לאזורי מוח ספציפיים, מה שמשפר משמעותית את הירידה במשקל בעכברים. גישה חדשנית זו יכולה להציע אלטרנטיבה רבת עוצמה לטיפולים הנוכחיים עם פחות תופעות לוואי וכעת היא מתקדמת לקראת ניסויים קליניים.
מחקר מהפכני שפורסם ב טֶבַע מציגה טיפול השמנת יתר חדש העולה על תוצאות הירידה במשקל של התרופות הנוכחיות בעכברים. שיטה זו כוללת העברת מולקולות ישירות למרכז בקרת התיאבון של המוח, המשפיעה על נוירופלסטיות.
תרופה חדשה להורדה במשקל משתמשת בהורמון GLP-1 כדי להתמקד באזורי מוח השולטים בתיאבון, עלולה להפחית את תופעות הלוואי ולשפר את היעילות בהשוואה לתרופות קיימות, כאשר ניסויים בבני אדם תלויים ועומדים.
"אני מחשיב את התרופות הזמינות בסימן היום כדור הראשון של תרופות להרזיה. כעת פיתחנו סוג חדש של תרופות להרזיה שמשפיעות על הפלסטיות של המוח ונראה כי היא יעילה ביותר".
כך אומר פרופסור חבר ומנהיג הקבוצה כריסטופר קלמנסן, ממרכז נובו נורדיסק למחקר מטבולי בסיסי באוניברסיטת קופנהגן, שהוא מחבר בכיר של המחקר החדש, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי. טֶבַע.
במחקר, כריסטופר קלמנסן ועמיתיו מדגימים שימוש חדש בהורמון הירידה במשקל GLP-1. GLP-1 יכול לשמש כ'סוס טרויאני' כדי להבריח מולקולה ספציפית למוח של עכברים, שם היא משפיעה בהצלחה על הפלסטיות של המוח ומביאה לירידה במשקל.
"ההשפעה של GLP-1 בשילוב עם מולקולות אלו היא חזקה מאוד. במקרים מסוימים, העכברים מאבדים משקל כפול מאשר עכברים שטופלו ב-GLP-1 בלבד", מסביר כריסטופר קלמנסן.
משמעות הדבר היא שחולים עתידיים יכולים להשיג את אותה האפקט עם מינון נמוך יותר. יתרה מכך, התרופה החדשה עשויה להוות אלטרנטיבה לאלה שאינם מגיבים היטב לתרופות קיימות להרזיה.
"המחקרים שלנו בעכברים מראים תופעות לוואי דומות לאלו שחווים מטופלים המטופלים בתרופות להרזיה הקיימות היום בשוק, כולל בחילות. אבל בגלל שהתרופה כל כך יעילה, אולי נוכל להוריד את המינון ובכך להפחית חלק מתופעות הלוואי בעתיד – אם כי אנחנו עדיין לא יודעים איך בני אדם מגיבים לתרופה", הוא אומר.
בדיקת התרופה החדשה לירידה במשקל נמצאת עדיין בשלב המכונה פרה-קליני, המבוסס על מחקרים עם תאים ועל חיות ניסוי. השלב הבא הוא ניסויים קליניים עם משתתפים אנושיים.
"אנחנו כבר יודעים שתרופות מבוססות GLP-1 יכולות להוביל לירידה במשקל. המולקולה שצירפנו ל-GLP-1 משפיעה על מה שנקרא מערכת הנוירוטרנסמיטר הגלוטמטרגי, ולמעשה, מחקרים אחרים עם משתתפים אנושיים מצביעים על כך שלמשפחת תרכובות זו יש פוטנציאל ירידה במשקל משמעותי. מה שמעניין כאן הוא ההשפעה שאנו מקבלים כאשר אנו משלבים את שתי התרכובות הללו לתרופה אחת", מדגיש כריסטופר קלמנסן.
התרופה חייבת לעבור שלושה שלבים של ניסויים קליניים במשתתפים בבני אדם. לפי כריסטופר קלמנסן, עשויות לחלוף שמונה שנים עד שהתרופה תהיה זמינה בשוק.
המוח מגן על משקל גוף מופרז
כריסטופר קלמנסן ועמיתיו פיתחו עניין במולקולות המשמשות לטיפול בדיכאון כרוני אלצהיימר מַחֲלָה.
המולקולות חוסמות חלבון קולטן הנקרא קולטן NMDA, הממלא תפקיד מפתח בשינויים ארוכי טווח בקשרים במוח וזכו לתשומת לב מדעית בתחומי למידה וזיכרון. תרופות המכוונות לקולטנים אלו יחזקו ו/או יחלישו קשרים עצביים ספציפיים.
"למשפחה זו של מולקולות יכולה להיות השפעה קבועה על המוח. מחקרים הוכיחו כי אפילו טיפול נדיר יחסית יכול להוביל לשינויים מתמשכים בפתולוגיות המוחיות. אנו רואים גם סימנים מולקולריים של נוירופלסטיות בעבודה שלנו, אבל במקרה הזה בהקשר של ירידה במשקל", הוא מסביר.
גוף האדם התפתח כדי להגן על משקל גוף מסוים ומסת שומן. מנקודת מבט אבולוציונית, זה כנראה היה לטובתנו, שכן זה אומר שהצלחנו לשרוד תקופות של מחסור במזון. כיום, מחסור במזון אינו מהווה בעיה בחלקים נרחבים בעולם, בהם חלק הולך וגדל מהאוכלוסייה סובל מהשמנה.
"היום, ליותר ממיליארד אנשים ברחבי העולם יש BMI של 30 או יותר. זה עושה את זה יותר ויותר רלוונטי לפתח תרופות כדי לסייע למחלה זו, ואשר יכול לעזור לאורגניזם לשמור על משקל נמוך יותר. הנושא הזה הוא משהו שאנחנו משקיעים הרבה אנרגיה במחקר", אומר כריסטופר קלמנסן.
סוס טרויאני מבריח מולקולות קטנות של מאפננים נוירופלסטיות לתוך נוירונים מווסת תיאבון
אנו יודעים שתרופות המבוססות על הורמון המעי GLP-1 מכוונות ביעילות לחלק במוח שהוא המפתח לירידה במשקל, כלומר מרכז בקרת התיאבון.
"מה שמרהיב – ברמה התאית – בתרופה החדשה הזו היא העובדה שהיא משלבת GLP-1 ומולקולות שחוסמות את קולטן ה-NMDA. הוא מנצל את GLP-1 כסוס טרויאני כדי להבריח את המולקולות הקטנות הללו אך ורק לנוירונים המשפיעים על בקרת התיאבון. ללא GLP-1, המולקולות המכוונות לקולטן ה-NMDA ישפיעו על המוח כולו ובכך יהיו לא ספציפיות", אומר הפוסט-דוקטור ג'ונאס פטרסן מקבוצת קלמנסן, שהוא המחבר הראשון של המחקר והכימאי שסינתז את המולקולות.
תרופות לא ספציפיות קשורות לרוב לתופעות לוואי קשות, אשר נראו בעבר בתרופות לטיפול במצבים נוירוביולוגיים שונים.
"קשה לטפל בהרבה הפרעות מוחיות, כי התרופות צריכות לעבור את מה שנקרא מחסום דם-מוח. בעוד שלמולקולות גדולות כמו פפטידים וחלבונים יש בדרך כלל קשיים בגישה למוח, למולקולות קטנות רבות יש גישה בלתי מוגבלת לכל המוח. השתמשנו בגישה הספציפית של פפטיד GLP-1 למרכז בקרת התיאבון במוח כדי להעביר את אחד מהחומרים הלא ספציפיים הללו לאזור זה בלבד", אומר כריסטופר קלמנסן ומוסיף:
"במחקר זה התמקדנו בהשמנה וירידה במשקל, אך למעשה זוהי גישה חדשה לחלוטין לאספקת תרופות לחלקים ספציפיים במוח. אז אני מקווה שהמחקר שלנו יכול לסלול את הדרך לסוג חדש לגמרי של תרופות לטיפול במצבים כמו מחלות ניווניות או הפרעות פסיכיאטריות".
כריסטופר קלמנסן, יחד עם הפוסט-דוקטורט ג'ונאס פטרסן ומדען לשעבר מאוניברסיטת קופנהגן (אנדרס קליין), הקימו יחד את חברת הביוטק Ousia Pharma, שהיא חברת ספינאוט מאוניברסיטת קופנהגן. החברה ממשיכה לפתח את התפיסה הרפואית המוצגת במחקר זה לטיפול בהשמנה חמורה.
