טלסקופ האבל צילם את NGC 4731, גלקסיה ספירלית תוססת מרוחקת 43 מיליון שנות אור, כדי להבין את המבנים המורכבים שלה ותפקידם בדינמיקה של הגלקסיות וביצירת כוכבים. קרדיט: ESA/Hubble & NASA, D. Thilker
NGC 4731, גלקסיה ספירלית מסורגת בצביר בתולה, היא תמונת השבוע של האבל. מחקר הגלקסיה, הכולל צבעים ומבנים מפורטים, עשוי לעזור להסביר כיצד מוטות וזרועותיה הספירליות משפיעות על היווצרות הכוכבים ועל דינמיקת החומר.
זֶה טלסקופ החלל האבל התמונה מציגה את הגלקסיה הספירלית הרחבה והסוחפת NGC 4731. גלקסיה זו נמצאת בין הגלקסיות של צביר בתולה, בקבוצת הכוכבים בתולה, וממוקמת במרחק של 43 מיליון שנות אור מכדור הארץ.
תמונה מפורטת זו נוצרה באמצעות שישה מסננים שונים. שפע הצבע ממחיש את ענני הגז המתנפחים של הגלקסיה, רצועות אבק כהות, אזורים ורודים בוהקים ויוצרים כוכבים, ובעיקר, הבר הארוך והזוהר עם זרועות נגררות.
מאפיינים של גלקסיות ספירליות מסורגות
מספר הגלקסיות הספירליות המסוגלות עולה על מספר הספירלות הרגילות והגלקסיות האליפטיות ביחד, ומונה כ-60% מכלל הגלקסיות. מבנה הבר הנראה הוא תוצאה של מסלולים של כוכבים וגז בגלקסיה המסתדרים, ויוצרים אזור צפוף שכוכבים בודדים נעים פנימה ויוצאים ממנו לאורך זמן.
זהו אותו תהליך ששומר על הזרועות הספירליות של הגלקסיה, אבל הוא קצת יותר מסתורי עבור ברים: נראה שגלקסיות ספירליות יוצרות סורגים במרכזן כשהן מתבגרות, מה שגורם למספר הרב של ברים שאנו רואים כיום, אך עלולות גם לאבד אותם מאוחר יותר כאשר המסה המצטברת לאורך המוט הופכת בלתי יציבה.
דפוסי המסלול ואינטראקציות הכבידה בתוך גלקסיה המקיימות את המוט גם מעבירים חומר ואנרגיה לתוכו, ומזינים את היווצרות כוכבים. ואכן, תוכנית התצפית החוקרת את NGC 4731 מבקשת לחקור את זרימת החומר הזו בגלקסיות.
אינטראקציה ומבנה של NGC 4731
מעבר לסרגל, הזרועות הספירליות של NGC 4731 משתרעות הרחק מעבר לגבולות נוף האבל הקרוב. זרועותיה המוארכות של הגלקסיה נחשבות כתוצאה מאינטראקציות כבידה עם גלקסיות אחרות, סמוכות בצביר בתולה.
