מחקרים מצביעים על כך שאפנטזיה משפיעה על זכירת זיכרון על ידי שינוי פעילות המוח בהיפוקמפוס ובאונה העורפית, מדגישה את חשיבות הדמיון החזותי בזכירת חוויות אישיות ומציעה שיטות חדשות לשיפור הזיכרון עבור חולי הפרעות זיכרון.
חוקרי בון גילו קשר בין זיכרון אוטוביוגרפי לאפנטזיה.
כאשר לאנשים חסר דמיון חזותי, זה ידוע בשם פנטזיה. חוקרים מבית החולים האוניברסיטאי בון (UKB), אוניברסיטת בון והמרכז הגרמני למחלות ניווניות (DZNE) חקרו כיצד היעדר דימויים נפשיים משפיע על הזיכרון לטווח ארוך.
הם הצליחו להראות שלשינויים בשני אזורי מוח חשובים, ההיפוקמפוס והאונה העורפית, כמו גם האינטראקציה ביניהם, יש השפעה על הפגיעה בזיכרונות האישיים באפנטזיה. תוצאות המחקר, המקדמות את הבנת הזיכרון האוטוביוגרפי, פורסמו כעת באינטרנט על ידי כתב העת המומחה eLife.
לרובנו קל לזכור רגעים אישיים מהחיים שלנו. זיכרונות אלה מקושרים בדרך כלל לתמונות פנימיות חיות. אנשים שאינם מסוגלים ליצור דימויים מנטליים, או רק חלשים מאוד, מכונים פנטזיות. מחקרים נוירו-מדעיים קודמים הראו כי ההיפוקמפוס, בפרט, שפועל כחיץ של המוח במהלך יצירת הזיכרון, תומך הן בזיכרון האוטוביוגרפי והן בדמיון החזותי.
עם זאת, הקשר בין שני התפקודים הקוגניטיביים טרם הובהר: "האם אתה יכול לזכור אירועים ספציפיים בחייך מבלי ליצור דימויים פנימיים? חקרנו את השאלה הזו ובשיתוף עם המכון לפסיכולוגיה באוניברסיטת בון, חקרנו את הזיכרון האוטוביוגרפי של אנשים עם וללא דמיון חזותי", אומרת הסופרת המקבילה ד"ר קורנליה מקורמיק מהמחלקה למחלות נוירודגנרטיביות ופסיכיאטריה גריאטרית, אשר גם עורכת מחקר ב-DZNE ובאוניברסיטת בון.
החזרת זיכרונות תלויה ביצירת דימויים נפשיים
צוות בון בראשותו של מקורמיק חקר את השאלה האם ההיפוקמפוס – במיוחד הקשר שלו, או הקישוריות שלו, לאזורי מוח אחרים – משתנה אצל אנשים עם אפנטזיה ובדק את הפעילויות והמבנים המוחיים הקשורים לליקויים בזיכרון האוטוביוגרפי באפנטזיה.
במחקר השתתפו 14 אנשים עם אפנטזיה ו-16 נבדקי ביקורת. היקף האפנטזיה והזיכרון האוטוביוגרפי בהתאמה נקבעו תחילה באמצעות שאלונים וראיונות. "גילינו שלאנשים עם אפנטזיה יש יותר קושי לזכור זיכרונות.
לא רק שהם מדווחים על פחות פרטים, אלא שהנרטיבים שלהם פחות חיים והביטחון שלהם בזיכרון שלהם פוחת. זה מצביע על כך שהיכולת שלנו לזכור את הביוגרפיה האישית שלנו קשורה קשר הדוק לדמיון שלנו", אומרת שותפה לכותבת מרלין מונזל, דוקטורנטית במכון לפסיכולוגיה באוניברסיטת בון. משתתפי המחקר נזכרו באירועים אוטוביוגרפיים בזמן שתמונות של המוח שלהם תועדו באמצעות הדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI).
"זה הראה שההיפוקמפוס, שממלא תפקיד חשוב בהזכרת זיכרונות אוטוביוגרפיים מלאים ומפורטים, מופעל פחות אצל אנשים עם אפנטזיה", אומר מחבר שותף וסטודנט לדוקטורט Pitshaporn Leelaarporn, שעובד ב-UKB וב-DZNE. היו גם הבדלים באינטראקציה בין ההיפוקמפוס לקליפת הראייה, האחראית על עיבוד ושילוב מידע חזותי במוח וממוקמת באונה העורפית.
"הקישוריות בין ההיפוקמפוס לקליפת המוח החזותית הייתה בקורלציה עם הדמיון אצל אנשים ללא אפנטזיה, בעוד שלא הייתה קורלציה אצל אלו שנפגעו", מסביר Leelaarporn.
"בסך הכל, הצלחנו להראות שזיכרון אוטוביוגרפי לא עובד טוב אצל אנשים שיש להם דמיון חזותי מוגבל כמו אצל אנשים שיכולים לדמיין משהו בקלות רבה. התוצאות הללו מעלות שאלות נוספות שאנו חוקרים כעת", אומר מקורמיק.
מצד אחד, כעת חשוב לברר האם אנשים שעיוורים מלידה ומעולם לא הצליחו לבנות רפרטואר של דימויים פנימיים יכולים לזכור אירועים אוטוביוגרפיים מפורטים. מצד שני, החוקרים בון רוצים לחקור האם ניתן לאמן את היכולת הזו. "ייתכן שאפילו ניתן לעזור לאנשים הסובלים מהפרעות זיכרון, כגון אלצהיימר מחלה, על ידי מתן אימון בדמיון חזותי במקום אימון הזיכרון הרגיל", אומר מקורמיק.
מימון: קרן המחקר הגרמנית (MC 244/3-1), קרן DZNE (קרן DZNE-מחקר לחיים ללא דמנציה, פרקינסון ו-ALS)
