חוקרים זיהו רשת מוחית מכרעת המאפשרת זיהוי רגשות הן אצל בעלי חיים והן בבני אדם. גילוי זה יכול להוביל לטיפולים יעילים יותר להפרעות נוירו-התפתחותיות כמו סכיזופרניה ואוטיזם על ידי התמקדות במעגלים ספציפיים במוח. הצוות אישר את תפקידה של הרשת באמצעות ניסויים שכללו למעלה מ-1,000 משתתפים שנוטרו באמצעות MRI כשהם הגיבו לביטויים רגשיים שונים, מה שסלל את הדרך לאסטרטגיות טיפוליות ממוקדות עם פחות תופעות לוואי. קרדיט: twoday.co.il.com
צוות מחקר מ-IIT זיהה מעגל מוחי המעורב בזיהוי רגשות של אחרים. תגלית זו עשויה להוביל לפיתוח אסטרטגיות טיפוליות למצבים שבהם תפקודים חברתיים נפגעים.
צוות מחקר בראשות פרנצ'סקו פפאלאו במכון הטכנולוגי האיטלקי (IIT) זיהה רשת מוחית שנמצאת הן בבעלי חיים והן בבני אדם, המסוגלת לזהות רגשות של אחרים.
ממצאים אלה, שפורסמו בכתב העת מדעי המוח בטבעלסלול את הדרך לפיתוח אסטרטגיות טיפוליות חדשות ויעילות יותר למצבים נוירו-התפתחותיים, כגון סכיזופרניה או אוטיזם, שבהם תפקודים חברתיים כאלה נפגעים.
זיהוי ותגובה נאותה לרגשות המובעים על ידי אחרים היא מיומנות בסיסית של בעלי חיים, שכן היא משפרת את יכולתם לקיים אינטראקציה יעילה עם עמיתיהם, ובכך מגבירה את ההסתברות להישרדות. למרות חשיבותו, המנגנונים המוחיים העומדים בבסיס תהליך זה נותרו לא ידועים במידה רבה, אפילו בבני אדם.
באמצעות טכניקות מתקדמות, הצוות של Papaleo גילה מעגל מוחי המעורב בתהליכים סוציו-קוגניטיביים אלו ואשר מעולם לא נחקר בעבר. הוא מורכב מקבוצה של תאים עצביים ספציפיים המחברים בין שני אזורי מוח, המרוחקים אחד מהשני: הקורטקס הקדם-פרונטלי וקליפת המוח הרטרו-ספניאלית.
תמונה של נוירונים שנלכדו באמצעות מיקרוסקופ פלואורסצנטי. קרדיט: Istituto Italiano di Tecnologia
תובנות ניסוי לגבי זיהוי רגשות אנושיים
בבני אדם, תפקודו של הקשר הזה נבדק באמצעות ניסוי שכלל יותר מ-1,000 משתתפים בהתנדבות. כל נבדק היה צריך לצפות במסך שבו הוקרנו פרצופים עם הבעות כועסות, שמחות או ניטרליות. במהלך הבדיקה, החוקרים תיעדו את פעילות המוח שלהם בטכניקות הדמיית תהודה מגנטית כדי לראות אילו אזורים במוח הופעלו. התוצאות אישרו מתאם בין הפעילות של שני אזורי מעגל המוח, קליפת המוח הקדם-מצחית והקורטקס הרטרו-ספניאלי, לבין זיהוי רגשות.
"אנו נרגשים מהתוצאות החדשות הללו מכיוון שהן מעמיקות את הבנתנו במעגלי המוח המקודדים, ולכן גורמים לנו להגיב לרגשותיהם של האחרים – אמר פרנצ'סקו פפאלאו, מתאם מעבדת הגנטיקה של קוגניציה ב-IIT – אנו רוצים יש ראייה רחבה יותר של הדרך בה מנגנונים אלו פועלים, במיוחד כיצד הם משתנים בהפרעות פסיכיאטריות ונוירו-התפתחותיות".
"התרופות הנוכחיות לטיפול במצבים נוירו-התפתחותיים אינן סלקטיביות, ומשפיעות על סוגים רבים של נוירונים ללא הבדל – אמרה אנה מונאי, חוקרת במעבדת הגנטיקה של קוגניציה – הרעיון הוא לפתח אסטרטגיות טיפוליות המכוונות למעגלי מוח ספציפיים, כדי להקטין את הצד. השפעות תוך הגברת יעילות הטיפול."
המחקר נערך בשיתוף פעולה עם מעבדת ה- Functional Neuroimaging בתיאום אלסנדרו גוזי מהמרכז למדעי המוח ומערכות קוגניטיביות IIT ברוברטו, איטליה; המעבדה לגישות אופטיות לתפקוד מוח בתיאום של Tommaso Felin מהמרכז לטכנולוגיות אנושיות IIT בגנואה, איטליה; המחלקה למדעי ביו-רפואה וביוטכנולוגיים של אוניברסיטת קטניה, איטליה; והמרכז למדעי המוח והרפואה השכבתית, המכון למדע וטכנולוגיה לאינטליגנציה בהשראת המוח של אוניברסיטת פודן (שנחאי).
