SciTechDaily

ניקולס

מדענים חושפים את המקורות האמיתיים של הדרקונים הוולשים – עדויות מאובנים חדשות משנות את ההיסטוריה

תגלית מאובנים גדולה בוויילס חושפת דינוזאורים מוקדמים שחיו בשפלה טרופית ליד הים לפני למעלה מ-200 מיליון שנה. המחקר זיהה מאובנים ימיים ויבשתיים נדירים, משחזר מערכת אקולוגית מורכבת ומספק תובנות חדשות לגבי התפתחות הדינוזאורים. תיאור אמן של ארכיפלג בריטי בתקופת הטריאס. קרדיט: גבריאל אוגוטו, CC-BY 4.0

ממצאי מאובנים עדכניים בוויילס חשפו את בתי הגידול הטרופיים של דינוזאורים מוקדמים וסיפקו תובנות על מערכת אקולוגית פרהיסטורית מורכבת, המציינת התקדמות משמעותית בהבנת ההיסטוריה הפליאונטולוגית של האזור.

תגלית מאובנים משמעותית האירה את ההיסטוריה של הדינוזאורים בוויילס. עד לאחרונה לא היו בארץ הדרקון דינוזאורים. עם זאת, בעשר השנים האחרונות דווח על מספר דינוזאורים, אך תנאי חייהם לא היו ידועים היטב. במחקר חדש של צוות מ- אוניברסיטת בריסטול ופורסם ב הליכים של אגודת הגיאולוגיםפרטים חשובים נחשפו לראשונה.

הם גילו שדינוזאורים וולשים מוקדמים מלפני למעלה מ-200 מיליון שנה חיו בשפלה טרופית ליד הים. מסלולי דינוזאורים ידועים מבארי ומאתרים אחרים בקרבת מקום, מה שמראים שדינוזאורים עברו על פני השפלה החמה.

גילוי מאובנים ב-Lavernock Point

התגלית התגלתה בלברנוק פוינט, קרוב לקרדיף ופנארת', שם מתעדים הצוקים של פצלים בצבע כהה ואבני גיר ים רדודים עתיקים. בכמה רמות יש הצטברויות של עצמות, כולל שרידי דגים, כרישים, זוחלים ימיים ומדי פעם גם דינוזאורים.

סטודנט לשעבר של תואר שני בריסטול בפלאוביולוגיה אויין אוונס הוביל את המחקר. הוא הסביר: "מיטת העצמות מציירת את התמונה של ארכיפלג טרופי, שהיה נתון לסערות תכופות, ששטף חומר מהסביבה, הן ביבשה והן בחוץ בים, לאזור גאות ושפל. המשמעות היא שמאופק מאובנים אחד בלבד, נוכל לשחזר מערכת אקולוגית מורכבת, עם מגוון רחב של זוחלים ימיים כמו איכטיוזאורים, פלסיוזאורים ופלקודונטים במים ודינוזאורים ביבשה.

טביעת רגל נמצאה בסלעי טריאס

טביעת רגל נמצאה בסלעי טריאס מדרום ויילס. קרדיט: סינדי האוולס במוזיאון הלאומי של ויילס

"ביקרתי בחוף בפנארת' כל חיי, גדלתי בקרדיף, אבל מעולם לא הבחנתי במאובנים. ואז, ככל שקראתי יותר, זה הפך מדהים יותר. גיאולוגים מקומיים אספו עצמות מאז שנות השבעים של המאה ה-19, ורובם נמצאים במוזיאון הלאומי של ויילס בקרדיף".

סינדי האוולס, אוצרת הפליאונטולוגיה במוזיאון הלאומי של ויילס, מוסיפה: "האוספים מלברנוק חוזרים כל הדרך חזרה ל-19ה' המאה, כאשר חלקים רבים ממיטת העצמות נאספו במהלך השנים. נוכחותם של מאובני דינוזאורים באתר מבטיחה שהוא יישאר אחד היישובים המשמעותיים ביותר לפליאונטולוגיה בוויילס".

שתי תגליות שהתגלו על ידי הצוות בעת ביצוע עבודת שדה בלברנוק היו שרידים מאובנים של אוסטאודרם פלקודונט ועצם גולרית אחת. המפקח ד"ר כריס דאפין אמר: "שרידי הקואלקנת'ים והפלאקודונטים נדירים יחסית בבריטניה, מה שהופך את הממצאים הללו למדהימים עוד יותר. שני המאובנים האלה לבדם עוזרים לבנות תמונה רחבה יותר של איך היה נראה הראטיאן בבריטניה."

פרופסור מייקל בנטון מבית הספר למדעי כדור הארץ בריסטול, מנחה פרויקט נוסף, מוסיף: "נפח שרידי הדינוזאורים שנמצאו בלברנוק הוא מרגש ביותר, ומהווה הזדמנות לחקור תקופה מורכבת, ולעתים קרובות מסתורית, בהיסטוריה האבולוציונית שלהם. זיהינו שרידים של גדול פלטאוזאורוס כמו חיה, יחד עם כמה עצמות שכנראה היו שייכות לתרופוד טורף."

חלק משמעותי מהעיתון מוקדש למיקרו מאובנים השופעים שנמצאו באתר, הכוללים שיני דגים, קשקשים ושברי עצמות. על ידי בחינת אלפי דגימות, הצוות הצליח לזהות את המפתח מִין בים הרדוד וחשבו את החשיבות היחסית של כל אחד מהם.

מוצאם של הדרקונים הוולשים הוצמד לבסוף.

ניקולס