מבנים פוליגוניים מוזרים על מאדים, חייזרים?

מורשתו של זורונג

במסגרת המשימה הראשונה של סין על מאדים, הרובר זורונג חקר את אזור יוטופיה פלניטיה, אחד מהאגנים הגדולים ביותר בכוכב הלכת האדום. אזור זה ביקר לראשונה במשימת ויקינג 2 בשנת 1976. הודות להתקדמות הטכנולוגית בעשורים האחרונים, זורונג הצליח לספק נתונים חסרי תקדים על הרכב מאדים ולחשוף בין היתר שש עשרה מבנים פוליגוניים הטמונים מתחת לפני השטח של מאדים.

האתגרים של זורונג

כמו בכדור הארץ, גם במאדים יש עונות, אך הן כפולות באורכן. החורפים במאדים קשים במיוחד, והטמפרטורות יכולות לצנוח עד -60 מעלות צלזיוס, מה שמקשה על פעילות הרוברים. בתקופות אלו הרוברים נכנסים למצב המתנה וממשיכים בפעילותם כאשר התנאים משתפרים.

זורונג, הרובר הסיני הראשון על מאדים, נכנס למצב המתנה לפני כשנה. הוא היה אמור לחזור לפעילות בדצמבר 2022, סביב שוויון האביב המאדימי, אך הצוותים על פני כדור הארץ לא הצליחו לקלוט שום אות ממנו. סערות חול צמצמו את ייצור האנרגיה של הלוחות הסולריים שלו, ובסופו של דבר סין נאלצה לוותר על המשימה.

הצלחה למרות הקשיים

למרות הכל, המשימה של זורונג נחשבת כהצלחה. הרובר היה מתוכנן למשימה ראשונית של 90 סול (ימי מאדים), אך הוא המשיך לפעול במשך יותר משנה ארצית באזור יוטופיה פלניטיה והשיג נתונים רבים באמצעות מכ"ם שחקר את התת-קרקע. הנתונים שנאספו ממשיכים להיחקר ומספר ימים בלבד הצליחו החוקרים לזהות מספר מבנים פוליגוניים בעומק של 35 מטרים.

איך נוצרו המבנים הפוליגוניים במאדים?

אנחנו יודעים שקיימת פעילות גאולוגית במאדים, כפי שמעידים רעידות האדמה שנמדדו על ידי InSight של נאס"א. המחקר התמקד באפשרות שמבנים אלו נוצרו כתוצאה מפעילות געשית, אך לא נמצאו עדויות לבזלת באתר שנחקר על ידי זורונג. החוקרים משערים שמבנים אלו הם למעשה סדימנטריים, שנוצרו כתוצאה ממחזורי הקפאה-הפשרה שיצרו סדקים בקרקע, בתהליך הניתן לצפייה באזורים אחרים במאדים. תהליך זה נמשך מיליארדי שנים וכולל סובלימציה והקפאה.

אם המבנים הפוליגוניים אכן נוצרו כתוצאה ממחזורי הקפאה-הפשרה, הדבר מעיד על כך שהאקלים של מאדים בעבר היה הרבה יותר משתנה ממה שחשבנו. יוטופיה פלניטיה, הממוקמת ברוחביים נמוכים עד בינוניים, הייתה עשויה לחוות עונות שונות מאוד עקב הטיית הציר של מאדים באותה תקופה.

ראיות לאירועים עברו

השכבות של חומרים המכסות את המבנים הפוליגוניים מעידות על אירועים גאולוגיים בעבר. המבנים היו קבורים בשכבות של חומרים שונים, מה שמעיד על כך שהסביבה הרטובה שיצרה אותם אולי חדלה להתקיים או שמא התרחש אירוע גאולוגי אחר בלתי ידוע.

הפרטים של המחקר פורסמו בכתב העת Nature Astronomy.