כיצד בעלי הון סיכון משתמשים בפודקאסטים כדי למשוך מייסדים

ג'ייסון קלאקניס ידוע בכמה דברים. ראשית, הוא איש הון סיכון בשלב מוקדם שהמר בגדול על חדי קרן כמו Uber ו-Robinhood. אחרים אולי מכירים אותו כחבר ב אילון מאסקהמעגל הפנימי של, שהצטרף לחדר המלחמה של הבעלים X במהלך הימים הראשונים של שלטונו של מאסק. אבל במהלך השנים האחרונות, קלקניס הפך גם לאחד מהראשים המדברים המוכרים ביותר של תעשיית הטכנולוגיה, הודות לשני הפודקאסטים הפופולריים שלו, השבוע בסטארטאפים ו All-In. "אם הון סיכון נלהב לנהל שיחות נהדרות," הוא אומר על אודיו, "זהו אמצעי מצוין לבניית מערכות יחסים ולהודיע ​​לעולם על מחשבותיך."

Calacanis התחילה לנבור מאחורי מיקרופון לראשונה ב-2009, הרבה לפני שהפודקאסט בסופו של דבר יגרום למארחים כמו אלכס קופר ו ג'ו רוגן עשיר בשלב מוקדם של משקיע ברמת אובר. מאז, היזם יליד ברוקלין כתב ספר על השקעות מלאכים, ארגן כנסים טכנולוגיים וצבר קהל של מאזינים במיליונים. בשנה שעברה, לאחר שקלאקניס יצא לגייס את הקרן הרביעית שלו עבור Launch, חברת הסיכון שלו בשלבים מוקדמים, הוא הדגיש עד כמה הפודקאסטים הללו היו קריטיים למקור הסטארט-אפים של החברה שלו. "הפודקאסטים הם התגובה המובילה שאנו מקבלים כששואלים מייסדים איך הם גילו על המשרד שלנו", נכתב בחומרי גיוס התרומות של Launch.

ההשקה היא רחוקה מלהיות החברה היחידה שמקווה להרוויח כסף על הפודקאסטים. בשנים האחרונות, מספר רב של פוגעים ב-Sand Hill Road הקימו עדכוני RSS בתקווה להגיע לעור התוף של המייסד המיליארדר הבא. בעוד שמשקיעים נאלצו פעם לחזר אחר מייסדים עם ארוחות ערב בתפריט טעימות או טיולים במטוסים הפרטיים שלהם, הם יכולים לעשות זאת כעת דרך Spotify. ומכיוון ש"זרימת העסקה היא גורל" בקהילת המיזמים, כפי שמציין Calacanis, כל כלי לצחצח מותגים של משקיעים נתפס כמשימה קריטית. "המוצר הופך לאנשים", שרנאז דאבר, מנהל השיווק הראשי של Khosla Ventures, אומר על חברות סיכון. "זו דרך שונה מאוד להסתכל על העולם."

כיום, מקצי הון כמו Andreessen Horowitz, Sequoia Capital, Accel ו-Kleiner Perkins כולם מתהדרים בסדרת אודיו משלהם בדרגות שונות של הצלחה. (לאנדריסן יש שני פודקאסטים טכנולוגיים מטופ 50 בספוטיפיי). מחוץ לחברות סיכון, משקיעי Midas-touch אוהבים ריד הופמן, בראד גרסטנר, ו ביל גרלי השיקו הופעות בקול תרועה רמה, בעוד שהרבה אחרים מדברים, לכאורה, אל הריק. לחלקם, אירוח פודקאסטים מרגיש פופולרי בקרב משקיעי הון סיכון כמו שעת שמחה ברוזווד ב-Sand Hill Road.

"אם לג'ק ולי היה אגורה בכל פעם שבעל הון סיכון הזכיר לנו שהם משיקים פודקאסט", מתבדחים ניק מרטל, מי מארח יחד הטוב ביותר עד כה, פודקאסט חדשות עסקי, לצד ג'ק קריביצ'י-קרמר, "עד עכשיו היינו מגייסים קרן של אנדריסן."

לפני מארק אנדריסן ו בן הורוביץ הקימו את חברת הסיכון שלהם ב-2009, קרנות ההשקעות המובילות של הטכנולוגיה היו ידועות (אם הן בכלל היו ידועות) כסולדת מדיה. (בשלב מסוים, על פי הדיווחים, סקויה דחתה כסף ממוסדות ציבוריים, כך שעיתונאים סקרנים לא יכלו לחפור על הכספים שלהם). בתור המשבשים, אנדרסין הורוביץ נקטה בגישה שונה באופן ניכר בכל הנוגע לפרסום.

בקריירה הקודמת של אנדריסן כמייסד שותף של הדפדפן Netscape, הוא נחת על השער של זְמַן בשנת 1996, יושב יחף בג'ינס מגולגל על ​​כס המלכות. הצילום הזה, בהונות עירומות והכל, עזר לבסס סוג חדש של A-lister: מין הפלא של הדוט-קום. בן גילברט, שמארח יחד את הפודקאסט הנחקר ברמת הדוקטורט נרכשמאמין שהדימוי האיקוני הזה עיצב את האסטרטגיה הרדיקלית של אנדריסן הורוביץ, עשור פלוס מאוחר יותר, לאמץ מדיה בבעלות ובעלת רווחים, כפי שהוכח על ידי יחצני יחסי ציבור מרגיט וונמכרס הצטרפות למשרד כשותפה שנה לקיומו.

"לא דיברתי עם מארק על זה, אבל אני צריך לדמיין שזה היה כל כך מעצב של 'וואו, אתה באמת יכול להיות בעל תנועה, להחזיק בשיחה, להחזיק עידן על ידי ביצוע בזק תקשורתי'", הוא אומר לי. של ה זְמַן כיסוי. "לאף VC אחר לא הייתה קריירה כזו לפני מארק כדי להתעמק בכך שזו יכולה להיות אסטרטגיה מוצלחת".

בימים אלה, הזנות דחקו את שער המגזין, ופתחו את השערים למלאכים מתחילים כדי להבטיח מימון ולהיכנס לעסקאות נחשקות על רקע אישיותם הציבורית. הארי סטבינגס– המארח בן 20 ומשהו של The Twenty Minute VC, שבו Stebbings מראיין משקיעים – גייס 140 מיליון דולר עבור הכספים שלו בעקבות הצלחת הפודקאסט שלו. גילברט — שאת הפודקאסט שלו הוא מנחה דוד רוזנטל, פיתח קהל עוקבים בקרב מנהלי טכנולוגיה – אומר לי שהתוכנית שלהם שינתה את היכולת שלהם להשקיע בעסקאות אטרקטיביות.

"למרות שלא התחלנו את זה מתוך כוונה שזה יהיה יתרון ההשקעות שלנו, זה עכשיו, ללא ספק, הדבר החשוב ביותר עבור דיוויד ואני כמשקיעים", אומר גילברט. "כשהייתי VC צעיר מאוד, הייתי מתחנן לפגישות. עכשיו יש קרוב לשלושת רבעי מיליון אנשים שמאזינים לכל פרק ואני כבר לא צריך לעשות שום הסברה קרה ולומר, 'היי, אתה לא מכיר אותי, אבל אני מתעניין בחברה שלך'".

אפילו מגה-קרנות, למרות שאין להן מה להוכיח, קופצות על עגלת האודיו. קח את סקויה, שמנהלת מעל 56 מיליארד דולר, יצאה לאחרונה לראשונה רגעי כור היתוך, פודקאסט מופק בצורה חלקה ובוחן החלטות אסטרטגיות במהלך מסעו של מייסד. רולוף בוטה, הדייל הבכיר של המשרד שגם מנחה את הפודקאסט, אמר לי שהוא רוצה ללכת עמוק על רגעים של מזלג-בדרך שמעצבים את מסלולי החברות. בוטה אומר את שם התוכנית, מונח שטבע עמיתו ג'ים גץ, הוא חלק מהשפה הפנימית של המשרד מזה שני עשורים.

"זה כמעט כמו תיאורי מקרה שאתה זוכה לקרוא בבית הספר לעסקים", אומר בוגר בית הספר למינהל עסקים בסטנפורד על הפודקאסט, שהציג סיפורי הצלחה של Sequoia כמו Nvidia ו-PayPal, כמו גם טמבלים כמו Jawbone. "האם לא יהיה נהדר להבין מה קורה ב-Airbnb בזמן שה-COVID תקף? מה חשבו סקוור כשהשיקו שירות לצרכן כשהעסק היה שירות (עסקים קטנים ובינוניים)?"

"באופן ייחודי אנחנו יכולים לספר כמה מהסיפורים האלה. אז זה מבדל חזק מאוד, ומדגים ש-Sequioa יכולה לתת הרבה יותר מהון", הוא אומר, ומוסיף שהחברה רואה את עצמה כמפעל "בונה חברה" ולא קבוצה של כותבי צ'קים. (בוטה חשף שהעונה השנייה של הפודקאסט שלו בצנרת.)

עבור אחרים, כמו ז'ובין מירזאדגאן, הפודקאסט התחיל כדרך לבנות מערכות יחסים וללמוד ממנהיגים. מאחור עומד מירזדיגן, שותף תפעולי בקלינר פרקינס חצץ, פודקאסט ראיונות בן ארבע שנים בהשתתפות מנהלי חברות טכנולוגיה (רק אחד מכל 10 אורחים מגיע מחברות הנתמכות על ידי קליינר פרקינס, הוא אומר לי).

"הסיבה שבגללה זה קרה כך הייתה בגלל שהייתי די צעיר להיות בתפקיד הזה, אז לא היו לי 30 שנות ניסיון לצאת ממנו בקריירה שלי כדי להיות מסוגל לייעץ לתיק העבודות שלנו", הוא אומר. "חשבתי שזו דרך מעניינת פשוט להכיר את האנשים האלה."

לא לכל חברה יש סבלנות לסבל רב השנים הנדרשות כדי לחתוך את של וויין עוֹלָם– למשקיעים עומס. בשנת 2022, חוסלה ניסתה את כוחה במדיום באמצעות גיוס עובדים קארה מילר, ותיק רדיו ציבורי שבסיסו בבוסטון. יחד, חוסלה ומילר הפיקו כמה עשרות פרקים של מסיתים לשינוי, אשר פנה לאקדמאים, מחברים, הון סיכון ומייסדים כדי לדון במגמות במרחב הטכנולוגי. "אנשים שמעו על חוסלה, הייתי אומר, אבל לא היינו בחזית", אומר דאבר, מנהל השיווק הראשי, על ההחלטה להשיק את הפודקאסט.

היום, עדכון ה-RSS הזה עומד כעת במצב רדום כי חוסלה החליטה להשקיע את הפרויקט. דאבר הסביר שהמאמץ הנדרש כדי ליצור פודקאסט בולט לא שווה את ההשקעה. במקום זאת, היא מנסה כעת להדגיש את המשרד בפודקאסטים מבוססים יותר. "להתחיל פודקאסט היום זה קרב עלייה, כי אתה מתחרה All-In, אתה מתחרה ריד (הופמן)," היא אומרת. "למה שארצה להתחרות בהם? למה שלא אמצא דרך לעלות עליהם?"

זה מתכון שעבד עבור מי שהיה פעם ביישני מצלמה ג'ארד קושנר, שהופיע בפודקאסטים כמו All-In ומדען מחקר MIT לקס פרידמןהתוכנית של החודשים האחרונים (תחשוב: יותר צ'אטים ידידותיים ליד האח, פחות קארה סווישר לעומת. מארק צוקרברג צלויות). הצ'אטים הביאו לכך שחברות ומשקיעים רבים יצרו קשר עם Affinity Partners, חברתו בשווי 3 מיליארד דולר, מה שהגביר את זרימת העסקאות שלה, אמר קושנר הניו יורק טיימס.

ובכל זאת, בתחום מסוים של הפודקאסטים הטכנולוגיים, כמה משקיעים נבחרים לא יכולים לעמוד בפני הפיתוי להפוך לג'ו רוגן של התוכנה. אם מהנדסי עמק הסיליקון מתרגלים את המנטליות של "מנוחה ואפוד", קוטפי חברת עמק הסיליקון בעלי הפרופיל הגבוה הללו מתרגלים את אורח החיים "אופין וזוהר". דיוויד סאקס, משקיע תוכנה ו All-In cohost, הופיע בפוקס ביזנס כדי לדון בתקציב הפדרלי וכתב מאמרים על טייוואן יחסים בינלאומיים. עלייתו לתהילה עולה בקנה אחד עם החגיגה של הון סיכון, עסק חסר זוהר היסטורית.

"אני חושב שמה שאתה רואה זה קרנות הון סיכון חדות וחכמות מאוד עם נקודות מבט משלהן, לפעמים שנויות במחלוקת, שמתעלות מעבר לגנים הקטנים המוקפים בחומה של סאנד היל רואד והולכות והופכות לאנשי תקשורת מיינסטרים יותר", הסביר משקיע ופודקאסט קווין רוז. "יש רק קומץ אנשים שהצליחו לומר, 'כן, אני הון סיכון, כן, אני מכניס דולרים לחברות, אבל אני באמת יכול לשקול מגוון שלם של נושאים ולהוסיף ערך ולהיות נראה יותר. כמוביל מחשבה'".

קדחת האודיו של עמק הסיליקון מגיעה ברגע שבו טיפוסים רבים של הון סיכון מחמיצים בכלי החדשות, מאמינים שכתבים ביקורתיים יתר על המידה כלפי האפשרויות של הטכנולוגיה. בשנת 2021, אנדריסן הורוביץ, שהשקיעה במדיה דיגיטלית חד-פעמית, יקירת BuzzFeed, הציעה פתרון על ידי הקמת פרסום טכנולוגי משלה, Future. למרות שאנדרססן סילק את הפרסום בשנה שלאחר מכן לאחר שהתקשה למצוא קהל, הרצון של החברות לשלוט במסר שלהן נותר בעינו. כשאני שואל את בוטה על חברות הון סיכון שנמנעות משומרי סף של מדיה, הוא אומר לי שבניית מערכת יחסים ישירה עם קהלים חשובה לתעשייה. "באופן כללי, אתה לא רוצה שיהיו מתווכים", הוא אומר. "זה חל על כל עסק."

Insight Partners, חברת ההשקעות הניו יורקית, רכשה בשקט את New Stack, חברת חדשות דיגיטלית המיועדת למפתחי תוכנה, לפני כמה שנים. מרטל – שיחד עם קריביצ'י-קרמר מכר ניוזלטר ופודקאסט קודם לפלטפורמת המסחר Robinhood – אומר שהוא מאמין שחברות סיכון נוספות יקנו חברות מדיה קטנות, לעומת בניית קהל עוקב מאפס, שיכול להיות כמעט הרקולאי. מַעֲלָל.

אבל לעת עתה, ארכיטיפ ההון סיכון עדיין כולל חבישה של אוזניות וחבטות תקליט. "לחבר'ה של קרנות הגידור יש את ה- Gulfstream שלהם והאפודים הנפוחים שלהם וכל מה שהם נוטים לעשות", אומר טובי הכל. בראדלי טוסק, שמנהל חברת מיזמים בת תשע ספרות, כמו גם הזנת RSS. "יש לנו פודקאסטים."