בעוד מספר מיליארדי שנים, השמש שלנו תתנפח לגודל עצום, ותעטוף את כוכבי הלכת הפנימיים של מערכת השמש, כולל כדור הארץ. תופעה דומה מתרחשת גם במערכות שמש אחרות, כאשר כוכבי הלכת שלהם נתונים לגורל דומה ככל שכוכביהם מתבגרים. באופן טבעי, עולמות אלו לא אמורים לשרוד את התהליך הזה. אך לאחרונה, אסטרונומים מהמכון לאסטרונומיה באוניברסיטת הוואי גילו כוכב לכת ששרד בניגוד לציפיות.
ענקיות האדום
בשלב הראשון בחייהן, כוכבים, כולל השמש שלנו, שורפים מימן להליום באמצעות תגובות גרעיניות. שלב זה מכונה "הרצף הראשי". כאשר המימן של הכוכב כמעט מתכלה והופך להליום, התגובה הגרעינית נחלשת. הלחץ הנוצר מההיתוך הגרעיני פוחת, ואילו הכבידה ממשיכה לדחוס את ליבת הכוכב. תחת השפעת הכבידה, הליבה מתכווצת בעוד שהשכבות החיצוניות מתחילות להתפשט. תהליך זה מוביל בסופו של דבר להתרחבות הכוכב ולהפיכתו לענק אדום. בשלב זה הכוכב הופך לבהיר יותר וקריר יותר.
במהלך שלב ההתפשטות, כוכבי הלכת הקרובים לכוכב חווים כוחות גאות חזקים ולחצים וטמפרטורות קיצוניות. כוכבי הלכת שהיו בתחילה במסלול סביב הכוכב נבלעים או נמשכים לתוך השכבות החיצוניות שלו. אך מדי פעם, חלק מהכוכבים מצליחים לשרוד את התהליך. כזה הוא כוכב הלכת 8 UMi b, שנקרא "Halla", כוכב לכת מסוג צדק.
שורד יוצא דופן
בהסתמך על מספר מצפי כוכבים, אסטרונומים קבעו כי כוכב הלכת הזה נע סביב כוכב הענק האדום שלו במרחק של כמחצית מהמרחק בין כדור הארץ לשמש. בתחילה, תצפית זו לא הייתה מפתיעה במיוחד. אך כאשר השתמשו בתצפיות של תנודות הכוכב מתוך הלוויין TESS, גילו החוקרים שהכוכב כבר שרף הליום בליבתו. משמעות הדבר היא שהוא כבר התפשט לגודל ענק אדום לפחות פעם אחת בעבר. הכוכב היה אמור להתנפח עד פי 1.5 מהמרחק המסלולי של הכוכב, ולבלוע אותו בתהליך, לפני שהצטמצם לגודלו הנוכחי, רק עשירית מהמרחק הזה.
לדברי האסטרונום מארק הון, מחבר המאמר שפורסם בכתב העת Nature: "הבליעה הפלנטרית גורמת לתוצאות קטסטרופליות לכוכב הלכת או לכוכב עצמו, או לשניהם. העובדה ש-Halla הצליחה להמשיך להתקיים בסמוך לכוכב ענק שהיה אמור לבלוע אותה הופכת אותה לשורדת יוצאת דופן."
איך מסבירים את העמידות הזו?
החוקרים מציעים שתי תאוריות עיקריות. התאוריה הראשונה מציעה שכוכב הלכת לא עמד מעולם בסכנת הבליעה. בדומה לכוכב הלכת המפורסם טאטואין מסרטי "מלחמת הכוכבים", שמקיף שני כוכבים, הצוות חושב שכוכב האם עשוי להיות תוצאה של מיזוג של שני כוכבים מקוריים. מיזוג כזה יכול היה למנוע מאחד מהם להתפשט מספיק כדי לבלוע את כוכב הלכת.
אפשרות נוספת היא ש-Halla הוא כוכב לכת "תינוק". כלומר, ההתנגשות האלימה בין שני הכוכבים, עדיין היפותטית, יכולה הייתה ליצור ענן גז ממנו נוצר כוכב הלכת. במקרה כזה, מדובר בכוכב לכת של "דור שני".
המסתורין שמאחורי התגלית הזו ממשיך לרתק את הקהילה המדעית, ואנו ממשיכים ללמוד עוד על הדרכים המופלאות בהן היקום פועל.
