SciTechDaily

ניקולס

כאשר סיוטים הופכים אמיתיים: סימני אזהרה מוקדמים של שינה למחלה אוטואימונית

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' וקינגס קולג' בלונדון מצאו כי סיוטים והזיות מוגברים עשויים לאותת על הופעת מחלות אוטואימוניות כמו זאבת. קרדיט: twoday.co.il.com

סיוטים והזיות עלולים להיות סימנים מוקדמים למחלות אוטואימוניות כמו זאבת, העלולים לשפר את האבחון והטיפול המוקדמים, על פי מחקר חדש.

עלייה בסיוטים והזיות – או "סיומי יום" – יכולה להצביע על תחילתן של מחלות אוטואימוניות כגון זאבת. כך לפי צוות בינלאומי בראשות חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' וקינגס קולג' בלונדון.

הם מדגישים את החשיבות של זיהוי בריאות הנפש והתסמינים הנוירולוגיים הללו כסימני אזהרה מוקדמים של 'התלקחות' מתקרבת, שלב שבמהלכו המחלה מתעצמת באופן זמני.

מחקר תובנות על לופוס ותסמיני בריאות הנפש

במחקר שפורסם ב eClinicalMedicine היום (20 במאי), חוקרים סקרו 676 אנשים שחיים עם זאבת ו-400 רופאים, וכן ביצעו ראיונות מפורטים עם 69 אנשים שחיים עם מחלות אוטואימוניות ראומטיות מערכתיות (כולל זאבת) ו-50 רופאים. לופוס היא מחלה דלקתית אוטואימונית הידועה בהשפעתה על איברים רבים כולל המוח.

במחקר, הצוות גם שאל מטופלים לגבי התזמון של 29 תסמינים נוירולוגיים ונפשיים (כגון דיכאון, הזיות ואובדן שיווי משקל). בראיונות, המטופלים נשאלו גם אם הם יכולים לרשום את הסדר שבו התסמינים התרחשו בדרך כלל כאשר המחלה שלהם התלקחה.

תבניות של סיוטים והזיות

אחד התסמינים השכיחים יותר שדווחו היה שיבוש שנת חלום, שחוו שלושה מתוך חמישה חולים, שליש מהם דיווחו על סימפטום זה שהופיע למעלה משנה לפני הופעת מחלת הזאבת.

קצת פחות מאחד מכל ארבעה מטופלים דיווחו על הזיות, אם כי אצל 85% מהם התסמין לא הופיע עד תחילת המחלה או מאוחר יותר. עם זאת, כאשר החוקרים ראיינו את החולים, הם גילו ששלושה מכל חמישה חולי זאבת ואחד מכל שלושה עם מצבים אחרים הקשורים לראומטולוגיה דיווחו על שיבוש הולך וגובר של שנת חלומות – בדרך כלל סיוטים חיים ומטרידים – רגע לפני ההזיות שלהם. סיוטים אלה היו לעתים קרובות חיים ומציקים, כללו תקיפה, לכידה, ריסוק או נפילה.

נקודות מבט ומינוח של המטופל

מטופל אחד מאירלנד תיאר את הסיוטים שלהם כך: "נורא, כמו רציחות, כמו עור שיורד מאנשים, מחריד… אני חושב שזה כמו כשאני מוצף, וזה יכול להיות שהזאבת גרועה… אז אני חושב שככל שהגוף שלי נמצא במתח רב יותר אז ככל שהחלום יהיה חי ורע יותר."

מראייני המחקר גילו ששימוש במונח 'חלומות יום' כדי לדבר על הזיות הוביל לעתים קרובות לרגע 'נורה' עבור המטופלים, והם הרגישו שזו מילה פחות מפחידה וסטיגמטית.

מטופל מאנגליה אמר: "(כאשר) אמרת את המילה יום-יום וברגע שאמרת שזה פשוט הגיוני, זה כאילו לא בהכרח מפחיד, זה ממש כאילו חלמת חלום ובכל זאת אתה יושב ער. הגן…אני רואה דברים שונים, זה כאילו אני יוצא ממנו וזה כמו כשאתה מתעורר ואתה לא זוכר את החלום שלך ואתה שם אבל אתה לא שם… זה כמו להרגיש ממש מבולבל, הכי קרוב הדבר שאני יכול לחשוב עליו הוא שאני מרגיש כאילו אני אליס בארץ הפלאות."

השלכות קליניות וכיוונים עתידיים

מטופלים שחוו הזיות נרתעו מלחלוק את חוויותיהם, ומומחים רבים אמרו שהם מעולם לא חשבו על סיוטים והזיות כקשורים להתלקחויות המחלה. רובם אמרו שהם ידברו עם המטופלים שלהם על סיוטים והזיות בעתיד, והסכימו שזיהוי תסמיני התלקחות מוקדמים אלה עשוי לספק 'מערכת התרעה מוקדמת' המאפשרת להם לשפר את הטיפול ואף להפחית את זמני המרפאה על ידי מניעת התלקחויות בכל שלב מוקדם יותר.

הסופרת הראשית ד"ר מלאני סלואן מהמחלקה לבריאות הציבור וטיפול ראשוני באוניברסיטת קיימברידג' אמרה: "חשוב שהקלינאים ישוחחו עם המטופלים שלהם על סוגי תסמינים אלה ויקדישו זמן לרשום את ההתקדמות האישית של התסמינים של כל מטופל. מטופלים יודעים לעתים קרובות אילו תסמינים הם סימן רע לכך שהמחלה שלהם עומדת להתלקח, אך גם חולים וגם רופאים יכולים להסס מלדון בתסמינים על בריאות הנפש ותסמינים נוירולוגיים, במיוחד אם הם לא מבינים שהם יכולים להיות חלק ממחלות אוטואימוניות. ”

עדויות הקושרות תסמינים נוירופסיכיאטריים ופעילות מחלות

מחבר המחקר הבכיר פרופסור דיוויד ד'קרוז ממכללת קינגס בלונדון אמר: "במשך שנים רבות, דיברתי על סיוטים עם חולי הזאבת שלי וחשבתי שיש קשר לפעילות המחלה שלהם. המחקר הזה מספק הוכחות לכך, ואנו מעודדים בתוקף רופאים נוספים לשאול על סיוטים ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים אחרים – הנחשבים חריגים, אך למעשה נפוצים מאוד באוטואימוניות מערכתית – כדי לעזור לנו לזהות התלקחויות מחלה מוקדם יותר".

החשיבות של זיהוי תסמינים אלו הודגשה על ידי דיווחים שחלק מהמטופלים אובחנו בתחילה בטעות או אפילו אושפזו עם אפיזודה פסיכוטית ו/או מחשבה אובדנית, שרק מאוחר יותר התגלה כסימן הראשון למחלה האוטואימונית שלהם.

מטופל אחד מסקוטלנד אמר: "בגיל 18 אובחנתי עם הפרעת אישיות גבולית, ואחר כך 6 חודשים לאחר מכן עם זאבת בגיל 19, אז הכל מאוד קרוב זה לזה וזה היה מוזר שכאשר שלי (הפרעת האישיות הגבולית) שלי השתלטה השליטה בזאבת הייתה בתוך 6 חודשים."

אחות מסקוטלנד אמרה: "ראיתי אותם מאושפזים בגלל אפיזודה של פסיכוזה ולא בודקים את הזאבת עד שמישהו אומר 'אוי, אני תוהה אם זה יכול להיות זאבת'… אבל זה היה כמה חודשים וקשה מאוד… במיוחד עם נשים צעירות וזה לומד יותר שזאת משפיעה על אנשים מסוימים וזה לא תרופות אנטי פסיכוטיות שהם היו צריכים, זה כמו הרבה סטרואידים".

הערות סיכום על שינה ומחלות אוטואימוניות

פרופסור גיא לשצינר, מחבר מחקר ונוירולוג בבית החולים בחורים וסנט תומאס, ומחבר הספר "העולם הסודי של השינה", אמר: "אנחנו כבר מזמן מודעים לכך ששינויים בחלום עשויים להצביע על שינויים בבריאות הפיזית, הנוירולוגית והנפשית, ולפעמים יכולים להיות אינדיקטורים מוקדמים למחלה. עם זאת, זוהי העדות הראשונה לכך שסיוטים עשויים לעזור לנו גם לעקוב אחר מצב אוטואימוני חמור כל כך כמו זאבת, והיא הנחיה חשובה לחולים ולרופאים כאחד שתסמיני השינה עשויים לספר לנו על הישנות קרובה".

המחקר מומן על ידי The Lupus Trust והוא חלק מפרויקט INSPIRE (אניחוקרת נאירופסיכיאטרי סimptom פערכיות ו אניmpact פנימה רחולה האומטולוגיה החוויות).

ניקולס