מחקר שנערך בשיתוף כלכלן מ-MIT מראה שסקר לסרטן המעי הגס מפחית את שיעורי הסרטן בשיעור ניכר יותר ממה שמציעות ניתוחים שפורסמו בעבר של מחקרים אקראיים.
בדיקת סרטן המעי הגס מורידה משמעותית את שיעור ההיארעות בכ-0.5 נקודות אחוז, כפול מהאפקט שהוערך קודם לכן, על פי מחקר חדש המנתח את נתוני הניסויים עם התאמות להקפדה על ההקרנה בפועל.
בדיקה לגילוי סרטן המעי הגס מפחיתה את שיעורי הסרטן בשיעור ניכר יותר ממה שמצביעים על ניתוחים קודמים של מחקרים אקראיים, על פי מחקר שנערך בשיתוף עם MIT כלכלן שמסתכל מחדש על נתונים מחמישה ניסויים.
בערך 1 אחוז מהמשתתפים בניסוי נתון חולים בסרטן המעי הגס בעשור שלאחר הניסוי. הממצאים החדשים, המבוססים על נתוני ניסויים בחצי תריסר מדינות, מראים שהסקר מפחית שיעור זה בכ-0.5 נקודות אחוז. זה פי שניים מההשפעה שהוערכה בעבר; מחקרים קודמים הציבו את אפקט הסינון בסביבות רבע נקודת האחוז.
"ההשפעה של בדיקה בפועל היא בערך חצי אחוז, כפול מתוצאות שפורסמו בעבר, המתמקדות בהשפעה של מוזמן למסך", אומר האקונומטריר של MIT, ג'וש אנגריסט. הגודל הגדול של האפקט הזה ביחס לקו הבסיס משפר את המקרה להקרנת המעי הגס (CRC), הוא מוסיף.
הממצאים חשובים, אומר אנגריסט, מכיוון שנבדקי ניסוי רבים הציעו הזדמנות לבצע בדיקה באמצעות קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה מחליטים לדלג עליו. מחקרים קודמים לא מצליחים להסביר כראוי את "אי-היענות" כזו לטיפול המיועד.
"אי-היענות נפוצה בניסויים קליניים אקראיים, במיוחד אלו המציעים התערבויות לא נעימות יחסית כמו בדיקת CRC", אומר אנגריסט. "הצעות לבדיקת קולונוסקופיה בחינם לא תמיד מתקבלות בהתלהבות."
זה מציב בעיה עבור ניתוח ניסויים מכיוון שבעוד שההצעות לסקר מוקצות באופן אקראי בניסויי סקר אקראי, ההחלטה לסנן עשויה להיות רחוקה מלהיות אקראית.
המאמר, "שיטות משתנות אינסטרומנטליות ליישב השפעות כוונה למסך על פני ניסויים פרגמטיים של סקר סרטן", פורסם ב- הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים. המחברים הם אנגריסט, פרופסור פורד לכלכלה ב-MIT, ופיטר האל PhD '17, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בראון.
לעבור הקרנה, לא רק להיות מוזמן להקרנה
היעילות של בדיקת סרטן היא המוקד של ספרות מחקרית פעילה. אולי נראה שבדיקה לאיתור סרטן היא תמיד חשובה, אבל גורמים רבים ומסבכים, כולל הפוטנציאל לתוצאות חיוביות כוזבות וטיפול יתר כתוצאה מכך, מניעים מחקר על היתרונות והעלויות של הליכים כאלה.
מחקר Angrist and Hull בוחן נתונים מחמישה ניסויים קליניים אקראיים גדולים של בדיקות לסרטן המעי הגס. ארבע מהבדיקות השתמשו בסיגמואידוסקופיה (קולונוסקופיה חלקית), בעוד אחת הציעה קולונוסקופיה מלאה. כל הניסויים חולקו אקראית, כאשר קבוצת טיפול שנבחרה אקראית הציעה סינון וקבוצת ביקורת שנשארה ברובה מוקרנת.
בכל ניסוי, לעומת זאת, מספר המשתתפים בקבוצת הטיפול שבאמת נבדקו השתנה מאוד, מ-42 אחוזים ל-87 אחוזים, הרבה מתחת למספר שהציעו את ההזדמנות לבצע בדיקה.
"בניסויים קליניים רבים, יכולים להיות לא מעט אנשים שלא מטופלים כמתוכנן", אומר אנגריסט. "ניסויי בדיקת סרטן הם סביבה שבה זה בעייתי במיוחד."
מחקרים קודמים מתמקדים בהשוואות המבוססות על הצעות מיון שהוקצו באקראי, ללא התאמה נכונה למספר האנשים שבאמת נבדקו. הליבה של הניתוח החדש מתאימה את השפעות הכוונה למסך כדי לייצר מדדים תקפים של ההשפעה על אנשים שנבדקו בפועל.
ההתאמה משתמשת בשיטה אקונומטרית המכונה "משתנים אינסטרומנטליים" – "IV", לכלכלנים – שבמקרה זה לוכדת את השפעת ההקרנה על אלו שנבדקו.
"ניסויי סקר סרטן, עם אי עמידתם המשמעותית בפרוטוקול הטיפול, הם באמת תרחיש אידיאלי עבור IV," אומר אנגריסט.
הניתוח החדש פותר גם חידה מרכזית במחקרים המוקדמים יותר: השונות בממצאים בין ניסויים. אנגריסט והאל מצאו כי הערכות IV מחמשת הניסויים מתאימות להפליא, והראו ירידה די עקבית של 0.5 נקודת אחוז בשכיחות הסרטן בקרב אלו שנבדקו.
"על פני חמישה ניסויים שונים וחבורה של תת-קבוצות, התוצאות אכן נופלות על קו, למרות שהשפעות ה-ITS היו שונות למדי בניסויים", אומר אנגריסט, בהתייחס להערכות המתמקדות בהשפעות של הצעות מיון. "ברגע שאתה עושה את התאמת הדבקות, הם מתקבצים בסביבות חצי אחוז."
שימוש בערכת הכלים
אנגריסט הוא אקונומטרי ותיק שפעל לשדרוג הכלים שבהם משתמשים מדעני חברה להערכת השפעות סיבתיות בתחומים רחבי טווח כולל חינוך, כלכלת עבודה, בריאות ועוד. השיטות שלו אומצו גם על ידי כמה ביוסטטיסטיקאים.
"אבל לא מספיק," אומר אנגריסט. "פיטר האל ואני יצאנו להראות את הכוח של IV לייצר ממצאים חדשים בתחום חשוב זה."
אנגריסט חלק את פרס נובל לכלכלה לשנת 2021 עם דיוויד קארד מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי וגידו אימבנס מאוניברסיטת סטנפורד על עבודתם על כלים אקונומטריים. ציטוט הנובל של אנגריסט מתאר את עבודתו התיאורטית עם Imbens על IV, שהראתה לראשונה ששיטות IV לוכדות משהו שנקרא "השפעות טיפול ממוצעות מקומיות". בהקשר של ניסויי סקר CRC, זו פשוט ההשפעה הממוצעת של ההקרנה על הנבדקים.
אנגריסט והאל מסיימים את המאמר שלהם בקריאה להפוך את ניתוח IV לחלק שגרתי במחקר קליני.
"אם אתה רוצה לעודד חולה סרבן קולונוסקופיה, אתה לא צריך לספר לו את ההשפעה של מוזמן להקרנה, אתה צריך לספר לו את ההשפעה של בדיקה בפועל," אומר אנגריסט. "וזה מספר הרבה יותר גדול."
