על פי מתודולוגיית המחקר המשמשת את כתבים ללא גבולות (RSF) לצורך עריכת אינדקס חופש העיתונות העולמי (WPFI), "חופש העיתונות הוא היכולת של עיתונאים לבחור, להפיק ולהפיץ חדשות למען האינטרס הציבורי ללא תלות בפוליטי, כלכלי, משפטי. , והתערבות חברתית, ובהיעדר איומים". העיתונות ממלאת תפקיד חשוב בשמירה על זכויות האזרח על ידי דיווח על ליקויים וחריגים ממשלתיים. עיתונות חופשית ועצמאית יכולה להיות כלי יעיל לפקוח עין על ניצול לרעה של סמכות וניצול לרעה של כוח, מה שהופך אותה ל"עמוד הרביעי" הפתגמי של המדינה, כאשר שלושת האחרים הם הרשות המבצעת, הרשות השופטת והרשות המחוקקת.
הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, דורגה במקום 161 מתוך 180 מדינות בדירוג WPFI לשנת 2023. המקום הנוכחי מייצג ירידה של עשרים ואחת נקודות מאז עלייתו של נרנדרה מודי לשלטון כראש ממשלת הודו ב-2014. המדד מדגיש את האתגרים העומדים בפני העיתונות והתקשורת בהודו ומדגיש נושאים כמו "אלימות נגד עיתונאים, השבתות תכופות של האינטרנט והטרדות משפטיות" כגורמים תורמים להידרדרות מצב חופש העיתונות בהודו.
הדיכוי של ממשלת מפלגת Bharatiya Janata (BJP) בראשות נרנדרה מודי נגד עיתונאים העלה חששות רציניים לגבי מצב חופש העיתונות בהודו. מכון העיתונות הבינלאומי (IPI), רשת עולמית של עורכים, מנהלי תקשורת ועיתונאים מובילים, דחק בנשיא ג'ו ביידן להתייחס לחששות הנוגעים לחופש העיתונות בהודו במהלך ביקורו הממלכתי הרשמי של ראש הממשלה נרנדרה מודי בארצות הברית ביוני אשתקד. ה-IPI הדגיש כי השימוש לרעה באמצעים משפטיים נגד עיתונאים שמבקרים את נרנדרה מודי ואת ממשלתו בראשות ה-BJP הפך נפוץ יותר תחת הנהגתו.
באופן דומה, על פי ידיעה מ-2022 שפורסמה ב-Times of India (TOI), הוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ), ארגון לא ממשלתי בארה"ב, קראה לאיחוד האירופי "לחייב את הודו באחריות להפרות של חופש העיתונות".
קארן תפאר, עיתונאי הודי ופרשן טלוויזיה מובהק, סבר כי נראה שממשלת ה-BJP בראשות מודי טוענת את יכולתה לעצב את הנרטיב באמצעות שליטה בתקשורת. דפוס נוגע זה מהווה איום על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה. דעותיו של תפאר מדגישות סנטימנט גובר באחוות העיתונות ההודית לפיה הניסיונות של ממשלת מודי לעצב את הנרטיב פוגעים ביכולתה של התקשורת ההודית לפעול כ"כלב שמירה יעיל".
אחת הדוגמאות הבולטות לניהול הסיפורי של ממשלת ה-BJP היא דיכוי הביקורת על ידי תיוג המתנגדים כ"כוחות אנטי-לאומיים" על ידי ראש הממשלה מודי. העיתונאים, אנשי התקשורת, הפעילים האזרחיים והפוליטיים המבקרים את המדיניות והפעולות של ממשלת מודי מוצאים את עצמם לעתים קרובות בסופם של הטרדות, הפחדות ופעולות משפטיות. לדברי Meenakshi Ganguly, סגן מנהל אסיה ב-Human Rights Watch (HRW), "פעילים הוחזקו במעצר מונע כדי למנוע מהם לארגן הפגנות, בעוד שמבקרי הממשלה מואשמים בהמרדה, השמצה פלילית או טרור".
הגישה של ממשלת מודי לעיצוב תפיסת הציבור כרוכה גם בהשפעה על המידע הנגיש לציבור. דוגמה ברורה לכך היא ההתערערות ההדרגתית של חוק הזכות למידע (RTI) 2005, המעניק לאזרחים את הזכות לבקש מידע מרשויות ציבוריות, במטרה לטפח שקיפות ואחריות. עם זאת, התיקונים שביצעה בו ממשלת מודי החלישו את יעילותו, ויצרו מכשולים הן לאזרחים והן לעיתונאים בהשגת מידע חיוני.
סמכותה של ממשלת מודי לקבוע מה נחשב כתעמולה וחדשות מזויפות מעוררת חששות לגבי השימוש האפשרי שלה כדי להתמקד באופן סלקטיבי באמיתות לא נוחות ובקולות מתנגדים. אחת המסגרות המשפטיות השנויות ביותר במחלוקת בהקשר זה היא כללי טכנולוגיית מידע (הנחיות ביניים וקוד אתיקה של מדיה דיגיטלית) (ITR) 2021. הוצגה על ידי ממשלת מודי, היא מעניקה לממשלה סמכויות חסרות תקדים להסדיר את המדיה הדיגיטלית החדשותית ופלטפורמות המדיה החברתית. ממשלת מודי טוענת כי התקנות הללו "חיוניות כדי להילחם בהפצת חדשות מזויפות ומידע מוטעה". עם זאת, משקיפים עצמאיים תופסים אותם כמכשירים למניפולציה של הנרטיב ודיכוי התנגדות בתחום הדיגיטלי.
מאז 2014, ממשלת BJP השתמשה במסגרות משפטיות שונות אחרות, כגון חוקי סיכול טרור, חוקי ביטחון לאומי, תקנות המסדירות מימון זר וחוקי מס הכנסה כדי למקד את הפוגעים בה. בפברואר 2023, משרדי ה-BBC בניו דלהי ובמומביי פשטו על ידי פקידי מס הודיים כנקמה על סרט תיעודי שכותרתו 'הודו: שאלת מודי'. הסרט התיעודי בן שני החלקים הדגיש את הרקורד העגום של מודי בכל הקשור להגנה על הקהילה המוסלמית במהלך מהומות גוג'ראט ב-2002. הסרט התיעודי נחסם באופן מיידי ברחבי הודו על ידי ממשלת BJP באמצעות ITR 2021.
Prabir Purkayastha, העורך הראשי של NewsClick, פלטפורמת חדשות דיגיטלית עצמאית, יחד עם מנהל משאבי האנוש שלה, עמית צ'קרווארטי, הוזמנו ב-3 באוקטובר 2023 על ידי משטרת דלהי במסגרת חוק פעילויות בלתי חוקיות (למניעת) (UAPA) 1967 על פיברציה לכאורה. חיובים. פשטו גם על בתיהם של 46 עיתונאים המשתייכים לאותו ארגון.
ממשלת ה-BJP משתמשת בסוגים שונים של טכניקות וכלים לחצים במאמץ לגרום לעיתונאים הודיים עצמאיים לעמוד בתור. על פי דו"ח חקירה משותף שפורסם על ידי אמנסטי אינטרנשיונל והוושינגטון פוסט ב-28 בדצמבר 2023, "ממשלת הודו פנתה לאחרונה לעיתונאים בעלי פרופיל גבוה עם תוכנות ריגול של פגסוס", כדי לחטט בהם.
תיק משטרתי נרשם במסגרת UAPA ב-10 באוקטובר 2023 נגד ארונדהטי רוי, סופר ופעיל חברתי הודי ידוע, ופרופסור קשמירי לשעבר שייח' שוקאט חוסיין, באמצעות תלונה בת 13 על כך שנשא לכאורה "נאומים פרובוקטיביים" בכנס שאורגן על ידי הוועדה לשחרור אסירים פוליטיים תחת הדגל "אזדי – הדרך היחידה" ב-21 באוקטובר 2010 בדלהי. בנאום ההוא הדגיש ארונדהטי רוי כי "דמוקרטיה כרוכה יותר מסתם פעולת ההצבעה; הוא כולל את הזכויות להטיל ספק ולהתנגד". התיק המשטרתי שהוגש נגדם באוקטובר 2023 על בסיס התלונה משנת 2010 האשימו הן את ארונדהטי רוי והן את השייח' שווקאט חוסיין בשיבוש ההרמוניה החברתית ופעלו ב"שובבות ציבורית", אך חמור מכך, בהמרדה. Ilavenil Meena Kandasamy, משוררת וסופרת ספרותית הודית ידועה, הדגישה במאמר הדעה שלה שפורסם ב-The Guardian ב-20 באוקטובר 2023 כי המקרה המשטרתי הזה היה "אבסורדי ואיום קטלני על חופש הביטוי" בהודו.
המתקפה על חופש העיתונות, שבוצעה באמצעות אסטרטגיות של ניהול נרטיבי, לא רק הורידה את המורל של הקהילה העיתונאית בהודו, אלא גם סיכנה את חייהם, רכושם וקריירותיהם. ההידרדרות של חופש העיתונות בהודו במהלך ממשלת ה-BJP חושפת את סגנון הפוליטיקה האוטוריטרי של מודי, המנוגד לסעיף 19(1)(א) לחוקה ההודית. המאמר מעניק בבירור זכות לחופש ביטוי וביטוי לאזרחים ההודים. לפיכך, כישלון מצד המדינה ההודית להבטיח לכל אזרחיה את הזכות הבסיסית לחופש הביטוי והביטוי מהווה הפרה של החוקה ההודית. מסיבות אלה סווגה הודו על ידי מכון V-Dem כ"אוטוקרטיה בחירות", בדו"ח שלו לשנת 2023 שכותרתו התרסה בפני אוטוקרטיזציה.
טאריק אחמד אברו הוא קצין מחקר במרכז למחקרים אסטרטגיים בינלאומיים סינדה (CISSS)
