הפאניקה של הסקרים

ניקולס

הפאניקה של הסקרים

באוקטובר 2016, אמרו לנו הילארי קלינטון היה מנצח דונאלד טראמפ, שהממסד הפוליטי חשב במידה רבה ללעג. ה ניו יורק טיימס נתן לקלינטון סיכוי של 84% לנצח עם תחילת ליל הבחירות. ועדיין, בכישלון סקרים בממדים אפיים, טראמפ ניצח ב-77 קולות אלקטורים. כמובן, ארבע שנים מאוחר יותר, ג'ו ביידן, מי שהוביל את הסקרים של 2020 בפער מרשים, ימשיך לספק את הניצחון שקלינטון מעולם לא הצליח. אבל הבזיק קדימה לעכשיו, והנסיבות של הנשיא שונות מאוד, כאשר רוב הסקרים מציבים את ביידן הרבה מאחורי טראמפ, במיוחד במדינות המתנדנדות. מה שמעלה את השאלה: האם ביידן אכן איבד את הציבור האמריקני, או שהסקרים מנסים – ולא מצליחים – למדוד קהל בוחרים מתחלף?

דמוקרטים רבים בוושינגטון חוששים שזהו הראשון, לפי פוליטיקו, שדיווחה השבוע על "תחושת פחד מתפשטת" ש"התיישבה ברמות הגבוהות ביותר" של המפלגה. בינתיים, יש כאלה בבידנוורלד, כולל אסטרטג דמוקרטי סיימון רוזנברג, שביקשו להפיג את החששות הקיומיים לגבי סיכויי הבחירה מחדש של ביידן, והפילו את הרעיון שהקמפיין פועל על "הופיום". מיותר לציין שלאף אחד אין כדור בדולח. אבל כדאי להצביע על כמה מההסתייגויות בכל סחיטת הידיים והנפנוף הידיים הזה.

ראשית, מובן מאליו שלתעשיית הסקרים אין כמעט אותו סוג של ידע אנציקלופדי או גישה לשכנועים והרגלים פוליטיים של אנשים שיש לחברות טכנולוגיה. לדוגמה, הוא עדיין מסתמך על צורות מיושנות של הסברה, כולל שיחות קוויות, שיחות טלפון סלולרי והודעות טקסט – כל אלו עלולים להוביל להטיות וטעויות דגימה.

ואז יש את האזהרות שהן לגמרי ייחודיות למחזור הזה. אחד מהם, בדומה ל"בוחר טראמפ הנסתר" של 2016, הוא מה שאכנה הנסתר לֹא-בוחר טראמפ של 2024. כלומר, ניקי הייליקמפיין הזומבים של זומבים עדיין קיבל יותר מ-10% מהקולות ברוב הפריימריז הרפובליקנים מאז שהמועמדת שלו השעתה את ההצעה שלה. כחודשיים לאחר שנשרה, היילי זכתה באחד מכל חמישה רפובליקנים באינדיאנה, בעוד שביצועיו של טראמפ בפריימריז מרובים היו חלשים יותר ממה שנחזה בסקרים. "בניו המפשייר, סקרים לקראת הפריימריז הראו שהנשיא לשעבר מנצח את יריבתו האחרונה שנותרה, ניקי היילי, בכמעט 18 נקודות אחוז; הוא ניצח ב-11", ה זמנים כלכליים דיווח. "בדרום קרוליינה, הוא קלע 28 נקודות לפני היילי, אבל הוא ניצח ב-20. במישיגן, הסקרים אמרו 57, אבל הוא ניצח ב'סתם' 42". כל זה גורם לי לתהות אם הסוקרים עלולים להפריז בהערכת המחויבות של חברי MAGA להופיע באמת עבור הבחור שלהם.

עוד נקודה ראויה לציון, כמו פִּי אנליסט פוליטי נייט קון שהוסבר לאחרונה, הוא שבידן יצא שוב ושוב קדימה בסקרים של מצביעי 2020, גם אם הוא מפגר אחרי הנשיא לשעבר בכל הנוגע לבוחרים רשומים בסך הכל. "טיעון ההופיום של ביידן שאני בעיקר קונה הוא שנראה שלביידן מצליח יותר בקרב מצביעים סבירים", צייץ בטוויטר נייט סילבר, "והפער הסביר בין מצביעים/בוחרים רשומים יכול להיות גדול מהרגיל בבחירות שאנשים מרגישים אפאטיים לגביהם". אם זה נכון, טראמפ צריך לשכנע אנשים שלא מצביעים באופן מסורתי לשנות את התנהגותם ולהצביע עבורו. המשמעות היא שהנשיא לשעבר צריך לטעון שהוא ישפר באופן קיצוני את חיי הבוחרים – או שבידן יעשה באופן קיצוני את ההיפך – למרות העובדה שהבוחרים כבר היו עדים לממשל ביידן וגם לממשל טראמפ. זו הרמה כבדה למדי. אבל זה עדיין אחד שטראמפ אולי להיות מסוגל להצליח, בהתחשב בכשרונו לגרום למספר גדול של אנשים להאמין בשטויות.

למרות שכל ההסתייגות הללו עשויות לחתוך את ההובלה לכאורה של טראמפ בסקרים, זה לא אומר שבידנוורלד צריך לישון בשקט. למה? מצד אחד, נראה כי קהל הבוחרים של טראמפ הולך וגדל: סקרים אחרונים מצביעים על כך ש-17% מהמצביעים השחורים יזרקו את תמיכתם מאחורי טראמפ – בערך פי שניים מהאחוז שעשה ב-2016. זה יהיה היערכות גזעית סיסמית.

בשבוע שעבר ערך טראמפ עצרת בדרום ברונקס, שם הוא זכה לקהל די גדול (אם כי כנראה לא ממש גדול כפי שהוא טען). ובכל זאת, זה הציע פתח לטראמפ בקרב מצביעים שלא הולכים באופן מסורתי לרפובליקנים. למה שבני קהילה לטינית בעיקרה יתמכו בבחור שתוכנית ההגירה שלו כרוכה בגירוש המוני ואולי גם במחנות מעצר? קשה לומר בוודאות, אבל דינמיקה כזו מהווה אתגר גדול עבור מסע הפרסום של ביידן.

הדבר הנוסף שעשוי לגרום לבידןוורלד להצטמרר הוא שנראה שלנשיא לשעבר יש אחיזה באמריקאים שלא נקלטו במחזור החדשות מלכתחילה. "לטראמפ יש מנהיגות גדולה בקרב אלה שלא עוקבים אחר חדשות פוליטיות", מדווח NBC News. "חמישים ושלושה אחוזים תומכים בו, ו-27% תומכים בביידן". שוב, קשה לדעת בדיוק למה זה, אבל אם הייתי מסתכן בניחוש, הייתי מטיל את האשמה בעיקר על ביג טק, שהרסה את התקשורת המקומית והכניסה סביבת "חדשות" פוליטית מלאה בשפל. – ודיסאינפורמציה, שבה מישהו כמו טראמפ יכול לשגשג.

כרגע אנחנו במרחק של יותר מ-150 יום מהבחירות של 2024. אף אחד מאיתנו – אפילו לא הנייטים – לא יודע את מלוא ההיקף של מה שיכול לקרות במישור הביתי. Bidenworld עדיין יכול לשנות את הלב והדעות הן באינפלציה והן במלחמה במזרח התיכון. תמיכתו של טראמפ עלולה להתערער אם יורשע בתיק הכספים שלו במנהטן. רוברט פ. קנדי ​​ג'וניור. יכול, מכל סיבה שהיא, לנשור לפתע. תמיד יש אלמנט של הלא נודע בכל מערכת בחירות. אבל, כפי שהוכיחו הבחירות הקודמות, סקרים לא צריכים לתמוך בחוכמה. הם יותר אמנות מעורפלת מאשר מדע מושלם.

ניקולס