במשך שנים, אילון מאסק אהב לחשוב על עצמו כעל גיבור-על של מארוול בחיים האמיתיים, גאון דמוי טוני סטארק שיציל את האנושות מהאיומים הגדולים ביותר שלה. הוא התלבש כמו גיבור על לליל כל הקדושים. פעם, לכאורה, השווה את עצמו לבאטמן בציוץ. הוא כונה שוב ושוב "איש הברזל האמיתי" בתקשורת, ואף עשה קמיע איירון מן 2, מתענג על ההשוואות בינו לבין גיבור על. אבל השנים האחרונות הראו גרסה אחרת של מאסק – אחת שדומה יותר לנבל קומיקס שעובר מהפך אפל. דמיינו את ספיידרמן לובש את חליפת הסימביוט השחורה לגמרי או שסופרמן מאבד את המצפן המוסרי שלו. כן, הוא עבר את אחת מהשינויים הקלאסיים האלה, והשינוי נראה הושלם באופן אירוני כשהופיע על הבמה דונלד טראמפ עצרת בסוף השבוע האחרון בבאטלר, פנסילבניה, חובשת כובע שחור "Make America Great Again" ומצהירה בגאווה, "אני כהה MAGA", לפני שממש קופץ מעלה ומטה.
עכשיו, אין לי בעיה עם אנשים שיצהירו על נאמנותם לטראמפ. לכולנו יש את ההשקפות הפוליטיות שלנו. ייתכן שאנשים מצביעים לטראמפ בגלל אמונתם האיתנה בתיקון השני, או בגלל שהם נמשכים מהבטחתו להפחתת מסים (לעשירים), או בגלל שהם נגד הפלות, או בגלל שהם תומכים נחרצים של ישראל – או בגלל שהם פשוט שונאים קמאלה האריס. אבל אף אחת מהסיבות הללו לא באמת חלה על מאסק, והשאלה שאנשים לא יכולים להפסיק לשאול לגביו היא: למה? האם מדובר על מיסים נמוכים יותר? האם האריס הרג את הגור שלו כשהיו צעירים יותר? לקרוא לו בשם רע? לצחוק על השיער שלו? מה בדיוק גרם למאסק להפוך מאלוף תומך דמוקרטים באנרגיה מתחדשת וחופש הביטוי לתומך טראמפ ולוחם תרבות? מה גרם לו לעבור מדיבור על מדע האנרגיה המתחדשת ואנרגיה סולארית לתיאוריות קונספירציה של שילינג על תגובת הממשלה של סופת הוריקן הלן וטענות חסרות בסיס לפיהן מהגרים לא מתועדים משמשים את הדמוקרטים כדי לגנוב בחירות?
למרות שזה מפתה למסגר את החיבוק האחרון של מאסק לדעות הימין הקיצוני כצעד אסטרטגי הקשור לתמריצים פיננסיים או אינטרסים תאגידיים, הפוסטר לשעבר של אידיאלים מתקדמים – שהיה ללא ספק אחד האנשים המשפיעים ביותר שנלחמו נֶגֶד שינויי אקלים – נראה שהפכו את הציר האידיאולוגי הזה מסיבות הרבה יותר אישיות. כפי שאמר לי אחד ממקורבי עמק הסיליקון: "זה התחיל כשהוא כעס על הרשויות בזמן הקורונה, כשהם אילצו אותו לסגור את מפעלי המכוניות שלו, ואז הוא באמת היה קיצוני בנושאים חברתיים בגלל ההחלטה של בתו לעבור." המסמר בארון גיבורי העל, כך נראה, היה כשהיא נלחמה נגדו בפומבי, וכינתה את אביה "נואף סדרתי" ואת מעשיו "מעבר למטופשים" ו"נואשים". (למען ההגינות, הרבה אנשים השתמשו באחת מהמילים האלה נגד הוריהם בעבר.)
ואכן, במהלך המגיפה, מאסק נלחם בפומבי נגד הגבלות הממשל המקומי, במיוחד אלה שהוטלו במחוז אלאמדה, קליפורניה, מה שאילץ אותו לסגור את מפעל פרמונט של טסלה. בהתרסה, הוא פתח מחדש את המפעל במאי 2020 נגד פקודות מקומיות, ואפילו צייץ בטוויטר: "אם מישהו ייעצר, אני מבקש שזה יהיה רק אני". (זה אולי נראה כמו צעד אמיץ, אבל זה באמת היה רק חבטה בחזה; מאסק ידע היטב שארצות הברית לא הולכת לזרוק את האיש העשיר ביותר עלי אדמות לכלא.) אבל הרגע הזה באמת עורר את הלהבות, להכעיס את מאסק – לא על המצב (שבו עשרות אלפי אנשים מתו מ-COVID), אלא על פקידי מדינה דמוקרטיים שהכתיבו מה הוא יכול או לא יכול לעשות עם המפעלים שלו, שהוא ראה כעלבון כלפי האוטונומיה שלו והישרדות העסקים שלו.
אם אתה מדמיין את השקפותיו של מאסק כבד ארוג בחוזקה, זה היה הרגע שבו יכולת לראות את החוט הראשון מתחיל להתפרק. העימות עם הקורונה סימן את תחילת הניתוק של מאסק מהפוליטיקה השמאלנית של קליפורניה, שבה הוא ראה מכשול להצלחתו.
ואז, ב-2022, הוא רכש את טוויטר.
אז התחילו דעותיו להתהפך לכל הכיוונים. רגע אחד הוא היה בעד חופש הביטוי – הכריז על עצמו כ"אבסולוטיסט חופש הביטוי" – ובדבר הבא שאתה יודע, הוא השעה חשבונות והחזיר כמה משתמשים שנאסרו בעבר (כמו טראמפ), והצליח להשתיק את אלה שביקרו אותו, כולל משתמשים ש התחזה לו ולעיתונאים שהוא מצא מעצבנים. בזמן שהוא אמר שהוא הצביע בעד ג'ו ביידן בשנת 2020, מאסק תמך בטראמפ – אותו דחק בעבר "להפליג אל השקיעה" – בסמוך לאחר ניסיון ההתנקשות ביולי. אה, ויש את מדיניות החוץ שלו: מהצעת הצעה שאוקראינה תמסור את קרים לרוסיה ועד להציעה להפוך את טייוואן ל"אזור אדמיניסטרטיבי מיוחד" של סין, זה כאילו מאסק מדמה את עצמו כאו"ם של איש אחד, הפותר סכסוכים עם החוכמה של סקר בטוויטר. לקרוא למאסק לא עקבי יהיה נדיב – הוא יותר כמו גרב רוח, מפוצץ מכל נקמה אישית שהכי קרובה ללבו באותו זמן.
מה שמביא אותנו לדחף לקריעה המוחלטת של החוט שקשר את מאסק לשמאל. התיאוריה בעמק הסיליקון היא שהדבר שגרם לו להרגיש כאילו "התחילו לו כדורים אדומים" לא היה ניסיון לחייו של טראמפ, או את המסים שלו עצמו, אלא למעשה קרע משפחתי שנשפך לעיני הציבור.
זה חוזר ל-2022, אז בתו ויויאן יצאה כטרנסג'נדרית וביקשה לשנות באופן חוקי את שם משפחתה ממאסק לווילסון, תוך ציון רצונה לא לקיים מערכת יחסים כלשהי עם אביה. בתביעה לבית המשפט היא כתבה: "אני כבר לא חיה או רוצה להיות קשורה לאבי הביולוגי בשום צורה, צורה או צורה". הניכור הכואב הותיר בבירור את מאסק בתחושת נטוש, והוא האשים את כל העניין ב"ווירוס המוח הער", מונח שבו הוא משתמש כעת כדי לתאר ערכים חברתיים מתקדמים שהוא רואה כהרסניים. בעיניו, השמאל – שפעם הוא מחא לו כפיים, ואשר חבריו היו הרוכשים העיקריים של חידושיו ואידיאלים שלו – לקח כעת את ילדו. (וולטר איזקסוןהביוגרפיה של מאסק מרמזת שאירוע זה שיחק תפקיד מרכזי בזרז המעבר שלו לעבר דעות פוליטיות קיצוניות יותר.)
עכשיו, אם אתה אילון מאסק ומישהו תוקף אותך בפומבי, אתה בא אחריו בכל הכוח של 200 מיליון העוקבים שלך פלוס, ולעתים קרובות אפילו עורכי הדין שלך. ולמרות שהוא אמר שוויויאן "מתה" עבורו, הוא לא באמת יכול היה לקחת את בתו למשימה בפומבי, כי זה יהיה צעד רחוק מדי עבור האיש שזכה לשם Space Karen.
אז במקום זאת, נראה שהוא החליט לתקוף את המפלגה הדמוקרטית כולה, תוך שהוא נותן עשרות מיליונים לתמיכה במועמדים ובמטרות הרפובליקניות. כמו שאומרים בתעשיית הקולנוע, CUT TO בסוף השבוע שעבר, כשמאסק יצא לבמה בבאטלר, פנסילבניה, התכנס בכובע ה-MAGA השחור שלו, והכריז: "אני מאגה אפל!"
בעוד שמאסק הוא ללא ספק המעודד הגדול ביותר של טראמפ בקהילת הטכנולוגיה (אפילו יותר מהמתפתלים All-In פודקאסט, שהיה לו בתוכנית שלהם ולא שאל הרבה שאלות מהותיות), הוא רחוק מלהיות האדם היחיד שספג כדורים אדומים בעמק הסיליקון, ויש הרבה (לפחות מאחורי הקלעים) שהם למעשה מעודדים אותו. "בעוד שאמריקאים רבים מרגישים שטראמפ הוא איום חמור על הדמוקרטיה, יש הרבה אנשים שמאמינים שנגיף המוח התעורר, הידוע גם בשם המפלגה הדמוקרטית של 2024 – שהאגף הקיצוני שלה נקט בשיתוף פעולה עם טרוריסטים בקמפוסים בקולג' – הוא איום גדול יותר על הדמוקרטיה אפילו מאשר דונלד טראמפ", אמר משקיע מעמק הסיליקון. "ואילון, אני מאמין, נופל לגמרי לתוך המחנה הזה."
השאלה הגדולה היא, מה עכשיו? מסלולו של מאסק לעבר הטראמפיזם והאידיאולוגיות של הימין הקיצוני הוא אישי ביותר – תגובה לעוולות הנתפסות על ידי אלה שפעם נחשב כבעלי ברית אידיאולוגיים. מאסק צריך להבין איך ליישב את ההבטחה לנו עתיד ירוק יותר ולחבק מפלגה שאומרת שמדע האקלים אינו אמיתי. ואפילו מאסק יודע שכל זה עלול להשפיע בצורה מרהיבה אם הבוחרים יבחרו בדרך אחרת.
השבוע, במצע שלו, הוא ישב לראיון שבמהלכו מנחה טאקר קרלסון אמר, "אם הוא יפסיד, בנאדם… אתה דפוק, אחי," ומאסק הודה בגילוי לב, "אני דפוק. אם הוא מפסיד, אני דפוק", תוך כדי צחוק (אולי בעצבנות).
אם טראמפ אכן יפסיד, הוא צפוי להכחיש שוב את תוצאות הבחירות, ולמרות שטראמפ היה בהכרח פונה לרשתות החברתיות כדי לפקפק בכל הצבעה, זה מאסק – שהוא הבעלים של X ובעל הכוח להחליט אילו תיאוריות קונספירציה הקשורות להצבעה מותרות ב- אתר – שימלא תפקיד מרכזי בניסיונותיו של טראמפ לערער את התהליך הדמוקרטי. במקום לאסור כל טענות חסרות בסיס, מאסק יהיה כנראה זה שיגביר אותן ליותר מ-200 מיליון שעוקבים אחריו, יתדלק את הנרטיב ויבטיח שתיאוריות הקונספירציה יגיעו לכמה שיותר אנשים.
בסופו של דבר, המסע של מאסק מגיבור בעל חזון לאנטי-גיבור "MAGA אפל" הוא באשמתנו. אולי הסתכלנו על מאסק כעל גיבור העל, ומאוחר יותר על הנבל, כאשר במציאות, הוא לא היה אף אחד מהם; במקום זאת, הוא היה הבחור שממן את הבחור הרע, וזה, בואו נהיה כנים, לא בדיוק התפקיד הסקסי ביותר בסרט גיבורי על. אבל העניין עם הבחור הזה הוא שלעתים קרובות הוא מונע על ידי נקמה אישית, אגו חבול ונאמנויות משתנות. הטרנספורמציה של הבחור הזה עוסקת פחות באידיאולוגיה ויותר בטינה – כלפי שליטה ממשלתית, כלפי דחייה אישית, ולקראת עולם שלא התכופף לרצונו. וכמו בכל דמות קומיקס טובה, הרוחות עלולות להשתנות שוב – כי אם יש דבר אחד שאנחנו יודעים על מאסק, זה שגרב הרוח שהיא נקודת המבט שלו תשנה כיוונים פעם נוספת.
