SciTechDaily

ניקולס

האדים הקטלניים של פנטניל: הסיכונים הקטלניים של שאריות במכשירי עישון

מחקר שנערך על ידי חוקרי UCSF מצא שהעלייה בעישון פנטניל, שכיחה כיום יותר מהזרקה, טומנת בחובה סיכוני מינון מוגבר עקב שאריות שנותרו בציוד העישון. קרדיט: twoday.co.il.com

כמו עישון פנטניל הופך נפוץ יותר מהזרקה, המשתמשים מתמודדים עם סכנות גוברות מהשאריות בציוד העישון.

כעת, כשהעישון עקף את ההזרקה כשיטה הנפוצה ביותר לצריכת פנטניל, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו (UCSF) חשפו סיכון מוגבר למנת יתר קטלנית מהשאריות המצטברות בציוד העישון.

החוקרים גילו שאנשים גם חלקו שרף פנטניל וגם צרכו אותו בטעות, מה שעלול להגביר את הסיכון למנת יתר. זה מדאיג במיוחד אנשים המשתמשים בציוד כדי לעשן סמים אחרים, כמו מתאמפטמין, ולא פיתחו סבילות לאופיואידים כמו פנטניל.

"אפשר לראות את הסיכון של מנת יתר בעת שיתוף מכשירי עישון עם שרף פנטניל כאנלוגי לסיכון של אביזרי הזרקה משותפים והעברת HIV", אמר דניאל צ'יקרון, MD, MPH, ג'סטין מינר פרופסור לרפואת התמכרות באוניברסיטת סן פרנסיסקו במחלקה של רפואת משפחה וקהילה, שהוא המחבר הראשון של המאמר. "יש לקדם במהירות קמפיינים של חינוך המבוססים על הפחתת נזקים ומותאמים תרבותית כדי להתמודד עם הסיכון החדש הזה."

המאמר, שפורסם היום (22 במאי 2024) בכתב העת המדעי PLOS ONEהוא הראשון שחקר שרף פנטניל כתורם מפתח למינון יתר.

עישון פנטניל עולה באופן מקומי וארצי

סן פרנסיסקו הגיעה לכל הזמנים של 806 מקרי מוות בשנת 2023, עם 653 מפנטניל. ברחבי הארץ, מספר מקרי המוות של פנטניל ירד באופן מתון בשנת 2023, ירד מ-76,226 ל-74,702; אבל הם נשארים גבוהים, ומינוני יתר קטלניים מפסיכוסטימולנטים, כולל מתאמפטמין וקוקאין, נמצאים בעלייה.

בשנים האחרונות, תוך שיקוף של מגמות לאומיות, פחות אנשים בסן פרנסיסקו הזריקו פנטניל ויותר עישנו אותו. עם זאת, האמונות וההתנהגויות סביב התפתחות זו לא הובנו היטב עד היום.

כדי לבצע את המחקר, החוקרים צפו באנשים בסביבתם שלהם בשנת 2022, וערכו ראיונות פנים אל פנים עם 34 משתתפים שגויסו מתוכניות שירות מזרקים. הם שאלו על התקדמות השימוש בחומרים של המשתתפים, כמו גם דרכי השימוש שלהם, חוויות עם מנת יתר והשינויים שראו באספקת הסמים המקומית. לראיונות נוספו הערות שטח יומיות, רצפי עישון מוקלטים בווידאו וצילום סמים וציוד.

החוקרים הבחינו כי פנטניל היה זול ביותר, נמוך כמו 10 דולר לגרם; ורוב האנשים השתמשו בנייר כסף כדי לעשן אותו, אם כי גם בועות זכוכית, בונגס ומכשירי טפטוף היו פופולריים. איכות הפנטניל הייתה שונה, ולאנשים לא הייתה שיטה נראית לעין לקבוע זאת. עם זאת, המשתתפים יכלו לאמוד את העוצמה בשאיפה, והם פיתחו טכניקות לוויסות המינון שלהם. מספר משתתפים דיווחו על שימוש תכוף, עד גרם אחד או יותר ביום.

ציוד משותף מהווה סכנות משמעותיות

זה היה גם הקושי בהזרקה וגם החשש ממנת יתר שהניעו אנשים להתחיל לעשן פנטניל במקום. העישון היה גם חברתי יותר, ואנשים חלקו ציוד, סמים ומידע. החוקרים הופתעו לגלות שהדבר גרם למשתתפים להרהר בסביבת הסיכון המשתנה עבור אנשים עם סובלנות אופיואידים משתנה ולפתח אסטרטגיות להגנה על אחרים.

מוקדם במהלך עבודת השדה, החוקרים צפו באינטראקציה שבה אדם אקראי ניסה לשאול צינור זכוכית ממשתתף, שסירב בתוקף. המשתתף הסביר שהצינור שימש לפנטניל ולא רצה לחלוק אותו עם מישהו שהשתמש רק במתאמפטמין. שאריות פנטניל ומתאמפטמין מעושנות נראים דומים, והציוד המשמש לעתים קרובות חופף.

"הסיכון של מנת יתר מתעורר כאשר יש חוסר התאמה פוטנציאלי בין עוצמת התרופה שיורית לבין הסבילות של המקבל", הסביר Cicarone.

בעוד שחלק מהמשתתפים נקטו באמצעי זהירות כדי למנוע מאחרים להשתמש בציוד העישון שלהם ולצרוך מנת יתר בשאריות, תרבות העישון המשותפת עדיין מהווה סיכונים מוגברים, במיוחד בהינתן שיעורי צריכה גבוהים.

"זה מדגיש את הצורך בנתונים שיכולים לספק חינוך להפחתת נזקים שמבין ומגיב לתפיסות של אנשים שמשתמשים באופיואידים", אמר Cicarone. "הקצבה, הגברת המודעות למינונים הנצרכים ובדיקת סבילות של מקבלי שאריות הם התערבויות פוטנציאליות ראויות לחקירה נוספת."

ניקולס