הדירוג הצבאי האחרון לאסיה שפורסם על ידי מכון לואי ציין עלייה משמעותית במעמדה של סין, צמצום הפער מול ארצות הברית ומשקף את השינוי הגיאופוליטי של האזור. הדחיפה נובעת בעיקר מהקשרים הכלכליים והדיפלומטיים המתרחבים של סין באסיה, כמו גם המודרניזציה והצמיחה של צבא השחרור העממי (PLA). רוסיה, על אף שהיא שומרת על דירוגה במקום השני, ראתה ירידה חדה בכוח הצבאי על רקע מלחמת אוקראינה המתמשכת, אשר ייבשה את משאבי מוסקבה והחלישה את נוכחותה באסיה. הודו גם טיפסה בסולם הדרגות, עלתה על יפן כמדינה הרביעית בעוצמתה בעולם, ושלישית באסיה. עם זאת, יכולתה של הודו להקרין כוח הרחק מחופיה נותרה מוגבלת. בעוד שלסין יש טווח הגעה גדול יותר מהודו, לבייג'ינג עדיין אין רשת של בסיסים צבאיים מעבר לים, והצי של ה-PLA הוא עדיין לא כוח-מים כחול המסוגל להקרין כוח רחוק מהבית. מצד שני, נקודת ההבזק הסבירה ביותר לסכסוך בין ארה"ב לסין היא טייוואן, תיאטרון שבו היכולות הצבאיות של סין הן בעוצמה הגבוהה ביותר.
פירוק הדירוג
ה מכון לואי Asia Power Index מדרג את החוזק היחסי של 27 מדינות וטריטוריות ברחבי האזור, מפקיסטן ועד רוסיה ועד לאוקיינוס השקט כמו אוסטרליה, ניו זילנד וארצות הברית. בכך היא מתמקדת ב-131 אינדיקטורים על פני שמונה תחומי מפתח: יכולת צבאית, רשתות הגנה, יכולת כלכלית, יחסים כלכליים, השפעה דיפלומטית, השפעה תרבותית, חוסן ומשאבים עתידיים.
