בגיל 82, לג'ון קייל עדיין יש את מגע הקטיפה

ניקולס

בגיל 82, לג'ון קייל עדיין יש את מגע הקטיפה

לא יהיה ולווט אנדרגראונד בלי ג'ון קאל, ששמע פולקי שאפתן בשם לו ריד פורץ שיר בשם "Heroin" ב-1965 ומיד תפס את הפוטנציאל האוונגרדי שלו. יחד, קאל המאומן בצורה קלאסית וחולדת העיר ריד חוללו מהפכה ברוקנרול – על פי כולם חוץ מקייל, שכתב פעם ש"הניסיון לראות את השפעתם בכל מקום" נראה לו כ"מגעיל".

אנדי וורהול לקח את הלהקה תחת חסותו, שידך אותם עם מלכת הקרח הגרמנית ניקו, והפך אותם לחלק מה"הפנינג" שלו באמנות המיצג. וורהול היה מקרין את סרטיו על הקבוצה בזמן שכוכבי העל של ה- Exploding Plastic Inevitable רקדו ומציגים תרחישים של S&M.

קאל אומר שהוא מצא את המפעל "מהנה להחריד". הוא ניהל רומן עם אידי סדג'וויק, לקח את כל הסמים ואימץ את מוסר העבודה הבלתי פוסק של וורהול: "פשוט תוריד את האף ותלך". אבל הכיף הסתיים כשריד ניתק את הקשר עם וורהול והעיף את קייל מהלהקה.

מאוכזב אבל גם קצת הוקל, קייל ניסה להפיק והיה לו יד באלבומים אגדיים כמו של פטי סמית' סוסים ואת הופעת הבכורה של The Stooges עם שם השם. הוא גם פתח בקריירה חסרת מנוחה כאמן סולו. כשריד הפך לחיית הרוקנ'רול, קייל סירב להיות מוצמד. הוא עקב אחר השפע של 1973 פריז 1919 על ידי טעינה לעתיד האמנות-רוק עם בריאן אנו. הוא התחתן והתגרש שלוש פעמים, כולל איחוד קצר מועד עם המעצבת בטסי ג'ונסון, ונולדה לו בת בגיל 43. לידתה נתנה לו השראה להתפכח.

עד 2016 הוא הוציא 16 אלבומי סולו.

קאל סייר בברזיל כשהמגיפה פגעה. היה לו אלבום כמעט גמור בפחית אבל החליט לעבד אותו מחדש. יצא בשנה שעברה לשבחי המבקרים, רַחֲמִים כולל מערך של אמנים אורחים מגניבים כמו Weyes Blood, Animal Collective ו-Sylvan Esso. האלבום מתייחס לשיגעון העכשווי הקולקטיבי שלנו אבל כולל גם אודות למרילין מונרו וחברו הוותיק ללהקה ניקו.

אבל רַחֲמִים אינו תופס את מלוא היקף היצירתיות התזזיתית של קאל במהלך המגיפה. "הוא התחיל לכתוב שירים חדשים כאילו זה הדבר היחיד שמחזיק אותו בחיים", אומרת המנהלת הוותיקה והמפיקה המשותפת שלו, ניטה סקוט. "אני חושב שהמגיפה הזיזה משהו בתוכו והיא התגלגלה החוצה."

התמונה עשויה להכיל קולאז' אמנות פרסומת פוסטר צילום אדם בעל חיים כלב כלב יונק וחיית מחמד

"בסופו של דבר קיבלתי 70 או 80 שירים", אומר קאל. העולם שמחוץ לאולפן שלו בלוס אנג'לס הציע מצעד אינסופי של חומרים סוריאליסטיים ומטרידים. "יש לך משוגעים להתרוצץ ולנסות לשנות את דעתם של אנשים לגבי מה מיועדת הרפואה", הוא אומר. "זה חסר רחמים."

באלבום שהתקבל, אשליה פופית, שחקן הנבחרת המושלם הזה לבדו, ומי שמכיר את קאל משנות ה-60 וה-70 עשוי להיות מופתע לשמוע כמה מודרני הוא נשמע. ביטים מתוכנתים מתחלחלים ולופ כשסינתיזים קופצים ומתערבלים. בסינגל המוביל, "How We See the Light", הבריטון בעל הנטייה הוולשית שלו בום מעל אקורדים סטקטו שמזכירים את דגימת הקלאש ב"Paper Planes" של MIA.

כשאני שואל אם הוא עומד בקצב של חבריו הישנים במפעל, קאל אומר, "למרבה הצער, אין יותר מדי מהם בסביבה." בגיל 82, הוא מתמקד במה שאחרי. הוא ישמח להפיק אלבום היפ הופ עם טיילר, היוצר או ארל סווטשירט, והוא אומר שלעולם לא יפסיק לעשות מוזיקה. "אני לא יכול לעשות שום דבר אחר, ואני עדיין לומד", הוא אומר. "אלה חיים נפלאים אם אתה יכול לחיות דרכם."

ניקולס