בס"ד כ״ח באייר תשע״ז , יום רביעי , מאי 24 2017זמן האתר- עירה"ק ירושלים
ראשי / הקשר האקטואלי / דעות ואקטואליה כללית / האם מעבר שגרירות ארה''ב לירושלים, קוריוז בלבד?
בנימין נתניהו (קובי גדעון לע''מ - סטודיו טודיי)

האם מעבר שגרירות ארה''ב לירושלים, קוריוז בלבד?

בתמונה: מה באמת דעתו של נתניהו? (קרדיט: קובי גדעון לע''מ - סטודיו טודיי)

מדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניתן להבין כי אין כל סיבה, לא ביטחונית ובוודאי שלא מדינית, ששגרירותה של הידידה מהקרובות ביותר שיש לישראל בעולם, ארצות הברית, לא תעבור לירושלים: "ירושלים היא בירת ישראל וראוי שכל השגרירויות יהיו כאן." אמר בעבר נתניהו, אך האם זו גם דעתו, מעבר לדבריו?

כשזה הולך ונהיה גרוע מיום ליום, מבחינת המשפט הבינלאומי, מעמדה של העיר ירושלים כהגדרתה 'על המפה' המדינית הוא רעוע מאד מבחינת מדינת-ישראל בין אם זה מחלוקת קווי 67', או החלטות שונות ומשונות שהתקבלו באו"ם ובמחוזות אחרים מאז ועד הלום, ועד להחלטת אונסק"ו האומללה רק לפני כשבוע.

או"ם שמום, מעבר לחרוז הינה אמירה שאינה מחזיקה מים

המשפט הבינלאומי, זה ולא כל דבר אחר, למעשה הוביל למגינת ליבם של הערבים והתנגדותם הנחרצת, להחלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, בדיוק רב 30 שנה לאחר שיצא המסמך הבריטי הקרוי 'הצהרת בלפור', וסלל את הדרך להכרזת-המדינה על ידי בן-גוריון וקומץ מחבריו הקרובים, אולם עובדה זו ככל הנראה פרחה מהר מאוד מזיכרונו של בן-גוריון שרק 7 שנים לאחר מכן טבע את אותה אמירה, וסימל בזאת את הזילות ומדיניות 'הכל חפיף' שהמדינה השרישה דרך נבחריה לאזרחיה, עד עצם היום הזה.

לכן כדאי מאוד לשים לב לנושא המוזנח של המשפט הבינלאומי, ולא רק מהסיבה המעשית כי לא ניתן לבטלו בהינף יד ובמילים יפות ומליציות, אלא אף מפאת הכרת הטוב. הרי לולא כך, לכל הפחות במציאות היומיומית, לא הייתה מתקבלת החלטת כ"ט בנובמבר, לא הייתה קמה המדינה וממשיכה (על פי רוב) גם להתקיים כאן ובאין מפריע תחת מרותו של החוק הבינלאומי, לטוב ולמוטב.

הערבים 'המתונים' לא צריכים רובים אלא עורכי דין

ישנה בעיה אקוטית המתרחשת כנגד עינינו המשתאות שעלולה לפוצץ-אשליות, אך מוטב יותר שלא להעלות על הכתב רעיונות לעוכרי ישראל. בשורה תחתונה, ניכרת אסטרטגיה ערבית ולא מהיום של כרסום שיטתי בריבונות מדינת-ישראל ובתחומים נוספים. הדבר נעשה ללא 'כדור' בודד, אלא בדרכים משפטיות ובמהלכים דיפלומטיים בינלאומיים.

יש לזכור ולא כמו בן-גוריון רק לתקופה של 7 שנים, כי השלכותיו של החוק הבינלאומי הן למעשה שהביאו להכרזת-המדינה. אך מה מדינת 'החפיף' עושה מנגד כתגובה לפעולות הערביות מזה עשרות שנים? מאומה, מעבר לאוזלת יד, השתאות, התלהמות ודברי הבל בלבד של נבחרי הציבור והרוצים להיבחר הערוכים במהודק בידי טובי הדוברים האישיים, שכל תוכנם פופוליסטי בלבד, כך שניכר בהם חוסר אסטרטגי מובהק, כזה שיגן על אחיזת המדינה לפחות במה שהצליחה להשיג תוך אבדות הכואבות לכולנו מאד, אך כאמור לא ב'הנפצות', אלא בדיוק באותו מטבע- דרך החוק הבינלאומי.

הגנרל מאטיס*: כשהערבים מאיימים הנחת העבודה- לקחת זאת ברצינות

(*נאמר בעבר ובהתייחס לדברים שאמרה איראן)

כשאומרים הערבים כי הם יתבעו את ישראל על 'בזיזת' המצרים טרם חצייתם את ים סוף, זו אינה בדיחה, כשהפלסטינים אומרים נתבע את בריטניה בבית המשפט הבינלאומי על 'הצהרת בלפור' גם זו אינה בדיחה, וגם לא האיום להעיף את ההתאחדות לכדורגל של ישראל מפיפ"א, אמנם בסיבוב הזה לא צלח, אך כן, גם זו אינה בדיחה. וכן הלאה וכן הלאה, לא בכל הם מצליחים, אך הם כבר רשמו הישגים משפטיים לא מבוטלים עד כה, מבלי שכאמור יש לכך התייחסות הולמת, וגם בכיבוי שריפות, המדינה בפורמט הנוכחי לצערנו לא משהו, תרתי משמע.

האפיפיור בביקור בישראל (קובי גדעון לע''מ - סטודיו טודיי)האפיפיור בביקורו בישראל. מה חבוי בהסכם מולם בנוגע לירושלים? (לע''מ - סטודיו טודיי)

אט אט מנצלים בעולם הערבי את היתרון שיש להם הנובע מאותה הלכה אותה גילה לנו התנא אלוקי רבי שמעון בר יוחאי לפני כ-2000 שנים, וגם הזהיר אותנו לעתיד לבא- עשיו שונא ליעקב. משמעותה של הלכה ואזהרה זו ברורה, במשפט הבינלאומי לא תהיה לעם היהודי הצלחה, ולכן במציאות אין למדינת-ישראל 'היהודית' כביכול, רוב כנגד אותן החלטות בלתי מתקבלות על הדעת כנגדה. פתרון אחד יש לכך- על המדינה לסכלן משפטית עוד בטרם יגיעו לדיון, כפי שנעשה על פי מקורות זרים, לכמה מספינות 'משט השלום' לעזה בעודן בנמל היציאה.

עם הקמת 'פיקוד הסייבר' והוויכוח היכן ינוהל, יש להקים את 'פיקוד המשפט'

עד אז ימשיכו הערבים לכרסם ככל שהם רק יכולים ובאין מפריע במעמדה המשפטי של מדינת-ישראל. אם זה בהקשר לאיסור על רכישת מוצרים מההתנחלויות ולמצער לסימונם, וזו אינה גזענות מקורית, אלא דבר המבוסס על המשפט הבינלאומי. כך גם מופעי רוק המתבטלים כאן, גם זו אינה גזענות אלא דבר המתרחש לאחר שמוצגת ל'כוכבים' גם העמדה המשפטית.

החלישות המשפטית של המדינה היא אם כל החטאת והסיבה המהותית לכך שרובם ככולם של שגרירויות העולם יושבות בתל אביב, וכלה ברשימה ארוכה ומעייפת של החלטות אינספור שהערבים בסבלנות רבה, צוברים בהן השיגים בתחום המשפט הבינלאומי נגד ישראל.

ברם, במדינת-ישראל העסוקה (רוב הזמן) בתפל, ובשאר הזמן בטקסים על גבי טקסים נוצצים אין סוף, תוך שלמדים אנו בימים אלו כי במשך 16 שנים ויותר היא מעבידה במשכורות רעב את חוד החנית של ההסברה שלה, משרד החוץ- אין אסטרטגיה, אין חזון ואין פעולות קונקרטיות נגד שיטת הכרסום המתמשך באושיות קיומה לפחות מעבר לגבולות 67'. וכן, גם הערבים משחקים את אותו המשחק, אף ארגון הטרור חמאס הדהים לפני כשבוע כשהכיר בהחלטת האו"ם, כרוח גבית ואחדות במאמץ המשפטי הפלסטיני בעולם. היום זכה ארגון הטרור לתשבחות על כך אף ממצרים, והדברים כבר ברורים באשר לסיבוב הנוסף שיסחרר הבלוף הזה את ישראל.

כ'שפיזור העשן' הנובע מהטקסים הממלכתיים יתפוגג, נשוב לאותה נקודה

אין כאן המקום להעלות את כל העובדות, ויש את אלו האמורים לעמוד על המשמר, אך למרות זאת הם ישנים שנת ישרים. כאנקדוטה פרדוקסאלית זה פשוט מדהים לראות כי מה שהעסיק את המערכת בתחילת השבוע היא השאלה, האם בשל הסכסוך במשרד בחוץ יהיה או שלא יהיה לטראמפ שטיח אדום הפרוש לרגליו כשינחת בישראל (?!)

שטיח אדום ביקור נשיא ארה''ב (לע''מ)יהיה או לא יהיה- שטיח אדום לנשיא ארה"ב? (לע"מ)

וזה כאין וכאפס לעומת מה שכבר הפך לקוריוז של ממש או אם תרצו להצגה חסרת אחריות מדינית, בדמות אותן הצהרות סרות טעם (ואמת) בכל הנושא של העברת השגרירות האמריקאית לירושלים. נושא שוודאי טרם הגעתו של נשיא המעצמה הגדולה בעולם עושה כותרות. כך שכמעיין המתגבר נשוב, נראה ונשמע את התלהמותם של חכמי השלטון והאופוזיציה כל אחד ומשנתו בנושא בהתאמה, כבר במהלך הימים הקרובים.

עוד בימים אלו, כשמשרדה של השרה מירי רגב הפך כבר מזמן למשרד הפקות ענק עם 'שיקים פתוחים', וכבר מתכננים בקפידה ואיך לא, את עשרות הטקסים עתירי הממון בכדי לסמל את אחיזתה של ישראל בכל ירושלים (לכאורה, ודאי). זאת בניגוד גמור למציאות, לפיקחון, ולצער של אלו המתבוננים נכוחה במה שמתרחש ברקע, במשפט הבינלאומי וההשלכות של הסכם יחסי ישראל והוותיקן. אך זה לא יפריע למדינה להמשיך ולפזר עשן, הדבר אולי המקצועי ביותר שהיא יודעת לעשות לאזרחיה, תוך הוצאות עתק מיותרות, בזמן שהנכים ולא רק הם חוסמים כבישים בעבור אותם סכומים, ותוך שהערבים עמלים יום אחר יום שעה אחר שעה בתחום המשפטי, ונותנים לעת עתה לחגיגות ולטקסים להיערך באין מפריע.

מי הוא זה שקם על יוצרו ובכוחו לבשר כמו במהדורת 'מבט' האחרונה אמש- כאן נסתיימו שידורינו מירושלים?

לסיכום מי שרואה באמירה 'או"ם שמום' כמליצה, אשריו ומה טוב חלקו, אך למי שחושב ומבטל את משמעותו של המשפט הבינלאומי וטוען כי מדובר ב"שטויות", כדאי לו לזכור את "קודש הקודשים" לכאורה, את אותו המוסד שמקדשים כאן יותר מכל, למרות שחלק מאלו הנושאים את עיניהם לאותו האולימפוס, עושים זאת מהפה ולחוץ כהליכה שבי אחר טרנד, ותו לא.

סקרנים? מדובר כמובן ביהלום שבכתר של מדינת-ישראל, רום הרוממות והיכל הפאר והמשפט, היכן שהכל! שפיט, הלא הוא בג"ץ, וכאשר זה יגיע לנאורים שבהם, כשעל שולחנם תונח על פי החוק והמשפט הבינלאומי סוגיה שלא תאפשר להם לפסוק, אלא יחד עם החלטות של אומות העולם, או אז, חס ושלום, אז ודאי תבינו את שורש כלל הבעיה ואת מחיר ההתעלמות של כולנו, כל אחד בארבע אמותיו, ואחריו המבול.

אודות שלום בן

שלום כתב טודיי. וכותב מעבר לכתבות האתר גם מאמרי דעה ואקטואליה. ניתן לשלוח למערכת ולכתבים תגובות וידיעות במייל: contact@twoday.co.il. טלפון ראשי וה"קו החם" להודעות בזמן אמת ולכתבים: 02-374-1100 (עברית ואנגלית). ניתן גם ליצור קשר עם המערכת והכתבים באמצעות הטופס בדף צור קשר.

שווה הצצה

דגל ארצות הברית (CC-Flickr-Josh-סטודיו טודיי)

בדרך לדיקטטורה? חוק חובת הכבוד לדגל, ועתה ההמנון

חוקים כפייתיים לא מעוררים כלל תחושת כבוד שלא לדבר על גאווה לאומית

3 תגובות

  1. אני פשוט בהלם, ויותר מעניין עם מה חזר האפיפיור בילקוט שלו, שנראה ריק עם הגיעו...

  2. חלמאים ++
    על אזריה שפכו מיליונים על התביעה נגד חייל מסכן אחד שירה במחבל רוצח, ועל המערכה הזו כלום?! ועוד בג"ץ ימכור אותו בלי להניד עפעף, זה סיכוי מוחשי ואמתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.