בס"ד ה׳ בכסלו תשע״ח , יום חמישי , נובמבר 23 2017זמן האתר- עירה"ק ירושלים
ראשי / בחדשות / למה זה כל כך קשה להיות מי שאני- בעבודה?
תארו לכם את ההרגשה בנקיטת צעד פיננסי חכם
משרד עובד עבודה - 123RF-ximagination

למה זה כל כך קשה להיות מי שאני- בעבודה?

״אין זה מובן מאליו כי אדם ישתמש בעצמו ככלי על מנת לעבוד טוב יותרֻֻ״ (קרדיט תמונה: 123RF-ximagination)

כמה פעמים הרגשת שאתה מביא את עצמך יותר מדי לחיי העבודה? יותר מדי שיתוף, יותר מדי גילוי על החיים האישיים, על מה שעובר עליי. מצד אחד אני רוצה להיות מי שאני במקום העבודה, ומאידך, הלוא מוסכם כנורמה כי עליי להשאיר את חיי האישיים מחוץ לדלת המשרד.

למעשה אנו מביאים את כל כולנו לעבודה המון פעמים אף מתוך הנחה כי זה יסייע לנו לעבוד טוב ונכון יותר. "אי אפשר להגיע לעבודה ולהשאיר את עצמי בבית", אמרה לי חברה. נכון, אנו מגיעים עם המטענים הרגשיים שלנו, הדעות, המחשבות, השיפוט וביקורת על אנשים, תהליכים ונהלים.

עם זאת, אין זה מובן מאליו כי אדם ישתמש בעצמו ככלי על מנת לעבוד טוב יותר. בתחומי הטיפול למשל, ישנן גישות שונות לנושא, ואף תדיר קורים מצבים בהם הדמות המייעצת משתפת בחייה שלה. הן בתחומים נוספים כמו ייעוץ, חינוך, מוזיקה, תאטרון וריקוד, בעל התפקיד משתמש בעצמו ככלי ובכך מרשה לעצמו להיחשף, לחוות ולהיות נוכח במתרחש.

לדבר עשויות להיות השלכות על העצמי שלנו. משום שאם אנו נכנסים לתפקיד ומביאים את עצמנו באופן תמידי, יכול להיות שנאלץ לפתח עור של פיל על מנת שנוכל לשמור על עצמנו מלהיפגע ולהיקשר לאנשים, לתהליכים ואף לתפקיד עצמו. לשחקנים קורה שהם מאד מתחברים לדמות אותה מגלמים עד שהם, מה שנקרא "נכנסים לזה." עם תום ההצגה וירידת המסך, ההפרדה בין אני השחקן לאני האמתי, כבר מטושטשת, ויש לכך השפעות על מעשים והתנהגויות שאימצו להמשך, ואף השלכות שאינן בהכרח רצויות עבור האמן.

מנגד, יש אנשים שלא מסוגלים שלא להביא את עצמם לעבודה, והם חייבים להיכנס לתפקיד עם כל הלב והנשמה. כדי לווסת ולגשר בין שני האופנים, חשבנו עבורכם על חמש דרכים שבאמצעותן ניתן להפוך את עצמנו לכלי מקצועי שמתפקד באופן מיטבי כאינדיבידואל, עם שימוש ברגשות וביטוי האני, אך באופן שיהא הנכון לזמן ולמקום בו אנו נמצאים. כל זאת, מבלי לפתח קהות חושים מחד ומבלי להישאב פנימה מבלי דרך חזרה, מאידך.

להיות או לא להיות- קודם כל להגדיר לעצמי מי אני

אנחנו חובשים כובעי תפקידים שונים בהתאם למה שנצרך ובמה שנדרש מאתנו בזמנים ועתים שונים. לכן, יכולה להיות הפרדה בין אני כאם וכרעייה לבין אני כמנהלת משאבי אנוש. מנהל לא בהכרח ינהל את כלכלת הבית שלו באופן זהה לאסטרטגיה אותה בחר לבצע במקום העבודה, מוצלחת ככל שתהא. לרוב, כשמדברים על המושג אני, הכוונה למחשבות, לתפיסות, לחלומות, קוגניציה, רגשות ובעיקר למהותנו הפנימית במובן המנטלי. נכון שהאני הנו חלק בלתי נפרד ממהותנו וכך בהכרח יצא במידה כזו או אחרת לאור בהתנהגותנו במקום העבודה. אולם לרוב, הפרדה בין המוסכמות שלי לבין נוהג העולם, עשויה להיות בריאה מבחינת התרחשותם של תהליכים בארגון, והן מבחינת יחסים בין אישיים במקום העבודה, וראוי להתאמץ לעשות את הגבול הזה, ולו למען תחושת האחווה שלי עם הסביבה.

לדעת לנהל את הרגשות שלי

הדרך הטובה ביותר כדי להפוך את עצמי לכלי יעיל בעבודה היא לשים לב לתגובות הרגשיות שלי, ולהיעזר בהן כדי להבין את עצמי כאיש מקצוע. כיצד? במקום שהתגובות הרגשיות שלי יהוו גורם מפריע עבורי ועבור עמיתיי, אקח אותם כנתונים שיכולים לשפר את העבודה שלי. אשים לב אליהן, למשל, מתי הן יוצאות החוצה, האם זה משום שהבאתי עם עצמי נטל רגשי מחיי האישיים, או שמא משום שהטילו עליי משימה שאינה לרוחי כלל? כך אני יכולה להכיר עצמי הרבה יותר טוב כעובדת ולהבין, שמא אין מדובר במשימה שהייתי מסרבת לעשות בכל מחיר, אלא שהיא ניתנה לי בזמן שעבורי הוא פשוט מאתגר. אני בוחרת להשתמש גם ברגשות שאינם נעימים לי, ולפעול יחד עמן בהתאמה למה שנדרש ממני. אני לוקחת את זה כנתונים וכך כארגז כלים של הבנה מה מפעיל אותי, ומה נדרש ממני לפי התרבות הארגונית אליה משתייכת. בבית, כמובן שיכולה להוציא את זה החוצה כי אולי זה יושב על נקודה מסוימת שקשה לי, ובסביבה תומכת, אוכל לדבר על כך ולשחרר.

לשים לב לתגובות מוכרות שלי

איך הרגשתי ביום הראשון ללימודים באוניברסיטה? אם חשתי כמי שחייבת להיות נציגת הסטודנטים, אולי זה משום שכך הוטל עליי לסייע בניהול העסק המשפחתי מגיל צעיר. איך המנהלת שלי מתייחסת אליי? האם היא פונה אליי כאל ילד או כאל מבוגר? ייתכן שעוד אנשים מרגישים את הטון שהיא מגלה כלפיי, וייתכן שלא. אוכל לשאול עובדים נוספים וכך להניח הנחות על המנהלת שלי או לחלופין, על עצמי. כלומר, לדעת אם אכן כולם מרגישים מאוימים ממנה, או שיש לי כאן התמודדות אישית, כי עם כולם היא מאד חברותית, ועליי לגלות אסרטיביות, דבר שהוא כנראה מאתגר עבורי ממולה. אם התגובות המוכרות שלי לסיטואציה מול המנהלת הנן ריצוי, עליי לחשוב אם אהיה מוכנה לתפקד בעמדה זו לאורך זמן. האם התגובות הטבעיות והספונטניות הנן הנחת עבודה מובנת מאליה, וכך כבמקרה זה, המנהלת נוהגת בעובדים כאם לפעוטות, או שמא, מדובר על התמודדות ספציפית שאינה קשורה לכיצד עליי לפעול מבחינה מקצועית, שכן, הסוגיה היא אישית, ולכן כדאי לי להתמודד עם כך מחוץ למקום העבודה.

לאפשר לעצמי להיות מופתע, נלהב או מאוכזב

אחת העצות הטובות והשכיחות לכך מצויות בסלנג הישראלי, והיא "לזרום". פשוט לנסות ולשחרר את השליטה הזו על העצמי שלי כל הזמן. זה שכולם בעבודה יודעים שאני בדרך כלל לא אוכלת חריף, לא אומר שאם יזמינו אוכל מתובל היטב, אהיה חייבת להגיב בשלילה. גם אם בניתי לעצמי איזושהי תדמית מאד מסוימת, אני יכולה לחזור בי מכך ולשחרר את המקום הזה, במידה וזה כבר לא מתאים לי. יכול להיות שהגיע הזמן להסיר את הכבלים. דבר נוסף, הוא לאפשר לעצמי לפרגן גם על מעשים ותהליכים שנראים לי משונים, בלתי הגיוניים ואף הזויים. יכול להיות שמישהו מנסה לסלול לעצמו דרך חדשה ולהעז, מה שלא היה עושה לעולם לולא ניתנה לו ההזדמנות. אם אגיב בחיוב, אולי זה ישנה את התוצאה מכושלת למוצלחת ביותר, רק כי אמרתי מילה טובה. לפעמים לשחרר מהתגובות, התבניות והמסגרות ההתנהגותיות שהכנסנו את עצמנו אליהן, יכול להיות הדבר הטוב ביותר שנעשה עבור עצמנו.

להפחית בשיפוט ובביקורת

אחרון אך ראשון במעלה הוא עניין ההטיות. כל דבר יכול להטות את העדפותינו ובחירותנו. עצם העובדה שלמישהו יש שם זהה לשלי, כבר הוטיתי לחשוב שהוא בעל מעלות דומות לשלי. כאן נכנס עניין הזהות המקצועית, והאפשרות שלרוב, אעדיף אנשים שזהותם המגדרית, דתית, מקצועית, לימודית וכיוצא בכך, דומות לשלי. הסרת הטיות הנה סוג של עבודת חיים, משום שזו עבודת מידות לחלוטין- לקבל את השונה ממני ולהכיל הניגודים. ברגע שאצליח להשתחרר מההטיות או לפחות להיות מודעת להן, כבר הפכתי את עצמי לכלי מקצועי נקי וטוב יותר, עבור מקום העבודה שלי ובשבילי. בדומה לכך, הפחתה או דחייה של שיפוט וביקורת, מאפשרת לי להימנע מלהסיק מסקנות קודמות ובכך למעשה יכול להיות שמנעתי עצמי מטעויות מהותיות! לכן, כדבר מאד מומלץ באופן כללי, לחווייתי את האינטראקציות במקום העבודה שלי ולרצוני לחדד עצמי ככלי מקצועי, הייתי משקיעה אנרגיות בהורדת המינון של השיפוטיות והביקורתיות שאף גוזלות זמן יקר.

תארו לכם את ההרגשה בנקיטת צעד פיננסי חכם

אודות דנה ג'ייקובסון

דנה, רכזת חדשות וראש צוות תחקירנים בארה"ב, עובדת מול נציגי חברות לקבלת הודעות לתקשורת, סיקור בינלאומי וישראל. ניתן לשלוח למערכת ולכתבים תגובות וידיעות במייל: contact@twoday.co.il. טלפון ראשי וה"קו החם" להודעות בזמן אמת ולכתבים: 02-374-1100 (עברית ואנגלית). ניתן גם ליצור קשר עם המערכת והכתבים באמצעות הטופס בדף צור קשר.

שווה הצצה

גנב פורץ מעתיק בחינות מסמכים האקר (123CF- ximagination)

ערוץ 2: כמעט ולא ניתן למנוע אלפי פריצות לבתים במדינה, אז מה עושים?

ככל שמנסים למנוע את התופעה, מודים הגורמים המטפלים בכך, כי רמת השכלול הפלילי עולה על הדמיון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.